איך יודעים?...

[תלתלים123]

איך יודעים?...

..ש-מה שמרגישים זה להרבה זמן? (מדברת על אהבה) יש סימנים? (לא מדברת על נצח-נצחים)

 

[חי יחידה]

כנראה שלא יודעים כל כך

אין זמן לאהבה.. גם כשהתחתנו חשבנו שזה לעד אבל זה לא היה צריך להיות איפה שמרגיש הכי טוב הכי נעים ובטוח והשאר זה יהיה אם צריך להיות למדתי לאחרונה שככל שאני פחות מצפה מהחיים ככל שאני פחות שואלת מה יהיה אלא יודעת שיהיה זה פשוט קורה.

 

[אברום1]

לפי מידת ההתאמה בין התכונות להורים

פעם קראתי שכל אחד מחפש בן/בת זוג שיש בו משהו שדומה לאמו אן אביו. אני זוכר שנאמר שם ששלב ההתאהבות דומה לשלב התינוקות, בו כל אחד נהנה להיות תינוק ולהתפנק (פוצניו ומוציניו)...ואח"כ מגיע שלב ההתאהבות בהורה בן המין שני - פה מתפתחים גם מנגנונים שלאורך שנים יהפכו להיות המנגנונים שיגרמו להתרגשות, להתאהבות ולכל השאר. טוב, זה לפחות מה שהיה כתוב שם. ואם אתייחס לאותו פסיכולוג שכתב את הספר הזה, אזי המסקנה היא שככל שבן הזוג מתחבר לתכונות הטובות יותר של ההורה המשמעותי בחיינו, כך הסיכויים גבוהים יותר לתחושת אהבה ארוכת טווח.

 

[תלתלים123]

זה מעניין

מכירה את התיאוריה הזו. יש בה לא מעט הגיון. החלק היחיד בו אני לא בטוחה הוא במשפט האחרון - חושבת שיש כאלה שמתחברים לתכונות השליליות של ההורים היותר משמעותיים וככה הסיכויים לתחושה ארוכת טווח....לא בהכרח לאהבה... ועוד - גיליתי שיש שמתחברים להיפך של ההורים שלהם. על אלה לא יודעת לדבר כי אין לי עדין מספיק מילים. מישהו?!

 

[אברום1]

התחברות לתכונות שליליות?

קצת קשה לי להבין מי המזוכיסט שיהנה לחוש כל חייו את ההשפעות של תכונות שליליות - כילד ואחר כך כאדם מבוגר. אני מסכים שיש רצון לשינוי - ז"א מין כמיהה למצוא בן זוג שהוא טוב יותר במקומות שההורה היה פחות טוב (לנו). בכלל אני חושב שבשלבים ראשונים יש הרבה אהבה וההתעסקות בזוגיות היא חלק מזה. אח"כ זה נשחק...ככה זה...ואז, אם בבסיס הצרכים בני הזוג מספקים את החום והבטחון בדומה להורה המשמעותי בשלב התינוקות והילדות, אזי יש סיכוי להמשך מוצלח - כי פשוט מרגישים טוב... ואגב, זה פותח דיון חדש, בקשר לילדים שלנו ולמשמעות שאנו נוטעים בליבם עם הפרידה מההורה השני ובכלל...???

 

[תלתלים123]

יש ../images/Emo63.gif טוב...

...וישן שאהבתי. "אני בסדר, אתה בסדר". אנחנו בסדר. הוא עוסק בנו כילדים, הורים, מבוגרים - בסיטואציות של החיים. מי שמתחבר לתכונות שליליות - לא עושה זאת במודע. התהיה והלימוד העצמי מובילים אותו להבנה... החוכמה אותה למדתי (עד שהספר יצא לאור כבר הייתי באמצע הדרך) היא איך לצאת מעמדת הילד או ההורה אל עמדת בוגרים. זה מונע עימותים, מחלץ אותנו ברוח של שלום מעימותים שאחרים יוזמים. הזכרת לי את הספר. פתאום עלה בי הרעיון שאפשר להמשיך את זה לכיוון של סוגית הבחירה. של הבנה מה דומה ומה ההיפך, מה חשוב ומה לא חשוב בזוגיות. אפילו שכל אחד והבחירה שלו. כמו נוסחת אקסל - הנוסחה קבועה, התוצאה שונה בגלל שכל אחד שם נתונים משלו בשדות.... ואבא של עופרה (אם אני לא טועה) אמר שההבדל בין פרק א' ל-ב' זה שבפעם השניה נשארים מהסיבות הנכונות. אדיר! מזמזמת את זה כמו מנטרה.

 

[ניצת שושן]

כנראה ש...

לא יודעים ובכלל מי אמר שצריך לדעת הכל??? המחשבות , החיטוט והרצון לדעת הם אלו שמחבלים באהבה למה לא להיות שם? פשוט להיות כי טוב כל יום מחדש?

