איך כש ?

[גרגמל בפיתה]

איך כש ?

איך כשלפעמים נדמה כאילו לא יהיה. הייתה אחת (זו תמיד אחת) הייתה עוד אחת אבל זה לא זה, עובדה, הן לא כאן היום ואם כן - אז זה כבר עבר ממזמן. וגם מאז, בזמן המת, שלא ממש מת אבל עדיין לבד, הבנות העוברות בסך. לא כולן כאלה מוצלחות, לא כולן שוות יותר ממבט רגעי, לא כולן מצליחות לתפוס מקום בלב. ואז לפתע,כאילו משום מקום, מגיעה אחת שכן מצליחה להזיז משהו, מישהי שכן עונה על ההגדרה של יפה, חכמה, מצחיקה והכי חשוב - מישהי שמצליחה לגעת מתחת לפני השטח. אבל אז, כמובן שהיא לא נשארת. מוצאת לה איזה עניין אחר, גבר אחר משהו אחר, לא יודע כבר. אבל לא רוצה בי כמו שאני יודע שאני רוצה בה. אפילו לא רוצה במובן המיני, כי אני לא חושב ככה בכלל על מי שהצליחה לגעת מעבר, לא חושב עליה עם הזין - חושב עם הלב. והלב פתאם נסדק. ואז אני חושב האם היא מיוחדת? כמובן. כמה היא מיוחדת? כניראה שדי הרבה אם היא הצליחה לגעת ולגרד את החלק הרך של הלב. האם יש עוד כמוהה? כמובן, אבל הלב רוצה אותה. כמובן שיש עוד כאלה שהן חכמות, יפות, מצחיקות, משעשעות ומה לא, אבל כרגע הלב נסדק, הראש חושב "הפסד", "החמצה". היה טוב, יהיה גם מחר. אבל היום לא.

(אייקון מתאר אותי בדייקנות).

 

[אפי היקרה]

זו דרך הטבע, יקירי

עד שיום אחד תגיע מישהי שבאופן מפתיע כן תיענה לחיזוריך, ותמשיך איתך הלאה. האם חשבת על זה שאולי כל השאר פשוט נענות מהר ומסכימות, ודווקא זאת שבסופו של דבר לא רצתה, הוציאה אותך מדעתך? לפחות שני דברים מרגיעים אותי: האחד - אתה יודע לזהות דבר טוב כשהוא עובר לידך. והשני - שאתה יודע שאתה במצב זמני, ומחר תגיע מישהי כמוה, רק אחרת.

 

[שירה דיווידסון]

זוהי דרך העולם יקירי

כולם רוצים את מה שאין וזאת שמסרבת תמיד נראית לנו הכי מושכת מכולן...

 

[גרגמל בפיתה]

תודה לשתיכן על התגובות ../images/Emo140.gif

כמו שכבר הזכרתי בהודעתי הראשונה אני מתאר לעצמי שאולי רק בגלל שהיא לא רצתה המשך התעורר בי יצר הצייד ועכשיו אני רק רוצה בה יותר. גם ככה עברו כמה ימים מורטי עצבים בין פגישתינו הראשונית ולזמן בו ממש יצאנו (פרטים טכניים מנעו מאיתנו להפגש). בזמן הזה כבר כמעט שויתרתי על הקשר, "רחוק מעין, רחוק מהלב". אבל אז נתבצעה הפגישה לבסוף, הבנתי שהיא פשוט נפלאה - כמוהן שזה נגמר עוד לפני שהחל - ועל זה תחושת ההחמצה.

נו טוב, מה נעשה נבכה (זה גם כבר עשינו, רק ללא דמעות כי אני לא מסוגל). אני חושב על, מה טוב בי, מה רע בי ולמה אני כזה. הרי ידוע שזוגיות טובה היא של שני שלמים המתחברים יחד על מנת ליצור שלם הרבה יותר גדול. אני מרגיש שאני חצי. לא יעזור לי דבר, אני ממש לא מרגיש שלם. אז עלי לחכות עד שארגיש בשל? ואיך אדע שזה מגיע ? משהו בי כמה לזוגיות, לחברה, לחום האנושי הזה, לידיעה שבשביל כל העולם אני סתם אחד אבל בשביל סתם אחת אני כל העולם - כמו שהיא בשבילי.

