איך זה לגדול לבד?
איך זה לגדול לבד?
קודם, לפני שאני מתחילה היה לי יום חרא, פשוט ככה, עיצבנו אותי היום בטרוף, כאילו ממש, איזה אחת קרציה, שרית חדד בשבילכם, לא סתם, גם היא מעצבנת אבל יש לה כפילה והיא אחול(שרמוטה) קרצייה!, ואתם לא יודעים כמה קשה לעצבן אותי באמת, כאילו חוץ מגלעד והיא, אף אחד לא יכול עלי, ברצינות! וזו לא רק היא, לא רק היא הסיבה שהיה לי יום חרא, אתם מכירים את זה שכל מה שרציתם שיקרה לא קרה, ופשוט הכל, טוב זו ההרגשה, אבל בעיקרון לא רציתי ששום דבר יקרה היום, וגם לא יחלתי שמשהו יקרה היום, וזה פשוט לא קרה, ולא יודעת למה אני מבואסת, פשוט ככה, עיצבנו אותי! טוב זה היה החלק הראשון של ההודעה. חלק שני, זו המקסנה שהגעתי אליה, אז היום הייתי צריכה להשאר עם אחי הקטן, כמו בכל יום, ורק היום גיליתי כמה בודד הוא, כאילו הוא לא משחק עם אף אחד בבית, רק עם עצמו, כי אני ואחי גדולים ואין לנו עצבים לשחק איתו או משהו, והוא מדבר לעצמו, אני יודעת שזה רגיל שילד קטן מדבר לעצמו, אבל זה ממש גרם לי להרגיש שאני ברת-מזל, כי אני נולדתי עם אח תאום, ותמיד היה לי עם מי לשחק, עם מי לדבר, עם מי להשתולל, אף פעם לא הייתי לבד, גם בגן, תמיד נגיד ביום הראשון, לא הייתי לבד, ואני חושבת שזה דיי יתרון, ועכשיו אני מסתכלת על אחי הקטן, וראבק, איך הוא מסתדר?, ולא משעמם לו לרגע, הוא מעסיק את עצמו טוב מאוד, עכשיו הכנסתי אותו למקלחת והוא משחק עם הצעועים וזה בכלל לא נראה לא טיפשי, ולא יודעת, אבל באיזשהו מידה זה הקסים אותי, איך?, איך? הוא לא משתעמם, ועדיין הוא כל-כך לבד (טוב אני חושבת שקלטתם). אז רק רציתי לשאול, ואני בטוחה שלכולם לפחות לרובכם יש את התשובה, , אני... אני בחיים כבר לא אדע איך זה לגדול לבד, כי תמיד היה לי את עידו (אחי התאום), אז התועולו בטובכם לענות לי?, זה ממש מסקרן!, אני רוצה לדעת איך רועי (אחי הקטן מרגיש), כי אם אני אשאל אותו עכשיו הוא לא יבין מה אני רוצה וסביר להניח שיביא לי מכות (הוא לא מחונך!!) ואני אסיים במשפט:``בנים גידלתי ורממתי והם יצאו לי ערסים!!!`` שתבינו אני לא כל-כך שמחה שיש לי את עידו כי הוא ערס מן המניין, אבל פשוט בקטע הזה אני חושבת זה יתרון! מחכה לתשובה, יערה.
איך זה לגדול לבד?
קודם, לפני שאני מתחילה היה לי יום חרא, פשוט ככה, עיצבנו אותי היום בטרוף, כאילו ממש, איזה אחת קרציה, שרית חדד בשבילכם, לא סתם, גם היא מעצבנת אבל יש לה כפילה והיא אחול(שרמוטה) קרצייה!, ואתם לא יודעים כמה קשה לעצבן אותי באמת, כאילו חוץ מגלעד והיא, אף אחד לא יכול עלי, ברצינות! וזו לא רק היא, לא רק היא הסיבה שהיה לי יום חרא, אתם מכירים את זה שכל מה שרציתם שיקרה לא קרה, ופשוט הכל, טוב זו ההרגשה, אבל בעיקרון לא רציתי ששום דבר יקרה היום, וגם לא יחלתי שמשהו יקרה היום, וזה פשוט לא קרה, ולא יודעת למה אני מבואסת, פשוט ככה, עיצבנו אותי! טוב זה היה החלק הראשון של ההודעה. חלק שני, זו המקסנה שהגעתי אליה, אז היום הייתי צריכה להשאר עם אחי הקטן, כמו בכל יום, ורק היום גיליתי כמה בודד הוא, כאילו הוא לא משחק עם אף אחד בבית, רק עם עצמו, כי אני ואחי גדולים ואין לנו עצבים לשחק איתו או משהו, והוא מדבר לעצמו, אני יודעת שזה רגיל שילד קטן מדבר לעצמו, אבל זה ממש גרם לי להרגיש שאני ברת-מזל, כי אני נולדתי עם אח תאום, ותמיד היה לי עם מי לשחק, עם מי לדבר, עם מי להשתולל, אף פעם לא הייתי לבד, גם בגן, תמיד נגיד ביום הראשון, לא הייתי לבד, ואני חושבת שזה דיי יתרון, ועכשיו אני מסתכלת על אחי הקטן, וראבק, איך הוא מסתדר?, ולא משעמם לו לרגע, הוא מעסיק את עצמו טוב מאוד, עכשיו הכנסתי אותו למקלחת והוא משחק עם הצעועים וזה בכלל לא נראה לא טיפשי, ולא יודעת, אבל באיזשהו מידה זה הקסים אותי, איך?, איך? הוא לא משתעמם, ועדיין הוא כל-כך לבד (טוב אני חושבת שקלטתם). אז רק רציתי לשאול, ואני בטוחה שלכולם לפחות לרובכם יש את התשובה, , אני... אני בחיים כבר לא אדע איך זה לגדול לבד, כי תמיד היה לי את עידו (אחי התאום), אז התועולו בטובכם לענות לי?, זה ממש מסקרן!, אני רוצה לדעת איך רועי (אחי הקטן מרגיש), כי אם אני אשאל אותו עכשיו הוא לא יבין מה אני רוצה וסביר להניח שיביא לי מכות (הוא לא מחונך!!) ואני אסיים במשפט:``בנים גידלתי ורממתי והם יצאו לי ערסים!!!`` שתבינו אני לא כל-כך שמחה שיש לי את עידו כי הוא ערס מן המניין, אבל פשוט בקטע הזה אני חושבת זה יתרון! מחכה לתשובה, יערה.
מאז שראית אותי בהופעה ההיא את לא מפסיקה לחשוב כמה מניאק אני יכול להיות ..