 

[תלתלים123]

ממתי...

רצון לדעת וחיטוט זה אותו הדבר? ממתי רצון לדעת מחבל באהבה? מה שמחבל באהבה זה חוסר ידיעה חוסר ידיעת הגבול בין רעב לידע לבין חיטוט פוצע אני חיה מיום ליום את האהבה שלי לא מחטטת שם אבל סטודנטית של אנשים אוהבת לדעת איך בעולם של אחרים מה חושבים מה מרגישים לא יכולה לדעת הכל גם אם רוצה ("הכל" זה עסק בלתי מושג) רוצה לדעת מה שיותר זה בריא לחשוב וללמוד ולרצות לדעת. בכלל, מגלה שבפרק ב' יש כאלה שאין להם אהבה כרגע יש שמתחבטים בעצמם, אחר כך הם הולכים אל תוך האהבה ואנחנו מריעים להם מפה מאחלים מזל טוב וחיזקו ואמצו. מקווים שלא ישובו ריקם. האצבעות שלי משוטטות בקצב מחשבה אבל חייבת לרוץ. סליחה. לא מתנגחת. רק מהרהרת בקול.

 

[ניצת שושן]

היי את

אם הם היו אותו הדבר הרי לא הייתי כותבת את שניהם ... נראה כי יש פער בין מה שאנחנו חושבות בנוגע לחוסר הידיעה (וזה בסדר ) אני מאמינה שברגע שהכל ידוע וצפוי מראש הוא הופך להיות מובן מאליו והמובן מאליו הזה הוא אם כל חטאת...

 

[תלתלים123]

אה!

שמחה שאנחנו לא מעשה שירבוט מסתורי... אילו חשבנו בול אותו הדבר לא היה צורך בשפה ותקשורת...

תסכימי שגם כשיודעים, עדיין לא הכל צפוי וידוע מראש? אבל אפשר להיות יותר מוכנים וגם זה - אולי... ?! המובן מאליו הוא סכנה מבינה מה התכוונת ב- אם כל חטאת כן. לא שירבוט אבל דומות. אנחנו.

 

[ניצת שושן]

חושבת שמזמן הבנתי

שבאהבה אין חוקים אין כמעט דרך להיות מוכן לבאות למעט המוכנות להרגיש , לחוש וכמו תמיד אומרת לא הייתי מוותרת על אף אהבה שהיתה גם אם בסוף היה כאב... כיוון שאם כואב סימן שיש על מה

 

[אופטימית123]

מזה זמן חוקרת בעצמי מה מוביל

אתנו לאנשים/בני זוג מסויימים...הרבה תהיות וכמה הבנות שאני מצאתי:אין לי ספק שרובינו עשינו את "הבחירה הנכונה" בגילאי ה-20 שלנו,על מנת למצוא בני זוג מתאימים לבניית משפחה,קרי:הולדת ילדים,ביסוס כלכלי,ועוד...לא ממש שאלנו את עצמנו אם זה הבן אדם הנכון לנו,אלא האם נכון לסה"כ (אם בכלל שאלנו את השאלות האלו אז)...כל זה היה נכון למען "שימור השושלת".לאחר הולדת הילדים,הקמת המשפחה ולקראת גיל ה-40,שוב-רובנו,עסוקים ב"חיפוש העצמי" ואז כמו רבים מאלו שנמצאים פה, מצאנו שלא מתאים לנו בן/בת הזוג איתו אנו חיים.ואז מגיע שלב הלבד...מי אני?מה אני?מה אני בעצם רוצה?אישית,מבינה היום,יותר מתמיד, שדווקא המוכר יותר הוא זה המתאים לי.מיציתי את עצמי בקטע של "לגלות" אנשים חדשים,עולמות אחרים,חיים שונים.רוצה את הידוע,את המוכר,את הטוב.לא מכלילה חלילה,מה עוד שלצערי כמעט ברור לי שברגע ששוב יגיע "הנסיך על הסוס הלבן" בטח אפול לרגליו,אבל כל עוד אשאר עם הרגליים על האדמה,אעדיף מישהו מאותו רקע שלי,בעל אותם תחומי ענין,ועוד.

 

[ניצת שושן]

חייבת לומר כי

מאוד מסכימה איתך בענין ה"מוכר" ברור לי כמעט בודאות שמה שאני רוצה זה מישהו מאוד דומה לי

 

[תלתלים123]

יש האומרים...

...שדומים מתאימים יותר מאשר משלימים. פעם חשבתי שאלתי למדתי (כי רציתי לדעת) מצאתי דומה ואז מגלה שמה שהיה דומה נשאר דומה אבל עם הזמן מגלה שיש עוד הרבה, והוא שונה.... מה אני עושה עכשיו?

