איך יודעים?

[מורימור1]

איך יודעים?

אני בת 27 ויש לי זוגיות כבר 5 שנים עם פרידה אחת באמצע. אני כבר לא מאוהבת בבן זוג כמו בהתחלה...וכבר לא בא לי גם לקיים יחסים איתו, אין התרגשות. כן בא לי לבלות איתו, לראות סרט.... גם להתנשק לא בא לי... כשנפרדנו איפהשהו באמצע, הייתי עם אחר וכן היה בא לי כל הדברים האלו...מה זה אומר? האם זה יקרה עם כל אחד מתישהו? או שעדיף להפרד? זה מאוד קריטי כי זה או חתונה או להפרד ואני לא יודעת מה הדבר הנכון לעשות? הרי רגש זה דבר חולף לא?

 

[alt היחיד]

ייעוץ זוגי

אני באופן אישי חושב שכדאי לכם להיפרד בפרט מהסיבה שאין ביניכם משיכה מינית. אך אני לא מכיר אתכם באופן אישי ואני לא איש מקצוע. לכן אני ממליץ לכם לפנות לייעוץ זוגי.

 

[גרא.]

מורימור1,גם חברות ממש כמו נישואים,עוברת תהליך

של שחיקה מסויימת,שמשמעותה פער בין המצוי לרצוי,או או שחיקה מסויימת בציפיות במערכת היחסים,כפי שאת מתארת למעשה.אצל זוג נשוי,יש אפשרות לתקן את הקלקולים באמצעות טיפול זוגי/משפחתי,אם האהבה עדיין קיימת,כאשר במקרים רבים,יש ילדים ברקע,מה שמסבך במידה מסויימת את האופציות.לגבי חברות, במיוחד כזו הנמשכת 5 שנים,ודומה בניואנסים רבים לחיי משפחה,זולת קיומם של ילדים.אפשר גם לחשוב על טיפול זוגי,העשוי לשקם ולחדש את התקשורת האינטימית ביניכם,לקראת המשך מאושר ובטוח יותר. דומה כי בכדי להעריך מה כדאי לך לעשות,חשוב לשמוע גם את דעתו של בן זוגך.

 

[MoonMadness]

אם את אוהבת אותו לכו לטיפול זוגי

אם לא - אין לכם מה לחפש יחד.

 

[מורימור1]

איך יודעים אם אוהבים?

אם אני לא אוהבת אותו אז אין לנו מה לחפש ביחד? אבל מה זאת אהבה?בעבר, ידעתי לומר שאני אוהבת אותו כי התרגשתי והרגשתי מלאה ברגש. כיום, אכפת לי ממנו, אני מכבדת אותו, נהנת איתו,רוצה לתת לו, לקנות לו וכאלה... אני אוהבת אותו אבל לא באותו האופן. הוא חבר טוב. זה נורמלי בזוגיות?

 

[יהיה טוב12]

אם את אוהבת אותו- אז לא תרצי להיפרד ממנו

ותחשבי אם יכאב לך לראות אותו עם מישהי אחרת. אני נשואה ושבע שנים עם בעלי. ואני לא מטורפת עליו כמו פעם אבל הוא חבר. הוא תומך נעים לנו ביחד אז אנחנו לא עושים סקס סוער כמו בהתחלה.(יש כאלו שגם בהתחלה לא.....) אבל אנחנו מסתדרים וטוב לנו ביחד.

 

[MoonMadness]

אם רוצים להיות יחד

ולעשות דברים יחד - וזה לא רק מתוך צורך (כלומר פחד) - אז יש שם אהבה. אם את לא אוהבת אותו, סימן שאת לא רוצה להיות אתו ולא רוצה לעשות אתו דברים, ואז מן הסתם לא כדאי לך להיות שם - אלא אם כן את פוחדת מהאלטרנטיבה - וגם אז זו שאלה אם כדאי להיות בתוך קשר רק מפחד. אהבה זה רצון להיות יחד ולעשות דברים יחד. את בעצמך אומרת שאת יודעת שאת אוהבת אותו. מה שאת מתארת נשמע נורמלי מאוד. אבל נורמלי זה לא מספיק נכון? את רוצה שיהיה טוב יותר נכון? אז למה לא לעשות מה שצריך כדי שיהיה טוב יותר?