איך אתם היתם מתנהגים ?

dina199

New member
השאלה שלי עדיין עניין

'הילד לא מרגיש נוח'. אם אכן יש שליטה על הסיטואציה (ולא תמיד יש , כי לא תמיד הורים נוכחים ולא תמיד יש מצלמה) למה חוסר נוחות של הילד פחות חשובה מאשר כשאין שליטה?
 

pratit

New member


 

pratit

New member
תגובתי היתה לתגובת ריקי ודינה מה שהעלית זה

בס"ד לדינה הנושא שהעלית מאד חשוב ,לדעתי כל מקרה לגופו.
 

dina199

New member
ברור שכל מקרה לגופו.

לכן השאלה מתי הסיבה 'הילד לא מרגיש נוח' היא סיבה לעשות משהו (למשל להחליף מטפל) ומתי לא.
 

גלירון1

New member
למען ההגינות לא קראתי את כל השרשור.

אני לא יודעת כיצד הייתי מתנהגת, קשה לדעת כי זה מצב שהוא בהחלט לא קל. מה שחשוב לי הוא לשתף אותך בכך שגם לי בני אמר לא פעם שהרביצו לו, אינני רואה בכך שקר. כי חשוב להבין שגם אם בפועל איש לא הרביץ, כנראה שהילד חווה תחושה נפשית קשה (ממש כאילו הרביצו לו). רגשות/תחושות כגון: כעס, תסכול, פחד יכולים להיות חזקים לפעמים יותר מאשר מכות...
 

ענתנוי

New member
אני ממש לא מצליחה להבין את הסיפור הזה

ילד בגיל הזה, במיוחד אם הוא אוטיסט לא מסוגל בכלל לשקר. איך את בוגדת באמון שלו בצורה כזו ומעמתת אותו מולה ועוד מצדדת ב"אמת" שלה? מה זה משנה אם היא הרביצה לו בפועל או רק פגעה בו נפשית או רגשית? הוא צריך להוכיח לך שהוא נפגע? להראות לך סימנים כחולים כדי שתתחילי להקשיב לו? ומה הקשר ל"עיכוב שפתי" - בגלל שהוא לא מדבר הוא לא בן אדם ולא צריך להתייחס למצוקה שלו?...
 

bajura

New member
התגובה שלך קצת תוקפנית לטעמי

ובכול מקרה אני בוחרת להיתיאחס לדבריך. גם אני לא אהבתי שהיא פתחה את הנושא עם הילד בצורה כזאות. במייוחד שאני ביקשתי ממנה לדבר בשקט שהילד לא ישמע. אני חושבת שהיא פשוט רצתה להראות לי שאין לה מה להסתיר ולכן עשתה זאות. זה היה צד אימפולסיבי, גם אני לא אהבתי אבל זה כבר נעשה. מה לדעתך היתי צריכה לעשות באותו רגע אני ? אני שואלת בשיא הכנות. לגבי המשפט האחרון שלך. אני מקווה שאת לא כותבת את זה ברצינות. אני לא יודעת למה כתבת אותו בכלל או למה באמת התכוונת. ברור שיש לו זכות להתלונן וברור שצריך להיתיאחס במלאה הרצינות למצוקה שלו. אבל אם את כותבת ככה כנירא שלא יצא לך לדבר עם ילדים עם קושי שפתי. כאשר עיכוב שפתי מתחבר עם ה-PDD עים ה-ADHD נוצרים פערים עצומים בין מה שהילד רצה להגיד למה שאנחנו הבנו , שלא לדבר על מה שהיה באמת. ברור שהוא במצוקה כולהיא. אבל זה לא בטוח בכלל שהיא הכן הרביצה לו. ילד שלו מדבר ברור, שקופץ מנושא ונושא, מערבב דברים שלא שייכים לסיטאציה וצריך למשוך לו בלשון כדי לשמוע ממנו תשובה פחות או יותר יגיונית, צריך להתיאחס לדבריו הזהירות מסוימת. וזה מה שאני מנסה לעשות כרגע.
 

dina199

New member
אם לילד יש קשיים כאלה

כנראה שהסומכת לא מתאימה. במקרה כזה אסור לה להיות אימפולסיבית ובמיוחד אסור להאשים את הילד בשקר. ילד זה לא כלי בשביל 'אין מה להסתיר'.
 

