איך יודעים מתי להגיד

[מתעניין יחיד]

איך יודעים מתי להגיד

אלה או אלה ברגעים אלה? בימים אלה? זה נכון? ומתי זו או זאת? תודה רבה!

 

[מתעניין יחיד]

סליחה.. התכוונתי אלה או אלו?

 

[אסופית02]

שני הזוגות נכונים וראויים לשימוש

ללא הבדלי דת, גזע ומין.

 

[עופר בן אברהם]

על כל אלה

ראה כאן.

 

[uriozmor]

יש בכל זאת הבדל

"אלה" ו"זאת" הם כינויים מקראיים; "אלו" ו"זו" הם חז"ליים. חוץ מזה "זאת" משמש גם כחלק ממילות קישור מורכבות (זאת אומרת, למרות זאת) או ככינוי במעמד של משפט (אמרתי זאת, וגם השימוש הדוחה שיש הרבה בעיתונות, כגון: האוצר נמנע מהחלטה. זאת, למרות התערבותו של שר המשפטים. איכס). אם אתה שואל מה זה מעניין מקראי או חז"לי - בדרך כלל אין לזה חשיבות, אבל זה עשוי להיות עניין עקרוני או פואטי. עד לפני 150 שנה בערך היה נהוג בספרות היפה לקדש את העברית המקראית ולדחות כל מה שמחוצה לה, כולל לשון חז"ל. היו אפילו שהאמינו שלשון חז"ל היא לשון מלאכותית שהמציאו חז"ל לצורך הדיונים ההלכתיים והמדרשיים שלהם, ולכן אין לה מקום בספרות העברית החדשה (חדשה של אז כמובן).

 

[עופר בן אברהם]

אתה

בטוח? ומה תגיד על זו?

 

[or99]

כבר האירה את עיננו...

שיבולת ירוקת העין.

 

[uriozmor]

או.קיי

אני עדיין עומד מאחורי דבריי, אבל אולי כדאי לדייק: "זאת" ו"אלה" מזוהים עם המקרא ועם העברית המקראית, ואילו "זו" ו"אלו" מזוהים עם ספרות חז"ל ועם לשון חז"ל. הדברים יותר מסובכים מזה כמובן, אבל לצורך הדיון כאן זה מספיק.

 

[or99]

והיום סוברים רוב החוקרים...

שלשון חז"ל כן דוברה בתקופות מסוימות. דחיית לשון חז"ל קשורה לדעתי לרצון הכללי להתנער מהגלות, והרצון לחזור לתקופת התנ"ך; לשאיפה להקים חברה חדשה ולבטל לכאורה את כל "המנהגים שהחלו בתקופת חז"ל..." וכו'. בסופו של דבר דעות אלה חלפו ועברו, וטוב שכך (אחרת לא היינו זוכים למשל לסגננו הנפלא של ש"י עגנון).

 

[mucool2]

ש"י עגנון לא היה זקוק לאישור.

 

[or99]

לא דיברתי על אישור...

אלא על ביטול הגישה הכללית ששלטה בתקופה ההיא. ש"י עגנון גם לא היה הראשון שכתב בלשון חז"ל, ואאל"ט כשקם "ועד הלשון" הגישה של הבלעדיות של לשון המקרא כבר יצאה מן האופנה. לכן גם לא היה מי "שיתן אישור". כבר שלום-עליכם לא כתב בלשון המקרא בלבד. לא הוא ולא ש"י עגנון היו זקוקים לאישורים.

 

[mucool2]

ברור. יש לי שאלה:

האם הספרות החסידית (סיפורי הבעש"ט, רבי נחמן מברסלב וכד') נכתבה במקור בעברית?

 

[rhbe]

אני חושב שכן

כך הספרים שאני מכיר - למשל, הנה דף מתוך הספר "כתר שם טוב" שבו מסופר על תולדות ר' ישראל בעל שם-טוב (הבעש"ט) מייסד החסידות. אני חושב שזה הספר החסידי הראשון שנכתב - העותק המצולם הוא אמנם משנת 1860, אבל הספר נכתב בסוף המאה השמונה עשרה. אגב - לגבי ש"י עגנון: אני זוכר שאחד הספרים שלו נכתב באופן יוצא דופן בלשון תנ"כית. אתם יודעים באיזה ספר מדובר?