איך להגיד את זה?

meytaltal

New member
איך להגיד את זה?

אני וחבר שלי שנתיים יחד בדיוק היום. אתמול הוא הביא לי מתנה פאזל עם תמונה שלנן היום הוא יהיה אצלי אביא לו את מה שהכנתי לו,בקיצור הכל טוב ויפה שנתיים של חברות כיפית ומקסימה, נפגשים המון, לאחרונה כמעט כל יום.לפני כמה זמן העלתי את הנושא של מעבר לגור יחד(הוא גר לבד) וזה ירד מהפרק הוא לא היה מוכן לזה עדיין.אני במצב כרגע שמבחינתי אם אנחנו נפגשים כמעט כל יום זה מטופש לא לעשות את ההחלטה הזו.זה פשוט מסורבל לעשות שישי אצלו עם המשפחה שבת אצלי ואז במהלך השבוע יום פה יום שם, זה מצריך לסחוב דברים להחזיר לכביסה וכו' וכו.מה שכן אנחנו עושים הרבה יחד קניות ארוחות ערב,טיולים בקניונים וכו וכו' כך שיוצא מצב מצחיק ומוזר בעיני. אני אוהבת אותו מאוד מאוד וכל הזמן חושבת מה לעשות?מבחינתי בשלב כזה של חברות אני מצפה כבר לעבור שלב. אני מאוד מעונינת לדבר איתו על זה למרות שפעם שעברה זה עורר כל מיני סערת רגשות ביננו. היום אני מתכננת לדבר איתו ואני רוצה להציג לו שמבחינתי זה או לעבור שלב ולהתקדם ביחסים או ש...... אני באמת לא רוצה לדעת מה כי אני לא מוכנה מצד שני לוותר עלינו.אין לי מושג איך להציג את זה..והייתי רוצה עזרה!
 

תמבר

New member
כשכן העלת את הנושא בעבר

מה היו הסיבות שהוא טען שהוא לא מוכן? למה זה יצר ריס כשהעלת את הנושא? בני כמה אתם?
 

restart2

New member
מחשבה תוצאתית ודחיית סיפוקים

היי את רוצה לעבור לגור איתו ביחד , מרגישה שמוכנה לעבור שלב. הוא לא. בהצטלבות רצונות - כפייה לא תועיל. חשוב שיבין את הכוונותת ורצונות שלך. ואת תביני למה הוא לא רוצה להתקדם- ותחליטו על דרך משותפת שתאפשר את מיצוי ההדדי עם התחשבות הדדית. עלייך לברר מה מפריע לך לפני השיחה? מה מפחיד אותך? מה לדעתך מפחיד אותו? אירית
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
איך להציג את זה...

אז קודם כל לשאלתך: לדעתי ה לא משנה איך תציגי את זה, כי כל אדם בעל אינטליגנציה סבירה מבין את המציאות, בלי קשר להסבר שמוצג לו. והמציאות היא ש-או שהוא מסכים, או ש... (שלוש נקודות). נגיד שאת אומרת לו שזו המשאלה הכי חשובה לסבתא שלך הזקנה, ואת פשוט רוצה שהיא תהיה בריאה ומאושרת... אז מה? הוא יקנה את זה? הוא לא יקשר את זה לשיחה הקודמת שלך? אז אם כבר "איך להציג את זה" - מבחינתי הנוסחה הכי טובה היא הכי כנה: למה זה באמת חשוב לך, גם אם זה לא נשמע יפה. לפחות זה נשמע אמין, ואמינות היא הדבר הכי חשוב. בנוסף, אינני יכול שלא לנדב לך עצה: היה טוב אילו יכולת להתגבר על עצמך ולגלות סבלנות, ולתת לו ללכת בקצב שלו. שאפילו מתישהו הוא יציע לך. כי אם לא, ותלכי בדרך שלך (כי את לא יכולה יותר להתאפק) - תשלמי על זה ריבית להרבה הרבה שנים. לאנשים יש זיכרון מאוד ארוך לכיפופי ידיים. מצד שני, להרבה אנשים יעצו לא ללכת לקחת הלוואה בשוק האפור, והם לא הקשיבו, כי צרכי השעה היו לפני הכל... והסוף העצוב ידוע. ככה זה בשוק השחור: או שתשלם, או ש...
 
