איך בונים אסרטיביות

[תמיד השמש2]

איך בונים אסרטיביות

שלום וערב טוב לכולם,
אני חושבת להתחיל אימון במטרה לפתח את האסרטיביות שבי (או יותר נכון, שאין בי).
אני מורה, ואמא לשניים (צעירים) ולרוב אני מרגישה שלא מקבלים אותי ברצינות. אני חושבת שאחת הסיבות לכך היא שנורא חשוב לי (יותר מדי) מה אחרים חושבים עלי ואם הם מרוצים ממני.
אני מרגישה שאין לי מספיק כלים להתגבר על הרעש שנוצר אלא אם אני מענישה, מרימה את הקול... דברים שרק מרחיקים אותי מהמטרה.
האם יש למישהו המלצה לגבי מאמן/ת באיזור המרכז (עדיפות לאזור השרון) שמתמחה בחינוך?
כל טוב!

 

[יהודה בשביל השפע]

אסרטיביות

אני חושב ששמת את האצבע על הדבר הכי חשוב בעניין האסרטיביות:
מה חושבים עלי האחרים...
כי אם אני נזקק לאישורם של אחרים אז אני תמיד במתח, מכיוון ש"האחרים" אינם בשליטתי.
מכאן שאני חש אובדן שליטה.
אסרטיביות וביטחון עצמי צריכים להבנות ממך וההחלטה שלך ללכת למאמן היא נבונה.

 

[רותי קמפלר]

תמיד שמש 2

ברוכה הבאה ויופי של החלטה לפנות לאימון
מכיון שכפי הנראה את עסוקה בלרצות את הסביבה ובכך את מתרחקת מעצמך אימון מאוד יעזור לך להתקרב לעצמך להפוך לאדם ששולט בעצמו בממוקד מטרה
באזור השרון נראה לי שיש את ענבל מנהלת הפורום תתמקדי בעיר
ולדעתי אין מאמן שמתמחה בחינוך אבל יש מאמנים שבאים מהתחום

 

[קרןשמש10]

אסרטיביות

היי,
אני מבינה שאת חווה תסכול מכך שאת מרגישה שדבריך אינם מקבלים את ההתייחסות שמגיעה, מה שמביא אותך להרים את קולך ו/או להעניש. כשאנחנו במצבים בהם אנחנו מרגישים ש"לא סופרים אותנו", לפעמים נשתמש בלצעוק את זה, כי אז אולי ישמעו. כמובן שזה מותיר את האדם שהרים את קולו עם תסכול וכעס על עצמו, וברוב המקרים מחמיץ את המטרה.
האם את חווה את זה רק מול תלמידיך? איפה עוד את פוגשת את זה?

מהתיאור הקצר שכתבת יש בהחלט דברים שניתן לשפר ולעבוד עליהם באימון.
אגב, למה חשוב לך שהמאמן יגיע עם התמחות בחינוך?

קרן

 

[תמיד השמש2]

עונה...

אני חווה את חוסר האסרטיביות שלי בעיקר בכיתה אך גם מול הילדים שלי בבית, ומול הקרובים אלי (חברים, בעלי וכו'). לרוב אני מוצאת את עצמי גמישה עם רצונותי כדי להתאים את עצמי לסביבה. בהתחלה זה נראה לי "לא נורא" לוותר אבל בטווח הרחוק אני שואלת את עצמי "רגע, מה בעצם אני רוצה?"
הייתי מנסה לחדד לעצמי את הקווים האדומים שלי ולהיות פחות פגיעה מתגובות של אחרים (הנראים לי כחוסר הערכה). אם ההסבר נראה מורכב זה כי הוא אכן מאוד מורכב. האסרטיביות נוגעת במקומות הרגישים שלי שזה להרגיש את האהבה והקבלה של הסביבה כלפי ובעצם לחיות במרדף אחרי אישורים. בחרתי בחינוך כמקצוע כי שם אתה נדרש לעשות שינוי ואני חווה את האילוץ הזה יום יום - להיות יותר אסרטיבית משמע להיות יותר בטוחה בעצמי, קרי להיות מחנכת טובה יותר (וכמובן שאמא טובה יותר).

 

[קרןשמש10]

אוקיי ..

ההסבר עצמו לא מורכב, אני מאוד יכולה להבין את המקום שאת מדברת ומגיעה ממנו.
החיפוש אחרי אישורים מאנשים אחרים מגיע ממקומות רגישים בהחלט.
את מתארת בצורה מאוד יפה את המטרות שלך, ונשמעת מודעת למקום שלך ובהחלט יש בך כנראה רצון לשינוי, וזאת הפלטפורמה הכי טובה לשינויים, כשזה מגיע ממקום מודע שיודע להגיד גם לאן הוא שואף להגיע

אגב, השאלה שלי היתה לגבי המאמן - הזכרת שחשוב לך להתחיל תהליך עם מאמן שיש לו התמחות באימון, עד כמה זה משמעותי לך?

 

[ענבל כהן חמו]

התמחות

יקירה,
ראשית, מעולה שאת מחדדת ומסמנת לעצמך היכן את זקוקה לעזרה. כך גם תוכלי לקבל עזרה שתתאים לך.
לא נתקלתי בהתמחות ב"חינוך" באימון. יש מאמנים שבאים מרקע של הוראה וזה יכול להיות רלוונטי. אבל נדמה לי שעיקר העבודה שלך הוא עם עצמך, הגבולות שלך, היכולת שלך להיות מודעת לתגובות האוטומטיות המפעילות אותך ולמצוא דרכי תגובה חדשות. נדמה לי שהתמחות אחרת באימון יכולה להיות מועילה עבורך - עבודה עם ADHD אצל מבוגרים ואצל הורים, יכולה להיות רלוונטית - על גבולות, על תקשורת בבית ובכיתה ועוד.

 

[סאלי תדמור]

אלו נושאי ליבה של אימון

אני חושבת שהרבה מאיתנו יכולים לעזור לך בזה.
ומצטרפת - זה נהדר שהתחלת להגיע ללב העניין שמפריע לך.
צעד חשוב שמביא תועלת.