 

[ניצת שושן]

ברור שיש גם שונה

וטוב שכך אחרת היה משעמם...

 

[מאדי 1]

יש סימנים

בדברים ה"לא חשובים". אם את מרגישה שהנוכחות שלו מוסיפה לך משהו, גם כשאין סיבה מיוחדת, רק בגלל שהוא שם. אם בכל שעה, בכל עת, לא משנה מה את עושה, היית רוצה להרגיש אותו לידך. זה כן. כך אני רואה את האהבה. הדומה, הוא מה שאת רואה כקריטריון החיפוש. זה מעין דומה סובייקטיבי. הוא לא הדומה של התכונות הבולטות ביותר. אחרת היית יוצאת עם אשה

האם הוא דומה לך באסתטיות, בהשכלה, ביחס שלו למשפחה שלו, בקצב החיים שלו, ועוד ועוד. מהו אותו דבר בעצמך, שחשוב לך שיהיה בבן זוגך? את יכולה לחפש גבר עם תכונה מסוימת שיש אצלך, ולחשוב שאת מחפשת גבר שדומה לך. אבל עדיין את מחפשת תכונה (או תכונות) מאוד מסוימת.

 

[תלתלים123]

לא יוצאת עם אשה...../images/Emo59.gif

פעם אמרתי לאחד מידידי שבגלגול הבא אני רוצה להיות גבר כדי לקצר את התהליך בשירותים אבל מה שמונע ממני זה שאצטרך להבין נשים...

אנחנו מורכבות. אני כבר עמוק בשנות הארבעים לחיי ומפחיד אותי כל פעם מחדש לגלות שכל עשור ו"הדומה" שלו. שאלת שאלה מצוינת: "מהו אותו דבר בעצמך שחשוב לך שיהיה בבן זוגך?" נתת לי חומר טוב למחשבה. יופי! תודה. (אוהבת לחשוב)

 

[just yael]

ויש גם הפוך...

מראש נראה כל כך שונה... אבל משהו שם משך...מבלי להבין. הלכתי אל הלא נודע...גיליתי עם הזמן כל כך הרבה דמיון... דמיון שעושה את החיבור השונה ...מאזן לעתים (הרי אם היה מתחבט, מפשפש וסוער כמוני...הייתי משתגעת...) אבל היום השונה...הוא זה שעומד לרועץ... דומה...שונה... ומה שביניהם... נקודת האיזון בין השניים... אותה אני מחפשת...

 

[תלתלים123]

פעם מזמן...

...בעבר הרחוק סיפר לי חבר לעבודה שהוא בחר את אשתו לפי "האם היא מתאימה להיות אם לילדים שלי". חשבתי שזו שאלה מצוינת. לפני שנתיים נתקלנו זה בזו בשדה תעופה חו"לי. הזכרתי לו את הקריטריון שלו משנות העשרים לחייו. שאלתי אם הוא עדיין מרוצה. ואצלי... אילו היה לי בעל שצומחים ביחד מאז ועד היום (אילולא נפל אהוב מבלי שהספקנו, ואם לסבתא היו גלגלים...)-- כל עשור בחיי והקריטריון שלו. כל עשור מבינה יותר טוב את כוח האהבה והצורך שלה (ובה) ולמה נמשכת ל-X ולמה Yים נמשכים אלי. מקווה בשביל כולם שהגיבור על הסוס הלבן יהיה מאותו רקע ותחומי ענין.

 

[Lonely In Blue]

יש דברים נסתרים...

אל נבקש הכל לדעת אל נסתקרן לגבי המחר יש לפעמים שסיבה לא נודעת יש לפעמים שנסתר הדבר יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע נעשה גם דברים שנראים בלי סיבה לא צריך כל דבר לחקור ולשאול לפעמים גם מותר לא לדעת הכל

( תמי לוי,ביצוע: זוהר ארגוב ) אבל... תמר קרון, פסיכולוגית יונגיאנית, חיה לבדה בגיל 67 אחרי שתי מערכות נישואים כושלות, דווקא מנסה להבין... והיא אומרת בכתבה ב"הארץ": "אנשים רוצים אהבה והתרגשות ואת הביטחון בקשר. הם רוצים דברים הפוכים. יש לנו צרכים מנוגדים. מצד אחד יש צורך בביטחון, אבל מצד שני יש צורך בהתרגשות ובחידוש. שני הצרכים האלה הולכים אחד נגד השני. הרבה פעמים כאשר יש ביטחון בקשר זה כאילו משעמם ואנשים פועלים לפי הצורך היותר חזק שלהם באותו רגע. ואז מגיע קשר חדש שכולו סערה ושינויים מאגיים, אלא שייתכן מאוד שהצורך בביטחון יעלה שוב מחדש ושוב תיפגם הסערה וההתרגשות".

יש דברים נסתרים לא נבין, לא נדע