על פי
המילון הזה השורש של יחיד/אחד הוא יח"ד, ואילו אח"ד הוא שורש תנייני.
כלומר, המלה "יחיד" היא בסך הכל משקל קָטִיל ואין בה משהו מיוחד. המלה שצריכה להעלות תהיות ("באיזה משקל היא?") היא "אחד", אבל היא כל כך קדומה (לפני העברית) כך שצריך כנראה לקבל אותה כפי שהיא.
(קישור מהמילון הנ"ל מוביל למאמר בהארץ, אבל זה בתשלום. לא מצאתי מאמר על "אחד" באתר האקדמיה.)