איך יודעים עד כמה אני רוחנית ומה גובה הרוחניות שלי?

[ששון חלפי]

איך יודעים עד כמה אני רוחנית ומה גובה הרוחניות שלי?

תמיד נמשכתי לזה.
תמיד מרגישה אנרגיות רוחניות גבוהות
ולאחרונה מתחילה להוריד מדיטציות לניקוי אנרגטי

 

[ינוקא1]

כשתראי כמה

את קטנה לעומת היקום והקיום וכמה אינך גבוהה , תדעי שהגעת למשהו אמיתי.
כשתראי את הפלא הנמצא בכל עץ ושיח ואדם , תדעי שהגעת למשהו אמיתי.

 

[אסף ב6]

נראה לי שאת צריכה הדרכה טובה,

אני לא בטוח שיש טעם בלתהות כמה את רוחנית ומה גובה הרוחניות שלך. את צריכה לנסות הרבה דברים ולקרוא ולחשוב עליהם ולבדוק מה מתאים לך בעולם הזה.
ותזהרי מאוד ממי שמציג את עצמו כ"מורים" או "מוארים" או מישהו שמציג את עצמו כיודע יותר טוב ממך מה טוב לך.
זאת הגישה שבודהה הציג לגבי חיפוש (מזכרון לא ציטוט מדויק):

בחיפוש רוחני אסור לקבל מילים רק כי מישהו אמר, צריך לבחון דברים כמו שרתח בוחן זהב.
הוא מכניס אותו לפה ונוגס בו לראות את המרקם,
הוא דופק עליו עם פטיש,
הוא ממשש אותו,
ממיס אותו ומייצב אותו מחדש,
בוחן אותו כל פינה בו מקרוב,
ואז הוא יודע אם הוא מחזיק זהב ביד או לא.
באותו מובן גם מחפש רוחני צריך לבחון כל דבר שנאמר לו בכלים הללו, לפרק אותו לחוש אותו, עד שהוא בטוח שהוא מצא זהב, או מבין שזה לא זהב.
ותאמיני שיש זהב בחוץ.

 

[ששון חלפי]

וואו

תודה לכם
עם זה אני אלך
האינטואיציות שלי לא משקרות הן די חזקות

 

[ינוקא1]

רק רתח = רתך

 

[אסף ב7]

 

[דניאל גליקר]

אין דבר כזה

"אדם לא רוחני".
כל אחד הוא מאוד רוחני.
מן הסתם, גם את.

אני לא יודע מה זה "...

אנרגיות רוחניות גבוהות..."
מדיטציות שאפשר "להוריד" הן משהו חביב.
אבל.
הן לא שוות הרבה.​

 

[lightflake]

ככל שהעולם משפיע עליך פחות

 

[ינוקא1]

לפי זה האבן , המת, או החלל הריק הם שיא ההתפתחות

יש צד כמו שאתה אומר , אך זה "לא רק זה".

אני שוב אביא דוגמה מהצ'י גונג , כי אני חושב שזה מתאר במדויק את האמת :

אם אתה מצליח להישאר יציב ולא מושפע , במגוון רחב של תנועות ואתגרים שונים , אז אתה כנראה מוכשר יותר בצ'י גונג.
וזה הצד שדבריך הם נכונים.

כלומר האתגר הוא להיות מודע , להיות באינטראקציה מתמדת עם המציאות (שדוחפת אותך לכל מיני כיוונים) ועדיין להישאר יציב ולזרום ולהתפתח באופן האישי שלך.

כשזה קורה , אז המפגש עם הלחצים שהמציאות מייצרת כל הזמן , לא רק שלא "מפריע" לך , אלא שהמפגש עצמו מייצר התפתחות של המודעות.

אם כך מבינים את דבריך , אז הם נכונים.

 

[lightflake]

עודף מחשבות

&nbsp
&nbsp

 

[ינוקא1]

עדיף עודף מחשבות

מלהפוך את הטמטום לאידאל.

 

[lightflake]

יש לך בלבול מהותי

הטמטום נובע מעודף מחשבות
גם המחשבה שלהיות ללא מחשבות = טמטום היא חלק מאותו עודף מחשבות
ואתה מוכיח את זה כאן בתגובות הנ"ל

 

[ינוקא1]

האבן מבחינתך היא היצור החכם ביותר.

כי היא חסרת מחשבות.
וזה בדיוק מה שכתבתי , שאתה הופך את האבן לאידאל שלך.
מבחינתך לבטל את כל האבולוציה וההתפתחות שהביאה אותך עד הלום , ולחזור להיות חומר דומם , למות.
אינני מבין למה אתה צריך מדיטציה בשביל זה , יש דרכים הרבה יותר פשוטות.

