אומרים ש...
בדרך כלל נשים נקשרות יותר מגברים בגלל המבנה הפיזיווגי שלנו. קארין ארד הסבירה את זה טוב במאמר שלה,
איך לא לעצבן לנו את הדגדגן. " אשה תמיד מתאהבת בגבר שמזיין אותה לפעמים פחות ולפעמים יותר, אבל תמיד מתאהבת. ההסבר הפשוט הוא ההסבר הפיזי. לא נלאה אתכם ברוחניות. מבחינה ביולוגית, כאשר גבר חודר לתוך גופה של האישה, הוא הופך לחלק ממנה - כאשר הוא שופך את זרעו בתוכה, על אחת כמה וכמה. שלא כמו אצלכם הגברים שאצלכם האקט של החדירה נשאר חיצוני. אם זה היה ההפך, האישה הייתה חודרת אליכם לתוך הגוף הייתם מבינים את ההרגשה. נסו לדמיין את בת הזוג שלכם כשהיא חמושה בזין והיא נכנסת לכם לתחת. דמיינתם? רק לדמיין את זה מעביר בכם צמרמורת של חרדה. אז שתדעו לכם שזין זה דבר נורא מפחיד, והחדירה היא אירוע טראומטי מאוד. אמנם נעים, אבל אלים ומפחיד מצד שני. לכן באופן שאולי נראה לכם פרדוקסאלי, כאשר אתם חודרים לתוך מישהי, היא הופכת להיות שלכם. אולי באופן תת-מודע, מבחינתה, אבל הרגשות שנלווים לתחושת הכיבוש הם רגשות חזקים שלא ניתן בשום אופן להתעלם מהם. נשים בעידן הפמיניסטי שלנו מנסות בכל כוחן להיות הכובשות ולא הנכבשות, כאילו שכאן מתחילות הבעיות שלהן, ולעולם לא יצליחו, כי זוהי דרכו של עולם. אתם הכובשים ואנחנו הנכבשות. אין כאן עליונות או נחיתות, כוח או חולשה, יש כאן עובדה ביולוגית ואנרגטית פשוטה מאוד ובלתי ניתנת לשינוי או ערעור ואיתה נצטרך להתמודד. " נוAה חושבת שיש בזה משהו....