איך זה יכול להיות (ט)

[שישמים אחרים]

איך זה יכול להיות (ט)

שהגעתי לשם ובשביל שארגיש יותר טוב שוב הפשיטו אותי, והסתכלו עליי בעיניים בוחנות, ורשמו את כל הצלקות שלי על דף - אמצע הלילה - איך זה יכול להיות שלא היו לי בגדים חוץ משמלת שבת מופשלת, ששקלו אותי עם הפנים למשקל, ואז סיממו אותי וצפו בי ישנה ולמחרת העירו אותי מוקדם והוליכו אותי אל רופא ששואל למה אני עדיין חיה ומבקש א.ק.ג. - איך זה יכול להיות שהפשיטו אותי שוב (ושוב).








(אני עצובה.)

 

[חורה]

בייבי

זה בסדר להיות עצובה.
מקווה שתרגישי יותר טוב

 

[No longer]

אנשים, בתי חולים, מקומות עצובים.

הגיון עקום לחלוטין.
אין לי שום דרך לשפר את ההרגשה שלך.
חבל לי על זכרונות רעים נוספים.
אהובה, לישון אמרנו.

 

[2b mind]

מצטערת שאת חווה את כל זה

וככה.

לא מוצאת מילים שיהפכו את זה לאחרת.
(אבל הייתי רוצה)

 

[ג ר נ י ו ם]

כי בתי חולים מהסוג הזה הם לא מקומות מבריאים.

נשמע שאת צריכה הרבה, הרבה מנוחה. אני לא בטוחה שלהמשיך באורח החיים שלך (זה שהביא אותך לביה"ח מלכתחילה) זה הדבר הנכון לעשות. את בטיפול עכשיו ורגרסיה זה דבר בלתי נמנע (sadly), אבל יש דרכים שבהן בכל זאת תוכלי לשמור על עצמך. מה הפסיכולוגית שלך אומרת/מציעה? אני מאמינה שהרבה פעמים אחד הפתרונות במצבים כאלה יכול להיות לשנות משהו, ולו הקטן ביותר, בדרך שבה את חיה. לפעמים זה אומר לעשות ויתורים לא פשוטים, או דברים שלא חשבת שתעשי לעולם. אבל מה זה "ויתור לא פשוט" לעומת סיכוי לחיים אחרים לגמרי?


שמרי על עצמך.

 

[Kalphana Vera]

(אני לא יודעת איך זה יכול להיות. זה, ועוד הרבה דברים אחרים שקרו לך, לי, לאחרות, שאולי עוד ייקרו. אני פשוט לא יודעת)

 

[Lovely locks]

(אני מזדהה עם ההודעה הזו כל כך

ולמרות שעברו חודשים, אני עדיין זוכרת)

מקווה שאת כבר לא שם ושלא תחזרי להיות שם. מקום כזה יכול להיות גיהנומי ובספק אם יכול להכיל ולהוליך אותך לדרך הנכונה.

אחריי כל זה, כן, מותר לך להיות עצובה. אני כאן איתך.

 

[פרפר בתוך אגרוף]

אני עצובה בשבילך גם

וגם מקווה בשבילך.
ברגעים שאין לך כח לקוות עבור עצמך,
תזכרי שיש כאן מי שעושה את זה עבורך כל הזמן.

אני מקווה שלמרות החלק הקשה הזה, זו החלטה שאת שלמה איתה, ושתקבלי שם משהו ממה שאת צריכה.
ומקווה שיהיה קל יותר. מהר.

 

[שישמים אחרים]

תודה לכולכן.

קראתי ונגעתן לליבי. מצטערת שאני לא מגיבה לכל אחת כמו שהיה מגיע לכן, אני מאושפזת שוב וקצת עייפתי.
חושבת מחשבות טובות על כולכן.

ות

 

[lital172]

תנוחי אהובה...