אל תאיימי בנשיכה אם אין לך שיניים

אז לפני שאת מושיבה אותו לשיחת "יחסינו לאן" תביני שמה שאת עושה יכול להיגמר הערב בהודעת פרידה. אם את מוכנה לזה, אז קדימה, לכי על זה ולכי על זה עד הסוף - תאיימי ואם יתעורר הצורך תנשכי. אבל אם את לא מסוגלת לנשוך, ואת מוכנה למשוך עוד זמן מה (תחליטי את כמה) ככה עם האי נוחות, לסחוב תיקים, לנדוד ממנו אלייך וחזרה - קפלי את התותחים וחכי ליוזמה ממנו. ממילא גם אם חשיפת השיניים שלך תצליח והוא יכנע לדרישות, יהיה לזה טעם מר. ואני מניחה שיש פה מישהו שיגיד שבכל מקרה זה הולך להיגמר בבכי.
 

chenby

New member
שאלה

אם הוא אומר לך עכשיו אני לא מוכן לזה, ואני לא מתכוון לחשוב על זה לפחות שנה. את נפרדת ממנו? למה זה מותנה ב- אני לא מוכנה לוותר עלינו? אתמול חגגתם שנתיים, הוא הביא לך מתנה שקשורה לשניכם , את אומרת שהכל מדהים. אולי מתוך זה שתהיי שמחה בחלקך מבלי לחשוב על מה אין כרגע, תוכלי באמת להתעצם? מצריך לסחוב כביסה? מסורבל? שטויות. זה חלק מהעניין ,פשוט את רואה את זה ככה כי זה מקדם את האג'נדות שלך. אבל כרגע הן לא בסכנרון עם האג'נדות שלו. הוא לא רוצה את זה כרגע. זה לא מוריד מאהבתו אלייך, זה מראה שאת לא מקשיבה לרצונות שלו כי את רואה את הרצונות שלך. וכשזה ככה, את לא מעריכה את מה שכבר כן יש. ממליצה לך להתסכל על זה אחרת, להרגיש לזה אחרת, וזה רק כשאנחנו מבינים שזו פרשנות אחת שהחלטנו שהיא האמת - תשני פרשנות, הרגש ישתנה אוטומטית, ובטח שמתוך שמחה והערכה יהיה לך קל יותר לקדם את עצמך למטרות שלך. בלחץ לעומת זאת, הדברים מתפוצצים. לכן השאלה היא מה את רוצה? להשאר בזוגיות שאת בה כבר שנתיים והיא אוהבת וכיפית ומשותפת או להמתקד במה שאין? בסרבול (שהוא רק פרשנות שלך) מתוך יש יוצרים עוד יש. ככה זה עובד.
 

אייבורי

New member
YYY

רגע לפני שזה יגמר בבכי שאלה האם את גרה היום לבד? ואם את רוצה לעבוד דרך שיחות הכנעה, בבקשה אבל סיכוי גדול שזה יגמר בבכי או פרידה. הדרך החכמה, היא פשוט התנחלות מסודרת, פשוט תביאי תיק גדול לשבוע ותשארי אצלו
 
אין מה לדבר

להזמין כרטיסים בדקה ה90 לז'נבה, ולקחת אותו לטיול רומנטי במאיץ חלקיקים. וקצת יותר ברצינות - את צריכה להבין שהבעיה שלו היא לא לעבור לגור איתך <לא רק>, כי זה פינטס. הוא בעיקר חרד שזה שהוא ואת נוחתים באותו מקום אומר שתוך חודש את מתחילה לחפור תעלות לביסוס פרויקט הטבעת.
 

seeyou

New member
../images/Emo12.gifלמה לקלקל מצב טוב?

זה מצב אידאלי-מושל במצב של היום אתם נפגשים המון-כייפי זה הסוד של מאהב(ת) נפגשים לזמן קצוב-רק לכייף בלי לגעת בבעיות היקום במגורים משותפים צצים בעיות שאת לא מתארת לעצמך יוסי
 

