אני מתנצלת
זה נגע לי בנקודה מאד כואבת, בתקופה מאד קשה. התגובה החריפה נובעת מהמשמעות החמורה של המצב הזה עבור אוטיסטים. נתקלתי בעבר במקרים שבהם מצבים כאלו הובילו להתפתחות התקפי אפילפסיה וגרוע מזה. אצלי זה "גרוע מזה": דיסוננסים מוסריים כאלו יכולים לגרום לשילוב קטלני של אבדן הכרה, קוצר נשימה ודום לב. ברור מצורת הכתיבה שהאימא מזהה את הדיסוננס, אבל לא מרשה לעצמה להקשיב לאינטואיציה שלה, וזה הדבר הכי קשה בעיני - כי זה גורם סבל גם לילד וגם לה, ונובע רק מ"תיאוריה" שגויה. אוטיסטים לא משקרים. זה החיסרון והיתרון העיקרי שלהם - אם יש לכם, כהורים, ספיקות ביחס לאדם מסוים - תקשיבו לילד שלכם ולא לשום דבר אחר. תמיד!!!