מחפשת עבודה17
Active member
ראיון שקרה לי לפני כמה חודשים.
הייתי בתהליך מול חברה שעל פניו נראה היה שהיתה התאמה טכנית גבוהה שלי לתפקיד.
הראיון הראשון דרש להגיע למשרדים כדי לבצע תרגיל על מחשב שלהם. (אני מניחה כדי לעקוב איך פתרתי אותו). אחרי שסיימתי את התרגיל, הייתי צריכה לעבור על הפתרון עם שתי מראיינות כדי לבחון איך בחרתי לפתור בעיות שונות (כלומר נניח לבחור באלגוריתם שמייעל מהירות או מייעל שימוש בזכרון).
יצאתי בתחושה טובה מהראיון, ובאמת יומיים או שלושה אחר כך זימנו אותי לראיון המשך שהיה ראיון משולב עם מנהלת המחלקה והמגייסת ממחלקת משאבי אנוש.
והתחושה בשיחה מול המנהלת (אם אפשר היה לקרוא לזה שיחה) היתה שהיא באה בעיקר להקטין אותי. בדיעבד הבנתי שהיא החליטה אחרי רפרוף מהיר בקורות החיים שלי שהרקע והניסיון שלי שטחיים מידי, ולכן כנראה פסלה אותי עוד לפני שנכנסתי לראיון.
בראיון עצמו - במשך רובו היא פשוט ישבה בלי להסתכל עלי אלא פשוט ישבה וקישקשה עם עט על נייר שהיה לה ביד. בשלב מסוים קלטתי שמדובר היה על עותק מודפס של קורות החיים שלי, וגם אם היה מדובר על משהו שהיא עשתה באופן לא מודע - היה בזה משהו מאוד מזלזל בעיני.
מעבר לזה, כשהיא כן שאלה אותי שאלות - היא קטעה אותי אחרי משפט או שניים ולא נתנה לי בכלל לדבר. כשבשלב מסוים כשכן התעקשתי להמשיך ולענות לה, היא זרקה לעברי בזלזול ״כן, הבנתי שעבדת על פרוייקטים מורכבים״. בשלב מסוים כשאשת משאבי האנוש שאלה אותי מה עשיתי בתקופת החיפושים שלי, סיפרתי לה בין השאר על כך שהייתי כמה שבועות לפני כן בכנס מקצועי שקשור טכנולוגית לתפקיד - ואותה מנהלת מיד אמרה לה משהו שנשמע כמו הסבר על איך מועמדים גרועים כמוני מזייפים עומק מקצועי בכך שהם מספרים שהם הולכים לכנסים.
והיה את ״קריזת הדב אופס״ שלה. היא ממש עשתה צ׳רי פיקינג לכמה פרוייקטים מקורות החיים שלי שנשמעו לה מסיבה כזו או אחרת רלוונטיות לתיאוריה שלה, שאלה אותי עליהם, נתנה לי להוציא כמה מילים מהפה - ואז יצאה בהכרזה ש״זו נשמעת לי משימה שדב אופס עושים!!״. היא אפילו לקחה דקה או שתיים בסוף הראיון להמליץ לי ״להרחיב את החיפוש״ לתחומי הדב אופס כי לדעתה אני ממש מתאימה לתחום.
אני מניחה שמילים כמו ״תשתיות״ או ״התקנות״ שהופיעו בתיאור של התפקיד אולי עוררו בה אסוציאציות לתחום הדב אפוס, אבל אם היא היתה מאפשרת לי לדבר במהלך הראיון (או אפילו קוראת את קורות החיים שלי לעומק) היא היתה מבינה את ההקשר הרחב יותר של המשימות, ואז היא היתה מבינה שאין שום קשר ביני לבין דב אופס. למען האמת, הממשק בין דב אופס לבין התפקיד שלי כמתכנתת תמיד היה אחת הנקודות החלשות שלי שהיתי צריכה להשקיע בהן יותר למידה ומאמצים.
אם היא לא היתה מתמקדת בלנסות לדחוף אותי לתחום הדב אופס, הייתי אומרת שיש לי מזל שהצלחתי לגלות את האישיות הגרועה שלה כמנהלת בשלב הראיונות ולא אחרי שהתקבלתי לעבודה. אבל משהו בדחיפה הזו נשמע לי חריג, כי לצערי בערך חודשיים לפני כן נתקלתי במצב של מנהל אחר בחברה אחרת שלא התרשם מהניסיון שלי. אבל אותו מנהל לפחות פשוט קטע את הראיון מוקדם כשהוא הבין שהוא לא מתרשם ממני. משהו ברצון של אותה מנהלת להראות לי שלדעתה חסרות לי היכולות להיות מתכנתת הרגיש לי הרבה יותר מכוון לפגוע בי ובבטחון שלי.
