איך אתן עושות את זה?
הי! אני ובעלי גרים בקנדה מזה מספר שנים עם ילד בן 3. לפעמים הגעגועים גוברים ואז אני מתחילה לחשוב על חזרה לארץ. הבעיה היא שכבר התרגלתי לאיכות החיים שקנדה מציעה מבחינת האיזון בין משפחה לעבודה. אני קוראת את ההודעות בפורום הזה ובפורומים אחרים של משפחה וחושבת לעצמי: זה נראה כל כך קשה, כמעט בלתי אפשרי, בישראל לאשה להנות מקריירה (ושכר נאה בצידה), וגם מחיי משפחה מספקים. התרבות העסקה בקנדה היא כל כך שונה: מכירה בחשיבות חיי המשפחה ומאפשרת אותם, לגברים ולנשים כאחד. איך זה בא לידי ביטוי? 1. חופשת לידה - שנה! כן, שמעתם נכון. אני נשארתי בבית עם בני כשנולד 10 חודשים, ולאחר מכן בעלי נשאר איתו מספר חודשים. 2. שעות עבודה של משרה מלאה הן 7.5 או 8 שעות. הרבה חברות מאפשרות שעות גמישות ועבודה מהבית. בוחנים תפוקה על סמך עמידה ביעדים, סומכים על האנשים שיעשו את העבודה שלהם, ולא נכנסים לוורידים כל היום. המטרה היא שהעבודה תעשה, ולא שישארו שעות מטורפות. לא ניתקלתי בתרבות הניצול שדורשת מעובדים לעבוד שעות נוספת כסטנדרט. זה נכון לנשים ולגברים, ולכן מאפשר חיי משפחה תקינים, חלוקה בין הבעל לאישה במה שכרוך בילדים, וגם מאפשר לנשים קידום כיוון שהן לא נתפסות כ"פחות משקיעניות". 3. החברה מקבלת ומעודדת נשים לקחת פסק זמן מהעבודה למספר שנים ולגדל את הילדים. מה השאלה שלי? בעצם אין לי ממש שאלה. אלו הו פשוט מחשבות שעוברות לי בראש לאחרונה כשאני קוראת בפורומים ומשוחחת עם חברות מהארץ. אני פשוט מנסה להבין איך ניתן לשלב חיי משפחה עם משרה טובה בארץ, למקרה שנחליט לחזור. האם אוכל להביא איתי את התרבות הקנדית, ולהגיד: תשמעו! אלו הן שעות העבודה שלי, וכך אני עובדת, וזה לא אומר שאני פחות טובה מאנשים אחרים שנשארים עד אמצע הלילה בעבודה, אבל תכלס הם סחוטים ומתוסכלים, ולכן פחות אפקטיביים.
הי! אני ובעלי גרים בקנדה מזה מספר שנים עם ילד בן 3. לפעמים הגעגועים גוברים ואז אני מתחילה לחשוב על חזרה לארץ. הבעיה היא שכבר התרגלתי לאיכות החיים שקנדה מציעה מבחינת האיזון בין משפחה לעבודה. אני קוראת את ההודעות בפורום הזה ובפורומים אחרים של משפחה וחושבת לעצמי: זה נראה כל כך קשה, כמעט בלתי אפשרי, בישראל לאשה להנות מקריירה (ושכר נאה בצידה), וגם מחיי משפחה מספקים. התרבות העסקה בקנדה היא כל כך שונה: מכירה בחשיבות חיי המשפחה ומאפשרת אותם, לגברים ולנשים כאחד. איך זה בא לידי ביטוי? 1. חופשת לידה - שנה! כן, שמעתם נכון. אני נשארתי בבית עם בני כשנולד 10 חודשים, ולאחר מכן בעלי נשאר איתו מספר חודשים. 2. שעות עבודה של משרה מלאה הן 7.5 או 8 שעות. הרבה חברות מאפשרות שעות גמישות ועבודה מהבית. בוחנים תפוקה על סמך עמידה ביעדים, סומכים על האנשים שיעשו את העבודה שלהם, ולא נכנסים לוורידים כל היום. המטרה היא שהעבודה תעשה, ולא שישארו שעות מטורפות. לא ניתקלתי בתרבות הניצול שדורשת מעובדים לעבוד שעות נוספת כסטנדרט. זה נכון לנשים ולגברים, ולכן מאפשר חיי משפחה תקינים, חלוקה בין הבעל לאישה במה שכרוך בילדים, וגם מאפשר לנשים קידום כיוון שהן לא נתפסות כ"פחות משקיעניות". 3. החברה מקבלת ומעודדת נשים לקחת פסק זמן מהעבודה למספר שנים ולגדל את הילדים. מה השאלה שלי? בעצם אין לי ממש שאלה. אלו הו פשוט מחשבות שעוברות לי בראש לאחרונה כשאני קוראת בפורומים ומשוחחת עם חברות מהארץ. אני פשוט מנסה להבין איך ניתן לשלב חיי משפחה עם משרה טובה בארץ, למקרה שנחליט לחזור. האם אוכל להביא איתי את התרבות הקנדית, ולהגיד: תשמעו! אלו הן שעות העבודה שלי, וכך אני עובדת, וזה לא אומר שאני פחות טובה מאנשים אחרים שנשארים עד אמצע הלילה בעבודה, אבל תכלס הם סחוטים ומתוסכלים, ולכן פחות אפקטיביים.