רק אל תציג את זה כדבר הגבוה ביותר , כי אתה נוסע כלפי מטה ולא כלפי מעלה.

 

[lightflake]

זו דוגמה מעולה

לאיך עודף מחשבות מובילות למסקנות מטומטמות לחלוטין
&nbsp
אני לא דיברתי על אבנים
&nbsp

 

[ינוקא1]

אתה בעצמך לא מבין על מה דיברת

מרוב מחשבותיך המוטעות.

 

[lightflake]

מה אתה אומר . . .

 

[בן טל-שחר]

תשובה ממקום אישי.

תמיד התעניינתי בכוחות הגנוזים שבתוכנו.
לדוגמה, איך אנחנו יכולים להצליח יותר או להיות מאושרים יותר.
זה גם מה שהביא אותי ללימודי מדיטציה יסודיים, שנמשכו שנים והפכו לחלוטין את תפישתי את עצמי ואת עולמי.

במלה "רוחניות", לעומת זאת, נתקלתי רק בשלב הרבה יותר מאוחר.
תמיד תהיתי מה פירושה.
כששמעתי אנשים משתמשים בה, שמעתי כל מיני דברים שונים, בהתאם למי שמשתמש בה.

לדוגמה, לפעמים שמעתי איזשהו כאב סמוי מאחורי המלה הזאת, איזשהם קושי ו/או סלידה ו/או ייאוש ו/או עייפות מהחיים, מ"העולם כפי שהוא", מאנשים או מתפישות שגורות.
במקרים אחרים שמעתי יותר איזושהי כמיהה או משיכה או סקרנות ל"משהו מעבר".
והיו עוד כל מיני ואריאציות ודברים מגוונים ששמעתי כשאנשים אמרו את המלה הזאת, אך עדיין לא באמת הבנתי אותה.
וגם לא התעניינתי להבין אותה - לא היה לי צורך במלה הזאת. במושג הזה.

כיום אני מבין, בכלליות, שהמלה "רוחניות" נובעת מתוך תפישה מחשבתית המחלקת את העולם, את המציאות, את החיים וכדומה, ל"רוח" ול"חומר", או משהו כזה.
חלוקה כזאת יכולה אכן להועיל לאנשים רבים במגוון הקשרים ונסיבות, כך אני מניח, אחרת לא היו משתמשים בה.

אישית, מעולם לא חוויתי הפרדה כזאת... ומעולם לא חשתי מאויים, למשל, מתפישות של אחרים את "עולם החומר".
מגיל קטן יחסית מטופחת בי גמישות תפישתית כללית והצטיינות מעשית בכל תחום ורובד שמעניינים אותי.
כך שהמימד שאנשים נוהגים לכנותו או לתפשו בתור "עולם החומר", הוא מקום שאני אוהב לבלות בו, לשחק בו, לאהוב בו, להצטיין בו, ליהנות ממנו וכן הלאה, בדיוק כמו ביתר המימדים שאנשים נוהגים להתייחס אליהם.

אישית, אני לא מחלק את זה ל"מימדים" או What Ever.
אין לי נטיה "חלוקתית" כזאת.
המציאות מבחינתי היא אחת... והיא מקום נהדר לצמיחה, למידה ותרגול.

אני מודע לכך שקיימת תפישה הרואה משהו שהיא מכנה "עולם הרוח" ואשר ניתן "להתפתח" בו ולהגיע לדרגות שונות.
אישית, אינני עובד עם תפישה זו ואינני מתעניין בה במיוחד.

יתכן שעבורך, יש לכך משמעות ואולי אפילו משמעות חשובה.
יתכן, לדוגמה (רק דוגמה, אינני מכיר אותך כמובן), שאת מרגישה כרגע "כלואה" בתוך התפישות המקובלות והנפוצות.
ומחפשת דרך החוצה, לחיים עשירים יותר ואמיתיים יותר או משהו כזה.
ושכרגע, ה"שער" בשבילך, ה"אנטי וירוס" עבורך לתפישות המגבילות שבך, הוא המושג "רוחניות" או "עולם הרוח".

ככלי שאפשר להתפתח לפיו ו"לעלות בדרגות" בסיוע הכוונתו, אני מניח שבצורתו הטהורה והחיובית, זהו כלי מועיל מאד - כלומר צורת התייחסות מעשית ומועילה.
כאמור, אינני מכיר זאת מקרוב ומעולם לא חשבתי או עבדתי בצורה כזאת עם עצמי או עם אחרים.
אני מאחל לך שאם תשתמשי בכלי הזה, תשתמשי בו בצורה משחררת ומעצימה, שאכן תפגיש אותך עם יותר ויותר אחוזים מכוחך האינסופי ומהיופי והאפשרויות המדהימים והבלתי נגמרים של החיים האלה, בין אם תקראי לזה "רוחניות" ובין אם תקראי לזה בכל שם אחר.

