והייתי גם הלילה
והיתה שם איזו אחת שמה-זה עצבנה אותי. בפעם הראשונה שבמקרה נתקעה בי, לא הסתכלתי אפילו לכיוון והתעלמתי. כשאחרי חצי שניה נתקעה בי שוב, תקעתי בה מבט של "תזהרי, למה אני תכף חותכת אותך" (כן, אני ערסית כשאני מתעצבנת). כשאחרי עוד חצי דקה נתקעה בי שוב, צרחתי עליה "נו, חלאס!"
והיא אמרה סליחה. עכשיו, שתבינו, ברחבה מפוצצת אני אתעצבן, אבל אנסה להתאפק ובטח לא אצרח כבר בפעם השלישית, אבל שם היה המון מקום. בקיצור, נתקעה בי עוד איזה 10 פעמים ששתקתי ואפילו לא הסתכלתי עליה במבט מאיים. בפעם העשירית, את הסוכריה על מקל שמצצתי... דפקתי לה בשיער. זהו.