איך אשה פשוטה

[riki yot levi]

איך אשה פשוטה

שבאה ממשפחה קשה משכונה מהקשות שהכירה
המדינה הזו במרכז הארץ... יעלה בדעתה לפרק משפחה...
שבמרכזה גבר בעל דם כחול... או נגיד את זה הרבה יותר יפה...
אשה מזרחית (טריפוליטאית) שלקח אותה האשכנזי...
והביא
אותה למעמד על...
לאף אחד בכל העולם הזה... לאף אחד לא היתה היכולת להבין ולקבל...
שאולי... רק אולי האשה המזרחית הזו, הפשוטה, זו שאין בה דבר...
היא היא זו 'שעשתה' את האשכנזי הזה למשהו (שהוא היה)... כי העובדה ויש המון כבוד לעובדה שהבחור מסיים שרות צבאי מטריף בסיירת... בהסיירת... האיש
שרבים חושבים שיש לו מקום בין ה-20 הלוחמים המעולים בכל הזמנים...
נו? אז בלהרוג האיש הזה 10... בלקחת סכין או להרוג בחניקה? מעולה...
לשרוד בשטח חודש... אין עליו... בכל שטח ובכל מצב... אז זה עושה אותו מלאך בביזנס???
הגבר הזה עשה אותי. בנה אותי... היום? התוצר הזה שנקרא ריקי... מעשה ידיו...
האשה הזו... עשתה אותו. הרימה אותו למקומות ולגבהים שמעולם לא היה מגיע אליהם... , שברה אותו... ריסקה אותו... ואת עצמה ואת כל הסביבה שלה... וחזרה לשקם... להבריא... לתקן... להדביק... לרפא.
להקים.
מהרגע הראשון את מבינה שאת לא החלום של אף אחד...
ריקי לוי של תחילת שנות ה-80? שני אחיהם ב'רמלה'... אחות בזנות והסמים הקשים... אבא חצי מת... אמא בספונג'ה...
הוא?
אמא מורה, אבא פקיד ממשלתי מאוד מאוד בכיר... אחות בכורה רופאת ילדים נשואה לרופא בכיר קרדיולוג... שלושה ילדים...
אחיו נכה צה"ל מלפני יום כיפור 73... ארץ המרדפים. מחבל. נשוי לאחות הרחמניה שישבה לצידו... עד שפקח עיניים והלאה... שלושה ילדים חבל"ז...
האשכנזיות במיטבה... מוצרט, בהובן... פטיפון...
אני? אני ועוד עשר. אני מס' 8...
כמה פעמים שמעתי 'למה שלא תבחר משהי משלנו?'
או 'למה? למה שלא יקח משהי משלנו?'
לא יודעת...
כנראה שהיתה קרקע פוריה לאותה אובססיה שהכריע אותי...
האובססיה לכסף...
מכאן הכל התחיל... וכאן הכל נגמר...
לאחר לידת הבן שלנו... בן אחרי שתי בנות... אמרתי לו שאני לא יכולה להישאר בבית. מבקשת לחזור למשרד. אני הקמתי את המשרד (משרד לחקירות פרטיות), רוצה לשוב... אמר לי ושכנע אותי לפתוח חנות לבגדים ברמת גן... חשב שאם לא ארויח הוא סומך עלי שלא אפסיד... מאחר ופתחנו (יחד) חנות בגדים למידות גדולות... היה ברור לו שהחנות תהיה פיצוץ... מכרתי בגדי נשים עליונה ותחתונה במחירים כמו הבגדים ה'רגילים'... מחירי שוק.
החנות היתה להיט לכל ה'מלאות'... מתץל אביב באו מבת ים... מכל המרכז... הכפלנו את החנות... אבל אז לראשונה בחיים ראיתי את 'הכסף הגדול'... אחד הסוכנים אמר לי 'בואי נרביץ'... הוא הביא את הידע... אני את הכסף...
והכסף הגדול שאב אותי לתוכו... כמו יונה והדג...
הכסף היה לי כמו סם לנרקומן... כמו ויסקי לאלכוהוליסט...
ככל שהיה יותר רציתי יותר...
(זו לי הפעם הראשונה 'לחפור' בתקופה הזו בחיי - מתנצלת מראש)...
ביום אחד הרוחתי רבע מליון ש"ח... במזומן. בתיק. כמו בסרטים...
האיש שלי הרויח טוב. עבד קשה. משרד משגשג... פוטנציאל אדיר לעשות הרבה כסף... עקפתי אותו בסיבוב. האיש שלי היה המום. פשוט המום...
את כל מה שהיו אומרים לי ועלי... מאחורי הגב ולפני הפרצוף הייתי אומרת לו...
הייתי לאשה בלתי נסבלת...
צריכים להבין שכסף זה כח... הרבה כסף זה המון כח... יש בכסף את היכולת שלך לקבל על עצמך להיות כל מה שאת רוצה... בלי ריסון.
בני האדם נמשכים לכסף כמו פרפרים לאש... לאור. קשה להסביר אבל מאשה אמא, למפלצת מהלכת שכל יעודה בחיים זה כסף... כסף... כסף... זה אבסורד... לא מובן... אבל באותם הימים רק מזומן דיבר. צ'קים מבחינתי היו אויר... העברה בנקאית לא היה בה את מימד המזומן...
כל סטוק שניתקע באיזה נמל באירופה היה לריקי מכרה זהב...
חברות מוכרות וידועות כאן היו רוכשות ממני כדי שהסחורה המיולה שהבאתי ללא תתחרה בהם מתוך שוק רמלה לוד...
הבאתי לארץ קונטנרים של גרביוני נשים... אחת החברות הענק בארץ רכשו ממני מכולות סגורות במחירים מטורפים...
ידעתי מה תהיה אופנת הילדות הישראליות... כאשר בקניונים מכרו סחורה משנה שעברה...
נכנסתי לעסקי אביזרי הרכב... מצאתי שוק פורה בתחום... רכשתי מגרש מכוניות משומשות במרכז הארץ... רק הרווח מהקרע היתה שווה את העיסקה... הרווחתי מהמכירה הון...
שיפצתי בתים שקניתי ומכרתי אותם במאות אחוזים מהעלות... רכשתי בתים להשכרה... ולא היה בי שובע...
קניתי לי פנטהוז ברמת גן... שתי דירות גג אוחדו לאחת... והילדים...
'אמא אני צריכה כסף למחברת'...
כל אמא תיתן לבת שלה -.20 ש"ח??? ריקי אלפיים...
ילדה יצאה לקניום עם חברות... אלף בכיס שלה כי לא רצתה לרכוש בגדים...
שלוש מכוניות בחניון הבית... אחת לעבודה... מרצדס ספורט - לנקר עיניים...
וג'יפ יוקרתי
הכסף ניתק אותי מהמשפחה שלי... מהמשפחה שלו... מקבוצת החברים שלו... קבוצת לוחמים לשעבר... חבורה מופלאה. לא חברות לא כלום...
רק מה שנקנה בכסף...
לא היתה לי זוגיות אחרת... כל גבר נחשד בעיני שהוא מעוניין בכסף... בידע שצברתי בעשיית הון...גם הבנות לא הרשו לגברים להיכנס הביתה...
מאחר ולא נישאנו... נפרדנו בהסכם בחתימת בית המשפט...
קראנו לזה משמורת משותפת... אני מחזיקה בילדים כל שבוע... כל השבוע... הוא מחזיק בילדים בזמן חופשות מלימודים וסופי שבוע... כל סופי השבוע... כל החגים... כל החופשות הם אצלו...
עונש שאני כיום לא מסוגלת להבין איך שלא התפרקתי...
ראש השנה... סוכות בסוכה... ליל הסדר... חופש גדול... - אין לי הסבר טוב.
עשרות הרבה של אלפי דולר העברתי לרבנים שיגרשו ממני את האובססיה... אפס...

