איך זה אצלכם?

[B l u e D e v i l]

מה זאת אומרת בלי משפט?

למה אתם לא מציפים את זה בתקשורת? החוק מחייב משפט

 

[אניאורחת]

בקצרה

אדם מבוגרמואשם ומכחיש (ולא קשה להוכיח חפותו. אבל זה סיפור אחר).
עו"ד מטעם הסנגוריה הצבורית מציע עסקת טיעון - הוא מסרב.
עו"ד מזמינו כשעה לפני הדיון בביהמ"ש ושם לוחץ עליו חזק להסכים לעסקה. טיעונים כמו "לא משנה אם אתה חף מפשע - ביהמ"ש כמעט תמיד מרשיע ואז זה להמון שנים" וכן "לא אוכל לייצג אותך כראוי" וכו' (_כשהסנגור בעצמו לא מכיר את הפרטים הכי בסיסיים בתיק, אגב).
הנאשם, ניצול שואה, מוכר כסובל מחרדות, די מנותק מהתקשורת ולא יודע כלום על ביהמ"ש, נמצא לבדו מול עו"ד ונכנע ללחץ.
בדיון הוא נשאל אם הוא מודה ע"פ עסקת הדיון ואומר "כן". הוא מורשע ונקבע תאריך אחר לטיעונים ולעונש.
כבר באותו רגע הוא רוצה לומר שזה לא נכון - אבל מתבייש. אדם שקט ועדין מאד.
מגיע הביתה ומרים טלפון לעו"ד ומבקש משפט - עו"ד אומר שאי אפשר והוא לא מתכוון לייצגו בדיון כזה.
האיש לא מוותר ושוכר עו"ד פרטי בעשרות אלפי שקלים. ביהמ"ש המחוזי דוחה את העתירה. ביהמ"ש גוזר עליו 3 שנות מאסר בפועל וקנס כספי גבוה.
האיש עותר לעליון בעוד עשרות אלפי שקלים - ושםן לא רואים אדם. רק חוקים יבשים ועתירתו נדחית.

כתוצאה מכך : אדם מבוגר, נקי כפיים ובר לבב, נמצא כעת בשבי מדינת ישראל בלי שניתנה לו האפשרות לומר מילה ובלי שהשופטים שמעו מילה אחת בזכותו או מילה אחת ממנו.
וגזרו את דינו - בעוד הם יודעים שהוא טוען לחפותו.
אדם שכל ימיו הם תרומה למדינה ולעם, אדםן מבוגר שהשאיר אחריו בגפה אשה נכה.
צר לי. אבל לא הרגיש לי נכון לשאטת את הדגל בגאווה. אני לא מרגישה גאווה. רע לי שזה המצב במדינה ושאלו שופטיה ואלו חוקיה.

 

[פרצלה]

במקום לא לתלות דגל יכולתם לעזור לו

בצורה קצת יותר רצינית כמו לפנות לעיתונות ולפרסם את הסיפור.

אני קצת לא מאמינה שיושב בכלא קשיש בן 80 ניצול שואה שכנראה שלא נדע יעלול גם לסיים שם את חייו,אל תכעסי.

 

[אניאורחת]

בתכלס אין מה לעשות

כי זה כאילו חוקי (עבר מחוזי ועליון).
אבל בשורה התחתונה : אדם נמצא במאסר בלי שניתנה לו ההזדמנות הנאותה להוכיח את חפותו.

 

[פרצלה]

אני חושבת שאם מדובר בקשיש ניצול שואה

שאת מאמינה בחפותו חושבת שנוצל ע"י המדינה לחתום על עסקת טיעון לרעתו והוא יושב עכשיו בכלא על לא עוול,את חייבת למצוא עיתונאי ישר שאת סומכת עליו לפרוס לפניו את כל החומר שיש לך ולעשות יחד איתו רעש

 

[עלה לא נידף]

יש נשיא, יש חנינה.

 

[אניאורחת]

על חנינה חושבים

אבל -המשפחה שמעה שהסיכוי לחנינות קלוש - ומצפים מהאסיר להביע חרטה.
האדם שעליו אני מדברת לא מוכן לשמוע על להביע חרטה או לשקר שוב - אפילו למראית עין.
הוא מוכן להביע חרטה רק על זה שבלחץ הרגע הוא היה חכם ולא צודק ואישר את עסקת הטיעון.

לגבי עתונאי ורעש : כמו שכתבתי אני לא מהמשפחה. רק מכירה אותם טוב. והם משפחה מאד עדינה וביישנית וסגורה. קשה לי להאמין שהם יסכימו לחשיפה כזו.
ואין בעיה להוכיח את חפותו וכל מי שמכיר אותו באזור המום מהעניין ולא מבין איך דבר כזה יכול להתרחש במדינה שלנו.

הדרך שאני גם רואה היא רק חנינה וגם בה אני לא תולה תקוות אם בכלל.