ענתנוי

New member
אני מתנצלת

זה נגע לי בנקודה מאד כואבת, בתקופה מאד קשה. התגובה החריפה נובעת מהמשמעות החמורה של המצב הזה עבור אוטיסטים. נתקלתי בעבר במקרים שבהם מצבים כאלו הובילו להתפתחות התקפי אפילפסיה וגרוע מזה. אצלי זה "גרוע מזה": דיסוננסים מוסריים כאלו יכולים לגרום לשילוב קטלני של אבדן הכרה, קוצר נשימה ודום לב. ברור מצורת הכתיבה שהאימא מזהה את הדיסוננס, אבל לא מרשה לעצמה להקשיב לאינטואיציה שלה, וזה הדבר הכי קשה בעיני - כי זה גורם סבל גם לילד וגם לה, ונובע רק מ"תיאוריה" שגויה. אוטיסטים לא משקרים. זה החיסרון והיתרון העיקרי שלהם - אם יש לכם, כהורים, ספיקות ביחס לאדם מסוים - תקשיבו לילד שלכם ולא לשום דבר אחר. תמיד!!!
 
יש אוטיסטים שכל הזמן משקרים ויש אוטיסטים שכל

הזמן דוברים אמת... ד.א. לא מזמן היה כאן שרשור על אוטיסטים שכן משקרים... אל תקבעי בנחרצות...
 

arana1

New member
ברור,בגלל זה הם כל הזמן משקרים בצורה טיפשית

וגם משקרים רע,כי בניגוד לאדם הממוצע הם נולדו חסרי כשרון וכישורים לשקר כהלכה וגם כאן פשוט מחמיצים הזדמנות ללמוד ולהכיר ובאמת לעזור לאנשים האלה בעזרת התעלמות מהמובן מאליו לפעמים נראה שאלה שלוקחים על עצמם לסנגר ולעזור לאוטיסטים עושים יותר מכולם להנציח את הדעות הקדומות הכי גרועות עליהם כנראה בגלל שהם משקיעים את כל המאמצים בקבלת האוטיסטים כלקויים ודפוקים ולכן תפישות שמטילות ספק בהנחה או בדעה הקדומה הזאת מצויות מחוץ לטווח תפישתם
 
ילד שטוען כך, לא משקר...

אולי לא יודע להסביר מה לא בסדר, ולכן מתאר את הסיטואציה בצורה כזו... כך הוא חווה את זה וזה אמיתי לגמרי מבחינתו... כשאומרים לו שהוא משקר, הוא לא מבין על מה מאשימים אותו... אני חושבת שאסור שהחונכת תיקח את הילד לבית שלה מכמה סיבות: 1. יש לה ילד ויכול להיות שהילד מאיים מבחינה ריגשית על הילד שלך... אל תשכחי שלבנך יש בעיית תקשורת... אולי הוא רוצה את תשומת ליבה המלאה (וזה מה שבאמת מגיע לו ואת זה היא צריכה לתת לו כחונכת) אם יש לה ילד משלה, גם הילד השני צריך לקבל תשומת לב ממנה כאמא והיא לא תמיד תהיה פנוייה לעבוד איתו. אפילו נגיד שאם הילד שלך הכיר אותה קודם כאמא של הילד השני והם היו מסתדרים, אז אפילו אז עושים דבר כזה בזהירות ובודקים...בודקים... 2. חונכת צריכה לעבוד באופן אישי עם הילד ולתת לו את כל תשומת ליבה... זה לא בייבי-סיטר! מציעה להציע לחונכת לבוא לעבוד איתו בבית שלך ואם היא לא יכולה ואת לא מעוניינת להפסיד אותה, להציע לה לבוא אליכם הביתה עם הילד שלה ולראות איך הילדים מסתדרים בניהם ואם יש תחרות ביניהם עליה כאמא וחונכת... איך היא מתפקדת עם שניהם... והאמת: אני לא הייתי מוכנה לחונכת שיש לה ילד שלוקחת את הבן שלי לבית שלה... ואני בטוחה שגם ברווחה לא היו מסכימים לתנאים כאלה.
 

