איך אפשר

[Ofra m]

איך אפשר

להגיע למצב בו מרגישים רגועים גם אם סתם לא עושים כלום? משום מה אני כל הזמן במרדף אחרי להספיק דברים כאילו הזמן הולך ואוזל ומישהו עומד עם מחברת ורושם מה הספקתי.....התחושה הזו של צורך בעשייה כאילו יש לי רשימה פשוט מביאה אותי לחוסר שקט נוראי

 

[הצועני 1]

צריך לשבור את ../images/Emo133.gif הזמן עם ../images/Emo88.gif

לפעמיים רצוי ואפילו אפשר תוך כדי מחשבהלהבין כי המחברת וה

שרודף אחרי עצמו שהיצבת לעצמך , הם פשוט מיותרים , אין לך צורך בהם מספיק לך לדעת שעשית עוד דבר ברשימת המטלות סמן עליו

ותמשיך לדבר הבא . לפעמיים הרצון שלנו כבני אדם לנסות ולהספיק עוד משהו ועוד דבר מה לא נותן לנו כלום קח נשימה עמוקה אל בטן, תזכור כי

יש 24 שעות וכל דבר שתעשה יביא אותך גם לידי סיפוק של הספקתי עוד משהו וגם לדעת שאין ולא קיים אף העתק שלך שעומד מעבר לקיר עם

מוכנה שאם לא תעשה את כל מה שמוטל עליך יזרקו עליך את הפצצה.

 

[ר ו נ ן ל י ן]

לאן את ממהרת ?

אולי חלק מההרגשה שישנה לך נובעת מאי ההגדרה: לאן את רוצה להגיע בחיים, מה עוד את רוצה להספיק, מה הם סדרי העדיפויות שלך בחיים..., הריצה הבלתי פוסקת להשיג עוד ועוד יעדים מאוד מעייפת ובעיקר סוחטת ממך המון אנרגיה. תחשבי שזה כמו טיול בהרים, את עולה על פסגה בכדי לכבוש אותה ואז את רואה פסגה נוספת ואת הולכת לכבוש גם אותה ומצליחה, אבל משם את רואה עוד פסגה, ועוד אחת, ועוד אחת עוד יותר, ועוד יותר רחוקה.., מעייף אה ? זה פשוט לא נגמר אף פעם. כדאי לך ללמוד איך לעצור מדי פעם, להסתכל מסביב, להנות ממה שהשגת, מהנוף שאת רואה, תקשיבי לקולות חדשים, תנשמי אוויר טוב, תוקירי את מה שיש לך ואת מה שהשגת, תלמדי את עצמך להרגיש בנוח עם זה שאת לא עושה כלום, אין לאן למהר - ככה משיגים שלווה.

 

[bridges]

מי זה המישהו הזה שרושם במחברת?

היי עופרה, טוב לראות אותך בפורום שוב. האם זה מישהו או משהו? האם את יכולה לתת לו/לזה צורה? לדמיין אותו? רונן

 

[Ofra m]

היי ...

זה לא שאני רואה דמויות פשוט אני עם עצמי נורא קשה אני כל הזמן מרגישה תחושות של החמצה ופספוס אם היום החופשי שלי עבר כך סתם זה כמעט ולא קורה לי בימי שגרה זה קורה לי בימי חופשה כאשר הזמן הוא חופשי ואם אני לא עושה משהו אני מרגישה כי ביזבזתי את הזמן לשוא מן הלכאה עצמית ממש סיוט, לפני חגים אני כבר בלחץ של מה אני הולכת לעשות? לאן לטייל איך אני ממלאת לי יום ויום וזה מתיש אותי ומדכא אני מוצאת את עצמי מתקשרת לכל מני מכרים קרובים ושואלת מה אתם עושים ממליצה להם על טיולים שאני חושבת ומתבעסת נורא אם לא רוצים בקיצור זה מעייף ועצוב .....