לילה טוב...

 

[כל כולך]

עכשיו אני מתחילה להבין

אז מה קרה שהחלטת לחזור לחייות איתו? ולו היו נשים אחרות? חי עם אישה אחרת? התחתן? עשה עוד ילדים? הוא המשיך לאהוב אותך בזמן הפרידה? למה חזר אלייך - חלה חס וחלילה או הבין שאף אחת לא משתווה אלייך?

 

[riki yot levi]

אהבתי אותו המון אבל...

אני חושבת שעשינו דברים מטורפים בחיים שלנו... הלכנו... רצנו... שחינו
נגד הזרם... בלי חשבון כמו שני מטורפים של ממש.
ואלה ממש סיפורים לא קצרים אבל אני... טריפולטיאית שנכנסת להריון אחרי שאבא שלי והאחים שלי למעשה לא ראו בעין יפה כשיצאתי לעבודה... (והם צדקו - לא?)...
וכך היה שלא רצינו לדעת כמה ילדים יהיו לנו... שנה ושלושה חודשים אחרי לידת הבכורה ילדתי בשניה - בת...
אחר כך התברגנו...
אלה שפיתחחתי אובססיה לכסף... אובססיה ברמה של מחלה. ממש.
הוא מבחינתו ישב ביחד, הוא שתי הבנות (בעיקר) והבן שהיה עדין צעיר להבין משמעויות של עניינים... שם הבטיח להן שמצידו (לא מתחייב למה שאני אעשה או לא אעשה) לעולם לא תהיה סיטואציה של משפחה מורכבת...
אצל אישי מאז ומעולם מילה חזקה יותר מכל חוזה... מילה, לדידו, מחייבת יותר מכל שבועה והילדים יודעים זאת עד היום. הבטחה מקיימים. בבית שלו הוא ראה כמקלט ולא רק כבית... על הסכמה שהילדים יהיו אצלו בכל סופי השבוע, החגים והחופשות מלימודים, ביצענו בקנאות ורק כשהיה נוסע לחץ נעדרים ישראלים מטעם חברות ביטוח... היה מבקש את רשותי דרך העורכי הדין שלי ושלו. אני הייתי מסכימה תמיד... אבל עד שלא ירד והתישב בנגב... הילדים היו אצלו מאשר אצלי... ובחופשיות גמורה...
אני יודעת ואני לא מכחישה שהוא יותר נחמד ממני, יותר מעניין ממני... נורא קל להתאהב בו... והילדים נמשכו אליו כמו פרפרי לילה לאור הנר... - קנאתי...
הבטחון שאבא לא יתחתן עד שיגיעו ל-18... או עד שהאחרון בין ילדיו יגיע ל-18... נתנו לילדים בטחון לבוא אלי באותה דרישה... או במילים שלהם 'לא ניתן לשום גבר לישון בבית שלנו'... ואת רוצה להגיד לעצמך... 'מה?...' אבל את גם לא רוצה לפספס אותם... ילדה אחת כבר כמעט הפסדתי... - לחרדים, מזל מאלוהים שיש להם את האבא שיש להם... ידע לכוון... אני? הייתי מעדיפה להתאבד מאשר לאבד אותה כבשר לאיזה... טפו..טפו...טפו...
ועובדה שהילדה התגיסה לצבא... עשתה קורס קצינים והיא עד היום דתיה לגמרי... אבל!!!!

