איך? (ט)

[פרח נובל2]

איך? (ט)

איך אני אבין שאני בתת משקל?
איך מחליטים לקחת על עצמי אחריות?
איך מחליטים לאכול?
איך מחליטים לא לרדת יותר במשקל? (למרות שאני מרגישה שאני חייבת!!!!!) השבוע הזה היה לי נוראי מבחינת האוכל. אני מפחדת ללכת לדיאטנית...
איך מחליטים מה טוב?
איך יודעים בוודאות שהפגיעה העצמית היא לא טובה לי, ורק ההפך...
איך משטלתים על המחשבות????????????????????? הם לא מניחות לי לשניה אחת!!!!!
איך מבינים שהרזון זה לא ה-דבר החשוב בחיים?
איך ממשכיכים לחיות אם החרדה?
איך ממשיכים את החיים כשטראומה מלווה אותך...
איך לא נכנסים לדיכאון מהחיים האלה? איך יוצאים מזה?
איך מוצאים כוח להמשיך...
איך אוהבים את עצמך?
איך לפרגן לעצמי?
איך להכריח אותי לצאת קצת מהבית, לדבר עם חברות ולכייף קצת!!!
איך יושנים????????

איך מתפטרים מההפרעת הזאת?????????????????????????????????

אני מיואשת.
אתן להפרעה להרוג אותי...אז אפסיק את ההתמודדות היומיומית הזאת...

 

[פרח נובל2]

סליחה על ההתפרצות!

 

[hory0]

פרח יקר כל כך..

לרגע אל תתנצלי..באמת שטוב מאוד שאת מאפשרת לעצמך להתבטא פה, להוציא את כל מה שסוער מבפנים, מנסה להיתמך ולא לתת לכל לחנוק אותך בתוכך!

לצערי הרב מאוד אני חושבת שהשאלות שאת מבקשת להם מענה, הם שאלות שמנקרות בתוכינו כל הזמן..שאלות מורכבות שכך גם המענה עליהם הוא מורכב. אני מרגישה שאת רוצה להיות במקום אחר ולא להתייאש, שאת מבקשת לדעת איך עושים את זה..וזקוקה שמישהו יחזיק עבורך את האמונה כי יש "איך", כי את אכן תנצחי!כי אכן זה אפשרי! אז קודם כל, אני רוצה להבטיח לך שיש בנות שיוצאות מזה וחיות חיים מלאים ומאושרים מתוך בחירה בחיים ובתקווה שוב ושוב (אני מכירה באופן אישי כמה..). אני לא מתיימרת לרגע להגיד שזה פשוט, אך החומר שממנו בנויות ההצלחות הגדולות ביותר קיים בך..אותו רצון לבחור בחיים ובהתמודדות, אותו דחף לא לוותר ולא להתייאש, אותו רצון שמחפש להבין איך זה קורה..ורוצה לנסות לאפשר שינוי שכזה גם בתוכך.

יקרה שלי, אני מבינה ומכירה אישית כמה הדיכאון וההפרעה יכולים לייאש אותנו לחלוטין, כמה נראה שאין מוצא ושאין טעם ושאזלו הכוחות..לחלוטין. אך בבקשה, אספי את כל הכוחות שבתוכך כדי לא לאבד תקווה, כדי לא לתת לדיכאון לשלוט בך. הדבר היחיד שאני ממש מבקשת ממך זה לא להפסיק לנסות למצוא את ה"איך", לא להפסיק לצעוד בדרך להחלמה האישית שלך, לזכור תמיד אל מה את שואפת, מהו היעד, ולהיעזר באנשים שיעזרו לך אט,אט לגלות את ה"איך" האישי שלך.

ולבינתיים, אני כאן אם תרצי מנסה בעצמי לגלות את ה"איך" שלי, ואשמח לשמוע איך את מנסה לגלות את שלך..האם יש אנשים שעוזרים לך בתהליך הזה?
שולחת המון המון כוחות וחיבוק חזק!!