וכמובן, מבחינת "דרגות", היי מודעת לכך שאת גם יכולה לזהות בעצמך "דרגות" כלשהן, המבוססות על פי הבנתך הנוכחית את עצמך, אנשים אחרים והחיים.
ככל שתעלי בדרגות אלה, תביני מן הסתם את כל מושג הדרגות בצורה שונה.

 

[lightflake]

אבל אתה כן מחלק

ברגע שאתה מדבר על "צמיחה, למידה ותרגול"
כל אחת מהמילים הללו מגיעה מההנחה של איזשהו צורך מעבר מא' לב', כלומר שיפור כלשהו מהמצב הנוכחי, זה לא שונה מהחלוקה של מה שיש כבר עכשיו (ותחושות של חוסר סיפוק מזה) לעומת שאיפה להגיע לאיזשהו מצב או תחושה או הבנה או ידיעה אחרים ומשופרים יותר, זה לא משנה אם קוראים לזה חומר לעומת רוח או סבל לעומת אושר, אם אתה רוצה שיפור כנראה שאיפשהו אתה חש חוסר סיפוק (שזה דבר טוב וטבעי שדוחף אותנו לחיפוש, לפחות בהתחלה)
&nbsp
אתה אומר את זה מפורשות שעניין אותך "איך אנחנו יכולים להצליח יותר או להיות מאושרים יותר."
מי רוצה "יותר"? זה ששמח בחלקו ?
לא נראה לי...
&nbsp
&nbsp

 

[neophile]

כשמדברים על הרוחני מדברים על האידיאלי

זאת אומרת מדברים ברמה הרעיונית ואני חושב שבן הציג את הרעיונות של רוחניות-חומרניות בצורה טובה ביחס לקבלה של המציאות ונסיונות להשתפר .
&nbsp
להשתפר יכול להיות גם לקבל את המצב הקיים ולהיות שמח בחלקי - אבל מן הסתם זה גם דורש שינוי .. ממצב שאני לא שמח בחלקי למצב שאני כן ..
&nbsp
ברור שכל זה מתרחש ברמה רעיונית - יש לי רעיון לגבי להיות שמח בחלקי ואני בודק אם זה המצב אצלי .
כמו כן ברור שלא תתקבל תשובה ברורה של כן או לא ... כי התשובה היא לא הפואטנה אלה החיפוש - הפניית אנרגיה לחיפוש הזה .
&nbsp
לכן המכשול הזה לכאורה שאתה מציג הוא במעבר מהרמה הרעיונית לעשייה וככה זה עם כל ידע רוחני .
העשייה במקרה הזה הוא החיפוש ולא מעבר ישיר למצב של להיות שמח בחלקי ....
&nbsp
יש דרך שיש לעבור ואנחנו צריכים להשיג מידע על הדרך הזאת כדי להתכונן לה בהתאם - האם היא תעבור דרך הרים מושלגים או דרך ג'ונגלים עבותים וכו' ...
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[lightflake]

אני לא חושב שזה קשור לרוח-חומר

קודם כל מבחינתי אין דבר כזה חומר באמת, הכל זה רוח, הרי אם חקרת את העניין לעומק ראית שמעולם לא נתקלת בשום "חומר" באמת, אנחנו רק נתקלים ברשמים חושיים ותחושות ואת זה אנחנו מפרשים כ"חומר" או כ"רוח", אבל אלו רק רשמים חושיים ומחשבות,רגשות ותחושות.
&nbsp
אז מה זה להיות "יותר רוחני" מבחינתי ?
זה פשוט להיות יותר *ער*, כלומר לראות את הדברים כפי שהם מבלי להאמין לפרשנות שהשכל נותן לדברים (בד"כ בתוספת עניין אישי ופה הנקודה העיקרית שדרך אמורה להוביל אותך אליה - לראות שאין אני, אז שום דבר פה לא אישי)
לכן התשובה שנתתי לשואלת השאלה, כי איך אתה יודע שאתה רואה את הדברים כהוויתם ולא מאמין בפרשנויות ?
כאשר הדברים ("העולם") פחות משפיעים עליך מבחינה פנימית, הדברים מתרחשים, הם לא קורים "לי", ואז אין ממה לדאוג, אין על מה לכעוס, אין גם למה לצפות... וכו'..
בסופו של דבר אם אתה רק הערנות למה שקורה, אז אתה לא לוקח את הדברים באופן אישי כי אתה לא "מישהו"