 

[אושר מ]

הכמיהה הזו

קיימת בכולם. זה לא הופך אותך לחצי... ובסופו של דבר, היא תגיע. כלומר מישהי אחרת נפלאה..

 

[גרגמל בפיתה]

עוד שבת

מכירים את השיר "שבתות וחגים" ? מדבר על עצם העובדה שלרווקים הזמן הכי הכי קשה הוא בשבת ובחג, כאשר אין עבודה באותו יום, אין שום דבר דחוף לעשותו ואז מרגישים את כל עוצמתה של הבדידות. אז יצאתי אתמול, אני גמור מעייפות אבל יצאתי בכל זאת, לרקוד קצת להתפרק קצת וגם לדפוק את הראש קצת (הרבה). חזרתי גמור מעייפות הבייתה וצנחתי על המיטה כמו חייל החוזר מן הקרב, התעוררתי כעבור 4 שעות בלבד. לא יכול לישון יותר, מיטה קרה, לב קר הכל פשוט קר ומנוכר. קר לי, אני קר אל אחרים המצב פשוט נראה פסטורלי מן הצד העצוב של המילה. "חופשי זה לגמרי לבד". כן, אני חופשי, אני לבד, אני דוחה גם מי שכן רוצה בחברתי. איכשהו לא מסתדר, לא רוצה גם, שוקע בבדידות ואולי אפילו נהנה. היו בנות אתמול היכן שהייתי, היו אפילו כמה נחמדות למדי, היו גם אחת או שתיים שממש החליפו איתי מילה או שתיים, היו הרבה ששקלתי לקחת איתי הבייתה לחמם מעט את המיטה. אבל לא עשיתי כן. בכוונה יצאתי מביתי ללא הטלפון הסלולרי אשר היה מאפשר לי לאחסן בזכרונו את שמותיהן ומספר הטלפון שלהן. בנות נחמדות ויפות, אולי אפילו כאלה שהייתי מתאהב בהן, אבל כלל לא ניסיתי. לא רוצה, לא יכול, לא שלם. מרגיש עצוב. מרגיש בודד. קמתי בבוקר ויצאתי לבית קפה, ככה סתם, רק אני והעיתון של השבת. ראיתי אנשים. ראיתי נשים. חשבתי לעצמי כמה שהייתי רוצה לדבר עם מישהו, פשוט לפרוק את הכל, פשוט להתפרק. היכן שהייתי אתמול עלתה זמרת להופיע, לתת כמה שירים מן הרפרטואר שלה. שני שירים מנלכולים משהו פתאם תפסו בי חזק. הרגשתי את זה עולה בגרון. לפתע חשבתי על החברה שהייתה, על החברה שהייתה עדיין יכולה להיות איתי, אילו רק רציתי. באותו רגע כל כך רציתי, כל כך כמהתי לנגיעה הזאת למבט הזה בעיניים להרגיש פחות לבד. שני שירים על אהבה ואכזבה שני שירים שפתאם הציתו בי את הבדידות, ככה באמצע המסיבה, שני שירים פשוטים שכמעט גרמו לי לפרוץ בבכי ליד כל האנשים האלה, ליד כל הזרים האלה. חיים פשוטים יש לי, חיים ללא מטרה מוגדרת, חיים בשביל לחיות ומרגיש את הזמן טס. קורא בעיתון סופהשבוע על האנשים הממוצעים המתחילים להצתמצם בהוצאות, אנשים המגיעים אל מתחת לקו העוני, אנשים אומללים שסובלים את קושי החיים על עצמם ומתקשים לשרוד. אני מרגיש מזוייף, אני חי לי בדירה שכורה רחוק מההורים, אני עובד אני לומד אני מוציא הון על מותרות ואני מרשה לעצמי לשקוע בדכאון - זה מדכא כמה שאני מרגיש מזוייף. צרות של עשירים. מתקדם בפול גז אל העתיד ללא כלום, לא רואה מטרה, לא רואה סיבה, לא מחכה לעתיד. העתיד פשוט תופס אותי עם המכנסיים למטה. לא נראה רע, אפילו נראה טוב אולי אף טוב מאד, אומרים לי, מחמיאים לי ואני משתדל לשמור על כושר משתדל לשמור על עצמי. המראה זה הדבר שתמיד איתי טיפה בשליטתי אבל אני יודע שהרוב זה בגלל גנים סיבירים שנפלו בחלקי. למרות הכל זה לא עוזר. אני לא מוקף בבנות, לא מוקף בחברים, לא מוקף אפילו לא בעצמי. אני עצמי הייתי עוזב והולך לים או משהו רק לא להשאר עם האומלל הזה שכל היום מרחם על עצמו. לעיתים אני צוחק, צוחק החוצה, צוחק כי רגעית אני בסדר, כי רגעית הדכאון תפס לו פינה ונרגע. אז זה עובר, אני לבד עם עצמי, שבתות וחגים, לבד עם המחשבות, ויודע שגם שאני ביחד - אני בעצם לבד. אם מישהו היה מביט אל תוך ראשי היה רואה את הבדידות את העצבות את העובדה שגם אם יהיה לי הכי טוב שבעולם - מאושר אני כניראה לא אהיה. זה דבר שלמדתי לקבל, מן מצב נפשי שכזה המודיע לי שמאושר לא אהיה לעולם, גם עם חברה גם עם חברים אבל כל אלה הרי לא יגיעו לאדם שכלל לא רוצה להיות עם עצמו. תחת לחזות הנינוחה עצמי רוצה לצאת, לברוח, לצרוח ובעיקר לבכות. לא בוכה. לא מסוגל. שמעתי שזה משחרר, לא בכיתי מזה שנים רבות, לא מצליח להשתחרר, לא מצליח להנות לא מצליח להיות מאושר. איזה אייקון מוצלח =

