אולי
ייתכן שמדובר בהתפתחות פנימית (ואולי היה בזמן מן הזמנים שלב ביניים של פועל שהושמט, כפי שהציעה חֵרות). עם זאת, הדמיון לשפות הארופאיות חשוד. בסופו של דבר ההתרחבות הזו אינה טריוויאלית, ואולי נכון להסתכל על המילה (לאחר ההרחבה) כהומונים, בסופו של דבר המשמעויות שונות למדיי זו מזו.
ותודה על העיון בספרי המתקננים.