בחיים שלי היה צער גדול... הרי אני בידיים שלי הרסתי את המשפחה - שלי... המצב הכלכלי שלנו היה יותר טוב מטוב... בעיות של בני הגיל שלנו - לא היה... נגיד משכנתא, הלוואות וכאלה. רק רצינו ילדים... הבאנו ארבע במקום שבע או שמונה...
כי אין דרך לנצח אובססיה... והאובבסיה עומדת לפני כל דבר...
אחרי שנים של הצלחות גדולות שנים שהייתי מסתובבת בתיקים מלאים בכסף... בקשתי עזרה... קניתי עזרה... התחננתי לעזרה רק אף אחד לא ידע לתרגם אותי... היחיד שהיה יודע... עומד כאילו מצד אחר...

היו דברים שידעתי.
ידעתי שלא מתחבא איזה ילד או ילדה לא ידועים... - אצל אחרים? אולי אצלו???
אין ספק שהיה מכין טלה על האש להודיע לילדים שלו... יש לכם אח/אחות...
מה היחס שלו אלי??? האמת שלא ידעתי, לא 'דיווחו' לי הילדים שהיו מדווחים לי המון...
לבסוף היתה לי תקווה ממשית כאשר הבנות פנו לסבתא שלהן ושאלו אותה מה היא חושבת... הם נורא אהבו את הסבתות שלהן... וכל לכל מילה של סבתא היתה בעלת השפעה.
אז הסבתא לא רק שמרה להן 'הלוואי'... אמרה שתעזור במה שצריך...

התוכנית של הילדים היה להביא אותי למסיבת הפתעה ענקית שהם יזמו וביצעו בגדול... לכבוד יובל שנים לאישי.
אני מבחינתי הייתי בשלה... אשה עמידה מאוד, מאוד יציבה... מושקעת בצורה מאוד מאוד נבונה... האובססיה כבר לא היתה בתוכי...
לגבי המעמד ידעתי שיהיה מאוד מאוד מאוד קשה... עברתי חוויות מטלטלות לכל הכיוונים...
יכולתי להגיע לסוף הלילה... אבל היו הסכמים ביני לבין הבנים... והסכמים מכבדים... חוויה של פעם בחיים...מעמד מטורף...לא בטוחה שהייתי בהכרה בכל אותו הלילה...
אבל כאשר הוא התקרב אלי... אסף את כפות ידי בידיו... ידעתי שהנתק שהיה ביננו נעלם ולא יהיה... איך? מה? או לכל שאלה אחרת לא יכולה הייתי לענות... לא ציפיתי למה שהיה בחלומות הכי הכי שלי...
אני יודעת שהרבה ליטרים של דמעות נספגו באדמת הנגב באותו לילה של תחילת יולי 2007...!!!

 

[גדעון היחידי]

ריקי יקרה
המחשבה שלי על כישורייך הטובים בכתיבה, הולכת ומתחזקת.
כתיבה רהוטה מענינת ומרתקת
תודה שאת כאן
גידי

 

[riki yot levi]

כדברי המשוררת - רק על עצמי לספר ידעתי...

וב"ה
שיכולה לשבת ולכתוב לי בנחת... שיש
המתעניינים ויש שלו...
ואם אחד מכל מי שקרא אי פעם הפנים... את הסיפור
שלי ואמר לעצמו/ה... wow אז גם עשיתי ...
שבוע טוב וחנובה שמח

 

[גדעון היחידי]

לריקי היקרה
תודה על תגובתך שנעמה לי מאד.
כאות הוקרה אני שולח קישור לווידיאו ששרה חווה אלברשטיין
" רק על עצמי לספר ידעתי "
המילים של המשוררת רחל
הלחן של אלברט פיאמנטה.
תהני יחד עם כל הקוראים והחברים.
גידי