 

[מיטללל]

../images/Emo10.gif

תגובה תבוא בהמשך היום.

 

[ללָה]

שבת שלום

Feel The Sun These thoughts can be evil and they often decieve Gotta believe That I can overcome My fears are the worst and they always return I never learn Feel like I don´t belong Lost in the wreckage of a million bad dreams Hard to function I just need some routine God, it´s obscene When did they stop the fun? I knew that something must be done to save the person I´d become That´s why I had to run away Feel the sun Waves crash like my emotion Life has begun Now I will be safe from the storm I found the one This angel´s my salvation I´m feeling strong You will be there if I fall Guilt is no use it will tarnish your soul Just let it go The battle will soon be won Cold In the shadow of who I should be There´s a fire burning deep inside me Helping me see Only I hold the key And now I stand here unafraid Proud of everything I´ve made That´s why I had to run away Feel the sun Waves crash like my emotion Life has begun Now I will be safe from the storm I found the one This angel´s my salvation I´m feeling strong You will be there if I fall There´s so much energy At last I can be free I am the person I was looking for Feel the sun Waves crash like my emotion Life has begun Now I will be safe from the storm I found the one This angel´s my salvation I´m feeling strong I´ll never fall You are there when I call​

אם תמשיך לחפש, תמצא כוח עצום שטמון בך בפנים, אם תביט היטב פנימה, תמצא עוצמות שאולי אפילו לא היית מודע לקיומן, ואחרי הכל, יש לך את האדם הכי חשוב, שאותו אתה הכי צריך, ועליו אתה יכול תמיד לסמוך, יש לך אותך. וזה המון.

