באופן כללי
ני לא נוהג לדחוף את אפי ולייעץ גם אם אני בטוח שעצותיי שוות זהב.
במקרים שעצתי מתבקשת (וזה קורה לא מעט לעבדכם הנאמן והשחצן).אני משתדל להשיא את העצה הכי טובה שאפשר,כשהקושי העיקרי הוא להכנס לעולמו של המיועץ,לעלות על הגבעה עליה הוא ניצב ולהביט על הנוף הנשקף ממנה במשקפיים שלו..(וואו אלו מילים
).
מה שמענין הוא.שבכל מה שקשור למצבים שאני אישית מתמודד איתם,אז כל עצותי המחכימות מתאיידות ואינן עוד.
על זה יש משפט יהודי שאומר."אין אסיר מתיר את עצמו מבית האסורים" תמיד צריך שיהיה מישהו מבחוץ שיתן עצה לטוב שבחכמים.שלא מסוגל לייעץ לעצמו בכוחות עצמו.