איך אני אבין שאני בתת משקל?
איך מחליטים לקחת על עצמי אחריות?
איך מחליטים לאכול?
איך מחליטים לא לרדת יותר במשקל? (למרות שאני מרגישה שאני חייבת!!!!!) השבוע הזה היה לי נוראי מבחינת האוכל. אני מפחדת ללכת לדיאטנית...
איך מחליטים מה טוב?
איך יודעים בוודאות שהפגיעה העצמית היא לא טובה לי, ורק ההפך...
איך משטלתים על המחשבות????????????????????? הם לא מניחות לי לשניה אחת!!!!!
איך מבינים שהרזון זה לא ה-דבר החשוב בחיים?
איך ממשכיכים לחיות אם החרדה?
איך ממשיכים את החיים כשטראומה מלווה אותך...
איך לא נכנסים לדיכאון מהחיים האלה? איך יוצאים מזה?
איך מוצאים כוח להמשיך...
איך אוהבים את עצמך?
איך לפרגן לעצמי?
איך להכריח אותי לצאת קצת מהבית, לדבר עם חברות ולכייף קצת!!!
איך יושנים????????

איך מתפטרים מההפרעת הזאת?????????????????????????????????

 

[lital172]

מבינים ופוקחים עיניים.

שזה לא יתן לנו כלום חוץ מלחיות בשחור וכאב. זה לא להשיג כלום.. רק עיניים כבויות. אובדן חברים. אובדן עצמי. דאגה למשפחה. ולרגע לא הדרך לאהבה עצמית. שמרפים ומניחים לרע ולהרס בזה.. ונותנים לעינים להידלק באור ולנו להתקיים.. מגלים את כל מה שרק יכול למלא אותנו. מה אנחנו יכולים להשיג. חלומות שרוצים להגשים. מטרות שבאופק.. ומבינים כמה זה לא שווה שניה בזבוז מהחיים.... וכמה הזמן רץ... וזו הזדמנות חד פעמית לחיות . לחוות ולהיות מאושרים..

 

[אלומת האור]

אין לי תשובות חכמות

לפחות לא מעבר למה שכבר כתבתי לך... אז רק שולחת חיבוק. את לא לבד, ואת לא תתני להפרעה הזאת להרוג אותך, כי את רוצה להילחם בה ולהכחיד אותה. אותה, ולא את עצמך.

 

[חלומותשל אחרים]

תחשבי על חצי הכוס המלאה

על מה שכן יש לך בחיים-
יש לך הורים? משפחה? אחים?
יש לך חברות?
את בחורה בריאה?
אנחנו לוקחות המון דברים חשובים כמובנים מאליהם
יש כל כך הרבה אנשים בעולם שאין להם את כל זה.

 

[שישמים אחרים]

הרבה טיפול

אני לא מאמינה בפתרונות קסם. אני כן מאמינה בך ובזה שכבר הבנת שאת בבעיה (ואת אכן בבעיה) ומכאן, גם אם את עדיין לא מרגישה שרזון הוא הדבר החשוב בחיים, גם אם את עדיין לא מרגישה בתת משקל, את מבינה שכן, ושיש לך הפרעה שמונעת ממך להבין את זה בלב שלם.
ושוב, הרבה טיפול. אלה שאלות קשות והתשובות עליהן משתנות מאדם לאדם. את צריכה להכיר אותך יותר - במסגרת מוגנת, תומכת - כדי לענות עליהן בהקשר של עצמך.
ותמשיכי לכתוב כשאת רוצה, מותק, אל תבקשי סליחה.

 

[simplistic]

מנסים לשרוד עד שנהיה קצת יותר טוב

הגיל גם עושה את שלו. ככל שמתבגרים, מבינים שהחיים קצרים וחבל להשקיע כל כך הרבה מאמץ במשהו שלא עושה לנו טוב, או בבריחה. בסוף תמיד צריך להתמודד עם בעיות, וכשמנסים להתמודד באומץ מבינים שהשד לא נורא כל כך.

ולגבי טראומה- הרבה מאוד אנשים נפגעו במהלך חייהם, וממשיכים לחיות חיים מלאים. לדעתי הדבר החשוב ביותר הוא לא להרגיש כקורבן של הנסיבות - אלא לומר: היה מה שהיה, לא היתה לי אופציה להתנהל אחרת אז. אבל עכשיו, כן יש לי בחירה איך להתנהל, וזה מה שמשנה. או כמו שד"ר פיל האהוב עלי אומר: העבר כבר היה, העתיד עוד לא קרה, הדבר היחיד שיש זה מה שעכשיו