 

[zimes]

4 שעות

זה הזמן שלוקח לאלכוהול להתפרק לסוכר זמין, ולכן מתעוררים מוקדם, ומלאי ערות, אחרי בילוי-שתיה. > צימעס, שכבר מזמן לא עשתה את זה <

 

[taz512]

כל כך מוכר

איש, גם אני הייתי במצב שלך, ובאמת שלא ידעתי מה לעשות, וחיפשתי מישהי אחת שתעשה אותי מאושר, מישהי שתשלים אותי. ולא יכולתי למצוא אחת, חיפשתי וחיפשתי, וכל מה שהיה זה סטוצים קטעים וכדומה. ואני מכיר את הרגשת הבדידות שהשבת פשוט עוברת בלי לעשות כלום, כי אין עם מי לעשות, ולא רוצים לעות כלום לבד, שבאסה להיות עם עצמך ולהיות לבד. אני מכיר את זה טוב מידי. אבל אז, ותמיד מגיע האז, הפסקתי לחפש, אמרתי ניתן לחיים לזרום עם עצמם, פשוט נשב אחורה בכיסא ונראה מה יקרה, לאן החיים יקחו אותנו, אז עדיין בודדים ועדיין קצת עצובים, אבל מורידים את החומות, נותנים לעצמנו את האפשרות להרגיש, נותנים לעצמנו את ההזדמנות לפגוש מישהי אמיתית. ואני יכול לומר לך איש, אם היד על הלב, שזה קורה, היי לי זה קרה, ברגע שאמרתי אני לא מחפש יותר, מצאתי את הבחורה המדהימה ביותר, היא אדירה, כשאני איתה הזמן עובר בטיסה, כשאני לא איתה אני רק מחכה להיות איתה. היא מחזיקה את ה

שלי ביד שלה, ואני אוהב כל רגע כזה. ומצאתי את כל זה במקרה, בלי לצפות, החיים לוקחים אותך למקומות מפתיעים, מקומות שלא ציפית שתגיע אליהם. מקומות שהיום אני לא יכול להסתדר בלעדים, כי כרגע אני לא יכול לא להיות איתה. מי ציפה שאני יהיה ככה? אז אחי מה שאני אומר לך זה תפתח את עצמך לאפשרויות, אל תחפש, תן לזה למצוא אותך, תאמין לי זה כל כך שווה את ההמתנה. (ועכשיו אפי תהרוג אותי על הדביקות) טאז, השד והדביקות

 

[אושר מ]

הא

דביק ביותר. שמחה בשבילך נורא נורא מותק. וגם בגלל העישון

.

 

[erlich]

אם לא היא, אז אף אחת.

יותר טוב כלום. מכמעט. ומה אם, מה שהכי מושך אותנו זה מה שאנחנו לא יכולים לקבל? וכאשר כבר קיבלנו את מה שלא יכולנו לקבל אנחנו מושכים את החבל עוד קצת, כלפי מה שעוד יותר מושך אותנו? ואם זה נכון המשפט הזה (אני אוהב את מה שאני לא יכול להשיג) אז איך נהיה אי פעם מאושרים? נחיה במין אשליה הדדית כזו של את(ה) לא יכול(ה) אותי למרות שאתה בעצם כן בכדי שנוכל ליצור אחד לשני מין אשליית משיכה מתמשכת שכזו? "אל תאהב את מה שאתה משיג, תשיג את מה שאתה אוהב" לקחה לי כמעט שנה וחצי בשביל להפנים את המשפט הזה ואני עד הרגע הנוכחי הזה שבו אני כותב את ההודעה הזו ממשיך להתחבט בשאלה של מה אם באמת אני אוהב את מה שאני שאני לא יכול להשיג. אני כ"כ מזדהה איתך בקריאת השורות האלו שאתה כותב, אני ממש יכול להושיט את ידי ולגעת בכאב הזה שאתה מדבר עליו. אני פשוט מרגיש שאני כמה צעדים ממנו. והנה המרחק מצטמצם. ואני שואל את עצמי האם זה באמת בלתי נמנע? או שאולי היה עדיף להסתפק במה שהיה? אבל לא. קשה לי להמשיך לכתוב מכאן, וכל מה שיש לך להגיד, אני אשמח להקשיב אם תרצה. אני גם שם. אוטוטו.

ארז.

 

[מיטללל]

ארז, תרגיש חופשי להרחיב...

 

[אושר מ]

באמת תרחיב..

בשביל זה אנחנו פה. בכל מקרה, קבל חיבוק לעידוד:

.

 

[erlich]

זהו זה.

