בכנות? לנו יותר משתלם כלכלית שאשאר בבית
א' זה נותן לו נקודת זכות והוא משלם טיפונת פחות מס ב' התשלום למטפלת +מנקה נכון להיום אוכל את כל השכר הלא כל כך גבוה שלי (למשרה 90 אחוז) ג. בן זוגי עובד משרה וחצי וזה מקשה עלינו נורא כשגם אני עובדת במשרה מלאה. ד. כאמור אין וויתור כלכלי, אלמלא היה, היתי בוחרת גם להשאר במקצוע הקודם שלי בו התפרנסתי מאוד יפה וחזרתי רוב הימים בשעות נורמליות. אמא שלי לא עבדה ואין ספק שההורים שלי היו יכולים לחיות ברווחה הרבה יותר גדולה לו היתה עובדת. אני חושבת שאו שיש רווחה כלכלית מטורפת שתסדר את האשה גם אחרי הגירושין ואז במצב כזה אפשר לא לעבוד אלא להיות בבית, להתנדב וכו' או שאשה חייבת לעבוד. כי זה נותן עצמאות כלכלית, כי נותן הרגשה טובה, כי הרבה פעמים כשיש בעיה כלכלית ואישה לא עובדת, זה מכניס המון מתחים למערכת הזוגית. בכל מקרה תקופה עבדתי כיועצת/אשת שוויק בתחום התינוקות, הרווחתי יפה (3500 א' ש"ח לחצי משרה) ואספתי את הקטנה מהגן ב13. אפשר לעבוד גם כמשלבת של ילד בגן או בכיתה, ללמד, לעסוק בנקיון, ללוות אנשים מבוגרים, להיות מנהלת חשבונות, מבלשת בבתים של אנשים (תמורת שכר נאה ביותר) הבעיה העיקרית שרוב משרות חלקיות (ברור שיש יוצאי מן הכלל) הם בתחומים פחות מקצועים. אגב לא למדת משפטים או שאני מתבלבת?