 

[פרצלה]

לא הבנתי,הוא הסכים לשקר בשביל להכנס לכלא

אבל לא לשקר בשביל לצאת ממנו?

הגיוני

 

[אניאורחת]

כנראה שבאת לא הבנת

את הסיטואציה אז אסביר שוב : הוא לא הסכים לעסקת הטיעון. לא הסכים להודות אפילו במילה אחת. לכל אורך הדרך.
הוא הגיע לדיון מתוך מטרה להתחיל במשפט ולא להסכים לעסקה.
אבל שעה שלמה לפני הדיון עו"ד "שלו" (=סנגוריה ציבורית) לחץ עליו בלי סוף. הוא היה לבד מול עו"ד שאמור לייצג אותו.
עו"ד אמר לו במפורש "לא משנה אם אתה חף מפשע. ביהמ"ש מרשיע ברוב המקרים. בטוח תורשע ותישלח ליותר מ- 10 שנים." ולחץ ולחץ ולחץ.
האדם הזה לא מקשיב לרדיו, לא מבין במשפטים. יש לו ברירה : להסכים ולקבל עונש מופחת או לא להסכים ולקבל עונש מוגבר. ככה עו"ד הציג זאת בפניו.
מצה את היית עושה?! להיות צודק או חכם?
וכמו שכתבתי, זה אדם שעבר הרבה בחייו ומוכר כסובל מחרדות. ולאחר כל הלחץ האינטנסיבי שהופעל עליו נפתח הדיון. הוא נקרא לעלות.
השופט שאל "הבנתי שיש עסקה בין הצדדים. האם אתה מסכים לעסקה?".
ואז גם הסנגור וגם הקטגור ענו"כן. הוא מסכים".
והוא ענה "כן".
השופטים קראו להם לעזוב את האולם - ובאותו רגע, ע"פ דבריו, הוא רצה להוסיף שכל זה לא נכון והוא לא מודה באמת. אבל הוא אדם מאד עדין וביישן.
התחרט באותו רגע וכבר באותו יום ביקש להשיב את הגלגל. ולא ניתן לו.
השופטים לחוצים לסגור תיקים. לא ממש מענ יין אותם אם האדם צדיק או רשע. הם בכלל לא רואים מי עומד מולם.

רק שתביני : נתתי כאן על קצה המזלג. יש עוד הרבה מה לכתוב על הפרשיה הזו - אבל זה לא הפורום המתאים.
מה שכן, אם עד לפני שנה הערכתי את ביהמ"ש השלום והמחוזי מאד וחשבתי שיש משפטי צדק בישראל : הפרשיה הזו הראתה לי שכל אחת מאיתנו עלול למצוא עצמו בכלא בלי שמץ של הוכחה ל"פשעו".

 

[פרצלה]

קודם כל שיהיה ברור משפט צדק מזמן אין

לעצם העניי שוב,אני הייתי מערבת עיתונאי בזה.

 

[B l u e D e v i l]

שמעתם על המושג ערעור?

זו בדיוק ההזדמנות להראות בבית משפט את כל ההוכחות לחפותו.
אם כ"כ רע לך עם המצב למה את יושבת בשקט?

 

[אניאורחת]

היה ערעור על פסיקת המחוזי

הערעור נדחה. בעליון לא שומעים צדדים - מדברים על "חוקתיות"..
שלא לדבר על זה שהוא איבד כל אמון במערכת המשפט. כנ"ל ב"ב. אני רק בת של שכנים שלו (ה0 שכנים של הוריי) ואני מכירה אותו מגיל 5-6 בערך. אני לא צד שיכול לעשות משהו בעניין. רק להתפוצץ בשקט בפנים.

 

[B l u e D e v i l]

אם מבחינת חוקתיות

הוא עבר על החוק, אז הוא עבר על החוק. אם יש הוכחות שהוא לא עבר על החוק אז מציגים את ההוכחות שהוא לא עבר על החוק.
ובכל מקרה, אם את בטוחה בצדקתו כן היתי פונה לארגון מתאים או לחדשות ומבררת דברים. השאלה היא האם הבעיה פה שהוא קיבל עונש חמור לדעתך מבלי התחשבות בעובדה שיש לו עבר נקי, שמדובר על אדם מבוגר וכן על ניצול שואה-אדם שכבר סבל המון. וגם אז, יש מקום להציף את הענין
או שבאמת הוא לא עבר על החוק בשום צורה. ואז אני על אחת פי כמה וכמה לא מבינה למה את יושבת בשקט.

רק לפני כמה שבועות הזדעקנו כולנו על אזרחי מדינה שרואים מן קבוצתי בחוף ורק צדיקה אחת בסדום טורחת להתקשר למשטרה ולהתלונן. אז קדימה, תהי צדיקה ואל תשבי בשקט ואחרי זה תתפלאי שכל המערכת נראת ככה.

 

[פרצלה]

אין דבר כזה ללכת לכלא בלי משפט

על מה את מדברת