זה נגמר. תודה שטסתם ארז איירלינס, אנא הדקו את חגורות הבטיחות שלכם, והניחו את ראשיכם (שממילא יתנפצו בעוד מספר שניות) בין הברכיים, לקראת ההתרסקות. 5 4 3 2 1 ארליך.

 

[גרגמל בפיתה]

ארז, קבל ../images/Emo24.gif

אתה יכול להרגיש חופשי לדבר איתי, באמת. הסוג יאוש שלך כבר ניהיה כבד מידי, אל תחזיק את זה ככה. תוציא. תשחרר. הרי שנינו יודעים שיהיה בסדר, אם לא עכשיו אז אחר כך, אבל בטוח שמתישהו זה יעבור.

 

[erlich]

אתם מקסימים

באמת באמת, כל אחד מכם. נשיקה ענקית לכולכם את באמת גורמים לי להרגיש יותר טוב. בשיא הרצינות. מעולם לא חשבתי, שהידיעה הזו, שיש מישהו שנמצא בכלל במקום אחר, לא יודע מי אני ושמי האמיתי אפילו, יכול בכמה מילים לגרום לי להרגיש טוב יותר אז אני מדבר על מה שהיה, ועל מה שיהיה ואיך שאני מרגיש עכשיו. ואני יודע שיהיה בסדר. והפעם לא רק בגלל שזה אני וכי איכשהו אני תמיד יוצא בסדר, אלא כי הפעם גם יש עוד אנשים מסביבי. תודה. היאוש הזה שלי, נראה כל כך גדול וכבד כי הוא בעצם התנפצות של כל האידיאלים שלי. לפחות כמעט של כולם. ושל הדברים היפים והטהורים שהאמנתי בהם פעם. הדביקים האלו של אפי. פשוט, תמיד האמנתי ותמיד רציתי שכשאני אגיד אני אוהב אותך, וכשבאמת אאמין בזה, זה יהיה אמיתי כזה. הנסיכה הקסומה type. יודעים על מה אני מדבר? אז שוב, ממש תודה על התמיכה. אתמול בלילה באמת הרגשתי כאילו התרסקות כזו. צניחה חופשית למטה. זה בטח מה שמכור לסמים מרגיש כשהוא יוצא מההיי שלו. אז אני בתהליכי גמילה עכשיו, מה שקשה, אבל יש לי חברים טובים גם כאן, וגם ליד הבית שנמצאים שם בשבילי. יש לי כ"כ הרבה לתת וכל כך הרבה רצון לעשות את זה. רק חבל שלא מצאתי את זו שמוכנה לקבל. ולתת בחזרה. אולי בפעם הבאה. עד אז? מי יודע ארז.

 

[גרגמל בפיתה]

בבקשה ארז, אל תתן לערכים האלה לפוג

אהבה בנוסח "הנסיכה הקסומה" היא האהבה הכי הכי הכי נפלאה בעולם. אדם יהיה הכי מאושר שבעולם אם יהיה לו רק רבע מהאידיאל הזה. בבקשה ארז, אל תתקלקל, אני יודע שזה קשה. מי כמוני יודע שזה הכי קשה בעולם להשאר ככה - אני התקלקלתי, אני חלש.

 

[erlich]

לא אתן.

אני חושב שלא משנה כמה אני אשתדל לקלקל אותי עוד יותר יהיה מאוד קשה

עם זאת, בפעם הבאה שאתן לעצמי להיכנס לאשליה (מציאות?) הזו, אוודא שזה באמת עם הבן אדם המתאים לכך. "יש לך מסר אחד חדש" ארז.

 

[אושר מ]

אממ

אפי תהרוד אותי על ששוב אני עונה פה ולא במקום המתאים (לאפי יש אובססיה לשירשורים יפים ונכונים, הידעתם?), זו לא אשליה. זו מציאות. צריך רק למצוא אותה. ואין דרך לוודא שזה האדם הנכון. אתה לא יכול לבחור במי להתאהב. (מה שמזכיר לי שבדף קהילתנו, זה שאפי עמלה עליו קשות מומלץ ספר על הנושא..)