bajura

New member
מחשבות

אני רוצה להודות לכולם. אין לי מספיק זמן לצערי היום לענות לכולם אבל שתדעו שקראתי את כול ההודעות ומכולם מלדתי משהוא. וגם חוזרת שוב תחושת ביטחון שאני לא לבד, שיש עם מי להתיעץ. הנושא באמת מאוד מורכב. במיוחד כאשר אני רואה את הבחורה וקשה לי לאמין שהדברים היו. מין תחושת בטן כזאות. מצד אחד אני נקרעת בין הרצון לספק הגנה לילד ולשדר לו שהוא יכול לסמוך עלי, לבין הרצון להסביר לו שאם הוא חוווה תסכול מסויים כי לא מרשים לו לעשות משהוא רוצה, לספר שקר כזה הוא לא הפתרון. וזה במידה שהוא אכן שיקר כי אני לא יכולה לדעת מה היה שם. לצערי אין לי אפשרת לבקש מהחונכת שתבוא אלי הביתה. אני גרה אצל ההורים שלי בדירה מאוד קטנה וזה לא אפשרי. יכול להיות שאני אבקש להתלוות אליהם בפגישות הקרובות. אני בטוחה שזה יתפרש בחוסר אמון מצדי כלפיה, אבל גם היא אמא ואני מקווה שהיא תוכל להבין. במקרה הכי גרוע היא תוותר עלינו. יהי לי קצת חבל כי עד עכשיו אני היתי מאוד מרוצה כי הרגשתי שהיא רוצה לתרום להתקדמותו. בקיצור מורכב. תודה רבה לכולם
 

dina199

New member
לא לפחד מ'חוסר אמון'

את האמא וזו זכותך. אם היא נעלבת (וזה לא מקצועי מצידה) היא יכולה לעזוב. אבל צריך לעזוב את עניין השקר. גם אם הוא לא מספר אמת אובייקטייבת, מבחינתו זה לא שקר. יכול להיות שאפילו אין לו מושג מה משמעות 'שקר' ומה עושים איתו. כן צריך לנסות להבין (אם אפשר) איזה דברים הוא מתאר כ'מכות' ומה בדיוק גורם לו להיפגע (כי מבחינתו הסובייקטיבית הוא נפגע).
 

pratit

New member
לדעתי

בס"ד מבחינת מחוייבות כמובן ילדינו קודם לכל :רווחתו שיהיה לו נוח ,ביטחונו ומצבו בכללותו ששאיפתנו כהורה שיהיה הכי טוב שאפשר , אני באופן אישי חושבת שקורה מצב כזה אז יתכן שלא בדיוק קרה מה שהילד סיפר אך כמובן יכול להיות שכן והיא כן הרימה יד עליו ואז איפה ההיתקדמות שלו? אל תדאגי לאחרים אם הם בסדר ועבודתם חשובה להם יצטרכו לקבל כל בקשה ,לי באופן אישי מצב כזה היה מדליק נורה אדומה גדולה מאד הייתי לוקחת את החונכת ומסבירה מה שצריך ומבקשת החלפה שלה ,אם היא כן נשארת ורוצה להשאר ואין לה מה להסתיר אז כן בנוכחותך לאור המצב אם לא יש אחרות . זו דעתי וכן תנהלי את את העניינים אל תתני לאחרים לנהל אותך . שיהיה רק בהצלחה אילת
 
בתור חונכת וסומכת לשעבר

אסור להן לקחת את הילד אליהן הביתה. אפשר ללכת לקניון, לפארק, לשבת בחדר עם הילד ולהנות איתו, לעבוד על כל דבר שעולה לה בראש. לקחת לגן שעשועים אבל הילד לא שיקר, לא היה לו טוב אצלה בטח לא כשהיא רכושנית כלפי הצעצועים של הבן שלה. אני בטוחה שהוא אולי לא ספג מכות אבל היא לקחה לו צעצועים בכח מהידיים זה בטוח רק שהוא לא יודע איך להעביר לך את זה ולכן הביע את זה הכי טוב שהצליח להגיד שהוא לא רוצה ללכת איתה רק לגן שעשועים. רע מאוד שהיא מפגישה אותו עם הבן שלה כי היא נוטה לצד של הבן שלה ואז היא בשביל הילד שלך. חבל....... אם יש אפשרות לדבר איתה, ואם את רואה שזה לא משתפר אז להחליף אותה.
 
למעלה