 

[bridges]

זו דווקא הזמנה כן לראות דמויות

היי עופרה, מתנצל אם זה נשמע שאני חושב שאת רואה דמויות. אני מכיר טוב מאוד את ההרגשה של ההלקאה הזאת. אני מזמין אותך דווקא כן לדמיין דמות/עצם שמסמלת את אותו מישהו/משהו שרושם. זה יכול לעזור לך למצוא פתרון. רונן

 

[tala1207]

הי עופרה

את מתארת תחושה של עשיית יתר שמעוררת בך לחץ ולמעשה ככל הנראה מחלישה אותך. כחלק מתהליך האימון לומדים לנהל את הזמן כך שנעשית הבחנה בין הדברים החשובים והדחופים ובין החשובים והלא דחופים. כשמתנהלים באופן שכזה, וזה דורש קצת זמן ושינוי תפיסה, לומדים להכניס את ה"חשוב" לחיים ואז קצת נרגעים כי שיטת כיבוי השרפות הולכת ותופסת מקום פחות ופחות משמעותי. אני לא אומרת שאת צריכה אימון, אני מאמינה שאת יכולה בתור התחלה, לאמן את עצמך. זה לא קשה. ממליצה לך בחום לרכוש לעצמך את הספר "שבעת ההרגלים של אנשים אפקטיביים במיוחד" - סטיבן קובי. ניתן להשיגו בכל חנות ספרים רגילה וזה עושה קצת סדר... שיהיה בהצלחה, ואם תהיינה לך שאלות נוספות אשמח לנסות להשיב...

 

[nilit1]

לא נראה לי שזו בעיה של ניהול זמן....

הי, אני רואה את הדברים באופן מעט שונה מtala . אני לא מתרשמת שיש בעיה של לחץ זמן כי את מתארת מצב בו יש איזשהו חוסר רק בימים חופשיים או בתקופות בהן אין לך את השגרה של העבודה. מטריצת ניהול הזמן לדעתי לא שייכת לכאן. מדוע את חוששת להשאיר זמן לעצמך? האם יש דברים שאת אוהבת או חולמת או שואפת לעשות שיכולים למלא אותך? הייתי ממליצה לך להכין רשימה גדולה מאוד של מטרות למיצוי הזמן ביום החופשי, לדרג אותן עפ"י סדר עדיפויות ולהגשים אותן. בכל פעם שתגשימי מטרה אחת תעברי לאחרת. כך - לדעתי הצנועה- תוכלי לעשות דברים שימלאו אותך, שתהני מהם ולא תרגישי את תחושת הבזבוז או הצורך למלא כל דקה ודקה מהיום. מאחלת לך המון הצלחה.

 

[אבי בכר 2005]

אילו הייתה רשימה כזו

מה לדעתך היה כתוב בה? ואולי יש לך רשימה כזו?

 

[dadondadon]

דוגמא לאישה, שהיא במקרה גיסתי, שחיה את חייה ו

וחייה מישפחתה לפי מחברת רישומים: 16:00 לבדוק לילדה שיעורים 17:00 להכין לילדים ארוחת ערב : ציפס ושניצל (ב14: לצלצל לילדה שתוציא את השניצל)... וכך הלאה... היא פשוט אישה לחוצה ומלחיצה את סביבתה. היא נהנית לסמן וי על כל פרייקט כמו הכנת ארוחת ערב, כמי שהצליחה ועמדה במשימה. אז היא מספיקה אולי יותר מימני אבל זה בא על חשבון לחץ נפשי שלה ושל מישפחתה, קשיים לפתח חבריות, (אנחנו מישתדלים לא להימצא בחברת מצליחנית שכזו, שטורחת לתאר כמה היא הספיקה ועשתה ונירשמה, וקנתה ועשתה סקר מחירים, והזמינה....אוף... תני לרבוץ בשקט בבית...) מלבד זאת גם גלינו שאיתם אסור לתכנן כלום- (דוקא איתם( בבוקר מגיע איזה תירוץ מוצדק שמבטל לנו תוכניות שתיכננו חודשיים קודם. בקיצור- איך אומרים המורים בנהיגה מונעת... בסוף כולם ניפגשים ברמזור.. למה למהר... יועצת של חוכמת רחוב....

 

[dadondadon]

עוד משהו להוסיף...

לדעתי, זוהי לא בעיה של ניהול זמן, אלא בעיה של פחד להיות לבד כאישה או כמישפחה. לכן קיים הצורך לחפש ולמלא את הימים הפנויים שאינם מיתמלאים בשוטף בעבודה וכו. תארי לעצמך, שהיתה לך חברה או חברים של מישפחתך (לא הבנתי את מצבך המישפחתי...) שהיית יודעת ב100% שאתם מבלים איתם את כל השבתות יחד עם הילדים. לא משנה איפה: בבוקר מיתקשרים ורק מתכננים לאן ומה עושים יחד? האם זה היה מרגיע לך את החיפוש אחרי קבוצת השתייכות בימים נחופשיים? ניראה לי שכן. ככה אני בנוייה. בטח יש עוד כמה אנשים בעולם כמוני לא?

 

[Ofra m]

הפעם קלעת

זב בדיוק מה שהייתי רוצה