איך גומלים

[AUR1]

איך גומלים ../images/Emo35.gif

 

[AUR1]

לא מצליחה לגמול

שלום לשגית ולכולם! בני בן שנה וחודשיים יונק כמו תינוק שרק נולד. התחלתי לעבוד בספטמבר ומאז הוא רוצה רק לינוק ומסרב לאכולץ הוא נמצא עם המטפלת ולא אוכל אצלה, מחכה עד שאני חוזרת הביתה. אני מרגישה שההנקה פוגעת לא בתזונה וזה משהו רגשי בשבילו. בנוסף הוא נגמל ממוצץ ואני הפכתי להיות המוצץ שלו. איך אפשר לגמול אותו סופית? לא הצלחתי להוריד הנקות בהדרגה וגם לא בגמ"ל. אני מאוד עייפה ומיואשת. תודה מראש

 

[AUR1]

מקפיצה

ק פ י ץ ק פ ו ץ

 

[sagitlaleche]

לאט לאט... ../images/Emo20.gif

גם לי וגם לך וגם לתינוקי שלך. לאחרונה, עברתם שינויים רבים בבית. את חזרת לעבודה, התינוק שלך התחיל ללכת למטפלת והוא נפרד מהמוצץ שלו (אולי בעקבות שני השינויים הקודמים) ואת ממוטטת ורוצה פתרון מיידי לגמילה. גם לתינוק שלך, השינויים האלו קשים והגיעו בבת אחת. מ 100% אמא, הוא מקבל רק אמא בחלק משעות היום שלו האם בדקתם בעיות רפואיות כמו אנמיה? תינוקות אנמיים נוטים להיות "לא אכלנים" ולסבול מחוסר תיאבון. אם זכור לי, יש לך בן זוג, האם הוא יכול למלא תפקיד בהאכלה אחת לפחות? אולי ניתן להתחיל בהאכלה אחת בבוקר שלא את נותנת? לפני שבן זוגך יוצא לעבודה ואחרי שאת יוצאת, הוא נשאר עם התינוק ומאכיל אותו ארוחה אחת? כדאי לבחון פן אחר של האוכל בנוגע למטפלת - האם הוא מרגיש בנוח אצלה גם בדברים אחרים שאינם קשורים באוכל? האם הוא שמח ללכת אליה? האם יש שם עוד פעוטות/תינוקות? אם יש, האם יש אפשרות שיאכלו יחד? האם יש אפשרות שהמטפלת תאכל איתו יחד? האם יש אפשרות שאתם תאכלו ארוחת ערב משותפת? פעוטות שמחים לעשות דברים הקשורים בחיקוי של פעוט אחר או מבוגר אחר. אני חושבת שכדאי לך לנסות ולהגיע למפגש לה לצ'ה ולקבל שם תמיכה וחיזוק בנושא תזונה ואוכל מוצק ולשמוע רעיונות נוספים כיצד לעשות את הגמילה בצורה הטובה ביותר עבור כולכם!

 

[AUR1]

שגית, היקרה

קודם כל המון המון תודה על התמיכה והעצות!!!

בדקנו בעיות רפואיות. ההמוגלובין שלו די גבולי והרופא המליץ לתת לו 12 טיפות של ברזל פעמיים ביום. אבל אני מרגישה שהבעיה היא בחזרה שלי לעבודה. הוא היה איתי שנה וחודש ינק מתי שרצה ואכל מוצקים יפה. המטפלת באה אלינו הביתה ומטפלת רק בו כך שאין עוד ילדים איתי. אנחנו תמיד אוכלים כולנו ביחד ובמשפחה יש עוד ילדים קטנים של גיסתי כך שהוא רואה אותם אוכלים. העניין הוא שהוא בכלל לא מוכן להכניס כפית לפה ולפחות לטעום אם האוכל טעים לו. כאילו הוא אף פעם לא אכל מזון מוצק. ניסינו גם מאכלי אצבעות אך ללא הצלחה. אני מרגישה שהנקה פוגעת לו באוכל ובשינה. הוא מתעורר כל כמה דקות בלילה , כדי לבדוק שהציצי במקום ואתמול כבר הגענו לשיא - הוא לא הסכים לשחרר את הפטמה במשך כל הלילה. ב5 בבוקר לקחתי לו את הציצי והוא לא נרדם בחזרה. עד 7 הוא בכה, ונרגע בכה ונרגע וב 7:30 הלכתי לעבודה. מטפלת הצליחה לתת לו קצת לחם. אני חושבת שזה כיוון שהוא הבין שאין עכשיו ציצי וזהו. אני לא יודעת אם בכלל אפשר לגמול בהדרגה במצב כזה. חשבתי על הגמ"ל אבל נראה לי זה יבלבל אותו עוד יותר. בלילה יש ציצי וביום לא? מה דעתך? תראי אני כבר מאוד עייפה ומיואשת ורוצה לגמול סופית. במיוחד שהוא כבר ממש מבין הכל הוא מרעים לי חולצה ואומר "ציצי". אני חוששת שככל שיעבור הזמן יהיה עוד יותר קשה לגמול. האם תוכלי לייעץ לי איך לגמול בדרך הכי טראומטית עבור הבן שלי? לצערי מפאת המרחק אין לי אפשרות ללכת למפגשי לה לצ'ה. המון, המון תודה