איך יכול דתי לחטוא?

[yossin]

איך יכול דתי לחטוא?

נתחיל בדוגמה: אם יותקן במכוניתך מכשיר המודד בכל שניה את מהירות נהיגתך ומשדר כל חריגה מהמהירות המותרת ישירות אל מחשבי המשטרה, האם תחרוג מהמהירות המותרת בידיעה הוודאית שכל חריגה כזו משמעותה דו"ח תנועה אוטומטי, קנסות נקודות ושאר מרעין בישין? אני מניח שהקורא יסכים שהתשובה שלילית. ומן המשל אל הנמשל. כיצד יכול אדם דתי לחטוא כאשר הוא יודע שאלוהים "יושב לו על הכתף" ורואה כל מה שהוא עושה או לא? אין אפשרות להתחמק. האיש המאמין יודע שכל מעשה שלו נרשם והוא יידרש לתת את הדין על כך. לפיכך- איך יכול האיש הדתי לחטוא (וכמו כולנו, הם חוטאים מדי פעם)? תודה

 

[אםהבניםשמחה]

הנחת היסוד שלך

שכל דתי יודע שאלוהים וגו' אינה אמת מוחלטת שמקובלת על כל דתי. וזו התשובה שלך.

 

[yossin]

אנא הסבר את עצמך

ייתכן ויש אנשים הלבושים ומתנהגים כדתיים מסיבות שונות (למשל, חברתיות) אבל לא מאמינים באלוהים. אני לא חושב שניתן לקרוא להם דתיים אבל הדתי (עד כמה שהבנתי משגת) הוא זה שמאמין באלוהים ובפיקוח האישי של אלוהים עליו, על מעשיו ומחשבותיו אני טועה?

 

[אםהבניםשמחה]

אסביר ברצון

אנשים דתיים הם ככל בני האדם. וככאלה האמונה שלהם יכולה להתחזק ולהיחלש לאורך שנים ומאורעות החיים. האמונה אינה קו רציף ואחיד. נוסף לכך יש והיצר מתגבר על האדם. ורצון לעשות משהו ייצרי כמו ניאוף או אכילת מאכל אסור גובר על האמונה או הידיעה ש"יום הדין" יגיע. וגם, לא כל אדם הוא דתי בגלל פחד מאלוהים. לא כל אדם רואה כל חטא כחטא נגד אלוהים. הרבה הלכות נתפסות על ידי אדם כזה כהחלטה אנושית שכמובן יש לקיים מתוך מחויבות להלכה. אך לא כתוצאה של פחד מעונש אלוהי. וזה רק על קצה המזלג מגוון דרכים להיות יהודיה מאמינה.

 

[alt היחיד]

את מתכוונת

שאמנם האדם יודע שעל כל עברה קטנה הוא ייענש אבל בכל אופן זה לא מה שמניע אותו? איך אדם יכול לדעת שאילו הוא יעבור עברה כלשהיא הוא ייענש ובכל אופן זה לא מונע אותו לעשות זאת?

 

[alt היחיד]

התשובה היא פשוטה

בוא ואמשול לך משל. רוב רובם של האנשים שמעשנים יודעים בבירור שהעישון מזיק להם בצורה חמורה ומקצר את חייהם ובכל אופן הם מעשנים. איך זה יכול להיות? התשובה היא כי הנזק לא מוחשי. אילו המעשנים היו חשים ורואים את הנזק שהם היו גורמים לעצמם הם לא היו מעשנים. בטבעו של אדם הוא לא כל כל לפחד מנזק או עונש שהוא לא מוחשי ולא עומד מול עיניו ככה ברא אותנו האלוהים כדי שיהיה לנו אתגר בחיים. אילו המנגנון הזה לא היה קיים לא הייתה בעולם אפשרות בחירה כלל. ולכן חובתו של היהודי הוא להשתדל ולהחיש לעצמו את העונש עד כמה שניתן כדי שיהיה לו מקסימום פחד שימנע ממנו לעבור עבירות. [אני מודע שהדברים יעוררו שאלות ומחלקות ואשמח לדון בנושא] ובמקביל לפתח בליבו רגשות חיוביים לדת.

 

[אלוניס]

מושלם זה רק אלוהים

אנשים הם אנשים. וכמו שיש חילונים שאפילו בלי לדעת עושים המון מצוות וממלאים את העולם בחסד אמיתי, יש דתיים שלמרות שחונכו וגודלו ליראת השם - הולכים לפי נטיות ליבם ויצרם. כי כולנו בני אדם ועבור כל אחד מאיתנו זו מלחמה תמידית בין היצרים. בעולם הדתי יש חינוך אחר להתמודדות - אבל זה לא משנה את זה שההתמודדות נדרשת בכל מקרה. יש קטע שלפי דעתי נובע מכעס חילוני על דתיים כי כחילוני כל הזמן מטיפים לך שאתה לקוי, חסר, לא בסדר, בור ועם הארץ ועוד שכאלה - אם ישירות ואם בעקיפין. מה שיוצא מכל זה, זה שיש מעין ציפיה שבגלל שאדם דתי - שהוא יהיה מעין קדוש מושלם שכזה ובגלל שאין מצב שזה יהיה בכלל אפשרי זה גם מהווה אחלה דרך לנגח את הדעות והאמונות כי אם אתה לא מצליח להיות מושלם אז מה הטעם להיות דתי. ככה חילונים יכולים להרגיע את עצמם שאם גם בציבור הדתי יש גניבות, שחיתות, התעללות בילדים והכאת נשים אז אין צורך למהר להתקרב או לשנות משהו. ולכן התקשורת ממהרת לעשות חינגה מכל מקרה שכזה. כל אדם צריך לעשות את המסלול שלו ולהינות מהדרך. ההשוואה הבלתי נגמרת לאחרים רק מתישה וזוללת כוחות שנחוצים להמשך הצלחה. לי לא משנה אם יש דתיים שחוטאים. לי חשוב לעשות את המסלול שלי ולצלוח אותו. מספיק מסובך גם בלי לחפור בחיים של אחרים.

 

[tamarhp]

כי

אלוקים לא יושב לנו על הכתף. אנחנו יודעים שהוא שם ומסתכל בנו, אבל זה בדיוק כמו בדוגמה שלך - אם מכת ברק היתה פוגעת בנו בכל פעם שהיינו חוטאים - אף אחד לא היה חוטא, בדיוק כמו שאם המהירות היתה עוברת ישר למחשבי המשטרה אף אחד לא היה נוהג בפראות. אבל בגלל שהעונש הוא לא מיידי ולא תמיד רואים סיבה ותוצאה - זה בדיוק כמו שכל אחד יודע שנהיגה במהירות מופרזת היא מסוכנת, וכל אחד יודע שעלול לתפוס אותו שוטר; אבל בגלל שהסכנה היא לא מוחשית ומיידית - יש הרבה שעוברים על החוק למרות שההיגיון אומר אחרת.

 

[לאונידס]

בקורס קצינים לומדים שעונש צריך להיות מידתי

בסמיכות לעבירה, קשור לעבירה וכו'. כמובן שהקריטריונים לעבירה צריכים להיות ברורים, מתי אדם עבר עבירה ומתי לא (להשחית זמן לימוד תורה בכתיבה באינטרנט זו עבירה?). הקריטריונים האלו נוצרו כדי למנוע עבירות, לא בשביל הכייף של להעניש. העונש על עבירות שבין אדם למקום (בין אדם לחבירו ממילא מטופל ע"י החוק הממלכתי) שאדם דתי מאמין שיוטל עליו בדרך כלל לא עומד בקריטריונים האלו. מכיוון שיש הבדל בין עבירת מהירות ברורה וענישה שעומדת בקריטריונים הנ"ל לבין עבירה לא ברורה עם ענישה מעורפלת האנלוגיה איננה נכונה.

 

[אםהבניםשמחה]

הרבה עברות שבין אדם לחברו אינן מטופלות

ואף אינן מוזכרות בחוק הממלכתי.

 

[לאונידס]

תשובתי היתה עקרונית, לא לגבי כל עבירה ספציפית

כדי שעונש יהיה אפקטיבי הוא צריך לעמוד בכל מיני כללים. הענישה מלמעלה לא עומדת בכללים האלו ולכן רואים שהאפקטיביות שלה נמוכה.

 

[אםהבניםשמחה]

מסכימה איתך לגמרי.