איך גומלים ממוצץ?

[נעמי שנקר]

איך גומלים ממוצץ?

הבת שלי כבר כמעט בת ארבע ועדיין מאד קשורה למוצץ שלה. איך גומלים אותה בצורה הכי טובה, דהיינו הכי יעילה אך הכי פחות טראומטית?

 

[ליליה והגמדים]

גמלנו בגיל 5...

הרבה שבועות של שיחות קודם, קביעת יום ביחד, מכתב פרידה למוצץ, טקס גזירת המוצצים, בכי ואבל שיש להם הרבה מקום בריטואל הזה (משהו שהוגדר מראש - אפשר להתאבל, ושזה יחסר, ולהיות עצובים), שליחת המוצצים הגזורים לעולם של כל המוצצים שהילדים הפסיקו להשתמש בהם. החלק הכי קשה היה האבל הזה אחרי. כאילו, הכל היה בסדר עד לאחר הגזירה ואז פתאום התכרכמו פניו והוא פרץ בבכי של עצב עמוק. יע"ז - מאותו רגע הוא לא רצה מוצץ יותר, כנראה שהיה שווה להשקיע בתהליך משותף, ארוך ו"נכון". נדמה לי שכתבתי אז בזמן אמיתי את כל החווייה (זה היה לפני כמעט 3 שנים...).

 

[החתולה השחורה]

לא גומלים. הבן שלי, שהיה מאוד קשור

למוצץ, הודיע במפתיע, בגיל 3.5 שהוא רוצה להפרד מהמוצץ, והפרידה היתה חלקה לגמרי. זאת למרות שאחותו התאומה המשיכה למצוץ עוד שנה שלמה. הילדונת גם ניסתה להפרד מהמוצץ, אבל נשברה לאחר לילה אחד, ולא התווכחתי איתה, והחזרתי לה את המוצץ. כאמור, לאחר שנה, נפרדה ממנו ביוזמתה, בצורה חלקה לגמרי. אני מכירה ילדה אחרת, שנראה היה שלעולם לא תיגמל, כי היתה כבר בת 6. לפתע, יום אחד, קמה וזרקה את המוצץ לפח. אני נגד גמילות מכל סוג שהוא (הנקה, חיתולים וכ"ו). פטנט רשום ע"ש החתולה השחורה: לקשור את המוצצים לבלוני הליום, ובטקס רב רושם, בהשתתפות אבא, אמא, חברים, שכנים וכל מי שמצליחים לגייס, להפריח אותם לשמים. מנפנפים להם לשלום, ומביטים עד שהם נעלמים מהעין. לדעתי זו דרך הולמת להפרד מידיד ותיק. לא יפה להשליך חבר נאמן לפח או לאסלה.

 

[נעה גל]

אני מסכימה מאוד עם חתולה

עדיף שהדבר יבוא ממנה ואם היא קשורה מאוד למוצץ אז נראה לי שעדיף לחכות עם זה עוד קצת (ואני מדברת בתור אחת שגמלו אותה מוקדם מדי מהאצבע בפה - בגיל תשע!). גם אני מכירה כמה ילדים שגררו את המוצץ עד גיל 6 (כמובן שבגילאים האלה מוצצים רק בלילה) ונפרדו מהם בלי להניד עפעף ברגע שהם החליטו. בגיל 4 אפשר להגביל את השימוש במוצץ רק לשינה ומצב רוח קשה במיוחד. ואהבתי את הרעיון לטקס הפרידה - מקסים!

 

[החתולה השחורה]

נעה, הילדה בת ה-6 שסיפרתי עליה,

מצצה במשך היום, ובכל זאת נגמלה בקלילות. ההורים שלה הקפידו לא להפעיל עליה לחץ, וגם שאחרים לא ילחצו עליה.

 

[אמא של יובל ה]

מחכים שהיא תגמל לבד

את בני בכורי גמלתי ממוצץ בגיל 3 וזו היתה טעות גדולה, היה לו מאד קשה והתחליף למוצץ היה קסיסת ציפורניים לכן את הבת לא גמלתי ויום אחד בגיל 5 היא הודיעה לי שמכיון שחברתה הטובה הפסיקה עם מוצץ אז גם היא גדולה ומפסיקה עם מוצץ וכך בין ליל הפסיקה. הבן השלישי הפסיק ביוזמתו בגיל 5 + החליט והפסיק.

 

[ליליה והגמדים]

דווקא בעניין המוצץ הנסיון שלי הפוך

כנראה שגם כשבשלים לגמילה - לא כ"א יכול/ה להגמל בלי סיוע. עניין של אישיות (של הילד/ה), בדר"כ.