ואני מודה שאין לי מושג למה.
הייתי בתהליך מול חברה שעל פניו נראה היה שהיתה התאמה טכנית גבוהה שלי לתפקיד.
הראיון הראשון דרש להגיע למשרדים כדי לבצע תרגיל על מחשב שלהם. (אני מניחה כדי לעקוב איך פתרתי אותו). אחרי שסיימתי את התרגיל, הייתי צריכה לעבור על הפתרון עם שתי מראיינות כדי לבחון איך בחרתי לפתור בעיות שונות (כלומר נניח לבחור באלגוריתם שמייעל מהירות או מייעל שימוש בזכרון).
יצאתי בתחושה טובה מהראיון, ובאמת יומיים או שלושה אחר כך זימנו אותי לראיון המשך שהיה ראיון משולב עם מנהלת המחלקה והמגייסת ממחלקת משאבי אנוש.
והתחושה בשיחה מול המנהלת (אם אפשר היה לקרוא לזה שיחה) היתה שהיא באה בעיקר להקטין אותי. בדיעבד הבנתי שהיא החליטה אחרי רפרוף מהיר בקורות החיים שלי שהרקע והניסיון שלי שטחיים מידי, ולכן כנראה פסלה אותי עוד לפני שנכנסתי לראיון.
בראיון עצמו - במשך רובו היא פשוט ישבה בלי להסתכל עלי אלא פשוט ישבה וקישקשה עם עט על נייר שהיה לה ביד. בשלב מסוים קלטתי שמדובר היה על עותק מודפס של קורות החיים שלי, וגם אם היה מדובר על משהו שהיא עשתה באופן לא מודע - היה בזה משהו מאוד מזלזל בעיני.
מעבר לזה, כשהיא כן שאלה אותי שאלות - היא קטעה אותי אחרי משפט או שניים ולא נתנה לי בכלל לדבר. כשבשלב מסוים כשכן התעקשתי להמשיך ולענות לה, היא זרקה לעברי בזלזול ״כן, הבנתי שעבדת על פרוייקטים מורכבים״. בשלב מסוים כשאשת משאבי האנוש שאלה אותי מה עשיתי בתקופת החיפושים שלי, סיפרתי לה בין השאר על כך שהייתי כמה שבועות לפני כן בכנס מקצועי שקשור טכנולוגית לתפקיד - ואותה מנהלת מיד אמרה לה משהו שנשמע כמו הסבר על איך מועמדים גרועים כמוני מזייפים עומק מקצועי בכך שהם מספרים שהם הולכים לכנסים.
והיה את ״קריזת הדב אופס״ שלה. היא ממש עשתה צ׳רי פיקינג לכמה פרוייקטים מקורות החיים שלי שנשמעו לה מסיבה כזו או אחרת רלוונטיות לתיאוריה שלה, שאלה אותי עליהם, נתנה לי להוציא כמה מילים מהפה - ואז יצאה בהכרזה ש״זו נשמעת לי משימה שדב אופס עושים!!״. היא אפילו לקחה דקה או שתיים בסוף הראיון להמליץ לי ״להרחיב את החיפוש״ לתחומי הדב אופס כי לדעתה אני ממש מתאימה לתחום.
אני מניחה שמילים כמו ״תשתיות״ או ״התקנות״ שהופיעו בתיאור של התפקיד אולי עוררו בה אסוציאציות לתחום הדב אפוס, אבל אם היא היתה מאפשרת לי לדבר במהלך הראיון (או אפילו קוראת את קורות החיים שלי לעומק) היא היתה מבינה את ההקשר הרחב יותר של המשימות, ואז היא היתה מבינה שאין שום קשר ביני לבין דב אופס. למען האמת, הממשק בין דב אופס לבין התפקיד שלי כמתכנתת תמיד היה אחת הנקודות החלשות שלי שהיתי צריכה להשקיע בהן יותר למידה ומאמצים.
אם היא לא היתה מתמקדת בלנסות לדחוף אותי לתחום הדב אופס, הייתי אומרת שיש לי מזל שהצלחתי לגלות את האישיות הגרועה שלה כמנהלת בשלב הראיונות ולא אחרי שהתקבלתי לעבודה. אבל משהו בדחיפה הזו נשמע לי חריג, כי לצערי בערך חודשיים לפני כן נתקלתי במצב של מנהל אחר בחברה אחרת שלא התרשם מהניסיון שלי. אבל אותו מנהל לפחות פשוט קטע את הראיון מוקדם כשהוא הבין שהוא לא מתרשם ממני. משהו ברצון של אותה מנהלת להראות לי שלדעתה חסרות לי היכולות להיות מתכנתת הרגיש לי הרבה יותר מכוון לפגוע בי ובבטחון שלי.
ואני מודה שאין לי מושג למה.
נערך לאחרונה ב: