בהרמוניה עם "חומרים" שמאוד השתדלתי להדחיק ולשכוח ? הרמוניה עם דיסהרמוניה כזו אפשרית ? איך יוצרים אותה כשמוצפים ? באלאגן מפחיד כל כך . הרי לכולנו הגנות וחומות שהקמנו כדי לשמור על עצמינו , פתאום הסדקים מערערים ומתערערים .
הדחקה היא דבר מסוכן... לכן כשאנחנו חווים חויה כואבת, עלינו לחוות את הכאב וללמוד לחיות איתו. ואז הכאב הופך לסוג מסויים של הרמוניה...שהרי אנו חייים איתו בשלום. אם לא נחווה את הכאב ונדחיק אותו---> יבוא יום והוא יצא ויזכיר לנו שהוא שם ...או שישלח סימנים... ואז ה"חומות וההגנות" יוכיחו עצמן כמה שהן באמת: אשליה. אם נאמין שכל דבר שקורה לנו בחיים הוא שיעור (ואפילו כואב)...אולי בסופו של דבר נקל על עצמנו ונוכל להתעצם ולגדול גם מתוך הכאב. באשר לבאלאגן: תמיד כדאי לזכור שמתוך התוהו ובוהו, נוצרו השמים והארץ וכל צבאם... כל אי-סדר מחביא בחובו סדר גדול...אי-סדר וסדר הם אחים תאומים.