kmiki

New member
אני דווקא מבינה אותך מאד

כשיש בן זוג קבוע, במיוחד תקופה ארוכה כמו שנתיים, ובהנחה שחייו מורכבים מעוד דברים, אולי לימודים, אולי עבודה, בטח חברים ותחביבים, אז להתחיל להסחב עם דברים, או להתחיל כל יום את הדילמה של "איפה ישנים היום" וכו וכו, זו סתם מעמסה מיותר על הראש, ואני חושבת שזה כמו משקל עודף. עד פה אני איתך, אבל, מה הסיכויים שתקחי שני בני אדם ושהם יהיו מוכנים לשלב הבא בחיים בדיוק באותו הזמן? סיכוי נמוך. לכל אחד יש קצב שונה. ולכן, אני מציעה לך שתתאזרי בסבלנות, ותתני לו להגיע למקום הזה (בואי נגיד שעוד כמה חודשים לא ישנו לך הרבה), אבל כן את יכולה לנסות ולהקל על עצמך, ולהציע לו איזו פשרה בצורה של, בוא נחליט מראש ימים קבועים בכל דירה, או שיהי לך מקום בארון שלו לשים את הדברים שלך כדי שלא תצטרכי להסחב עם דברים כל הזמן, או שפשוט תגידי לו "עליי מעיק לא לישון בבית שלי, ולהסחב עם דברים כל הזמן, אז אני מציעה שפשוט אתה תבוא אליי בימים שבהם אנחנו ביחד" וזהו. היות ולו זה לא מפריע להתחרבש בנושא, ולהסתובב כמו נווד, אז שהוא זה שיצטרך לשאת בעוול הזה לבד.
 

I C E M A N 7

New member
אני מתפלא על נקבות הפורום

אף אחת לא המליצה על "תכנית השלבים" או "שיטת הסלאמי הנשית" הידועה
זה פשוט מאד, חמודה: את לא מדברת איתו על כלום, אתם לא "מחליטים ביחד" ובטח לא מציבה אולטימטומים מטופשים שאין לך שום סיכוי לעמוד בהם. את פשוט כובשת שטחים בסבלנות ובנחישות. זה מתחיל בד"כ עם מברשת השיניים, ממשיך לטמפונים בארון המקלחת, מבקשת רק מדף אחד בארון בשביל הבגדים שלך, פתאום פה תמונה על הקיר ושם עציץ או ואזה, עוד מדף בארון ומוסיפה גם מגירה לבגדים התחתונים, אחרי זה קונים "ביחד" ספה חדשה או שולחן לסלון, אחרי זה עוד מדף בארון. ואז מגיעים לשלב המכריע - מפתח משלך לדירה!
("אני במילא כל הזמן פה וכל הדברים שלי פה, אז מה הסיפור הגדול. כולה מפתח") אחרי השלב הזה המטרה למעשה הושגה. באופן רשמי התנחלת בתוך ביתו ובתוך חייו. אין לך מושג כמה גברים התעוררו בוקר אחד ושאלו את עצמם בפליאה "מתי זה קרה בדיוק ואיפה הייתי כשזה קרה?" אני לא מבין, אין לך אמא?
 
פשוט אף פעם לא עברתי לגור עם מישהו ../images/Emo4.gif

הם תמיד התנחלו אצלי עד שהיה צורך בעקירה כירורגית, האחרון נתקע ללמעלה מתריסר שנים
...
 
אם יש משהו

שאנחנו הגברים נורא אוהבים זה אולטימטום. אז לבוא בגישה של "בוא נעבור שלב או ש..." כנראה לא יבוא לו טוב. מה גם שאת לא ממש רוצה להפרד אז למה לאיים באיומי סרק? את יכולה להציג לו את הדברים כפשוטם כמו שתיארת בפוסט שלך, וללכת לכיוון ההגיון שלו - אתם הרי כמעט וגרים יחד, אז לעשות את זה רשמי ולקבל מקום בארון ומפתח זה כבר פינאטס כדבריה של המפלצת.
 
לא כשהיא בלחץ

למסד את הקשר. הרי כל האולטימטומים למיניהם, זה בעצם דרישה להצהיר כוונות להמשך. הלוגיסטיקה המסובכת של החיים היא רק תירוץ מעולה, מן הסתם. היא רוצה בטחונות, הוא רוצה להמשיך לערער את הבטחון שלה כדי להוריד אותה נמוך יותר במשא ומתן
אוי, אתם...
 

מריוס זכריה

Member
מנהל
יותר סביר שהוא פוחד להתמסד

לגור ביחד יכול להיתפש כתחילת "הסוף". הקדמה לחתונה, ילדים, משכנתא. רבים וטובים פוחדים מזה, ורואים בדירת הרווקים שלהם מבצר נגד ה"התיישבות". "להוריד אותה נמוך יותר במשא ומתן" - לא רק שזו חשיבה שלילית ומתסיסה, גם סביר להניח שהוא בכלל לא רוצה שום משא ומתן. רק לחיות ולהנות. [ כל זה לא אומר שאסור לה לרצות יותר מזה ]
 
למעלה