איך אפשר להמשיך?
הכרתי את הבחור לפני חצי שנה, בתחילה היו לנו חודשיים קסומים של התאהבות מטורפת, הרגשתי שמצאתי באמת את שאהבה נפשי. לאחר חודשיים הוא נסע לחו"ל ללימודים - אני מקבלת את זה וזו היתה בחירה שלי לחכות לו עד שישוב. הקשר היה מאוד אינטנסיבי ואף נסעתי לבקרו לשבוע ימים שהיה קסום ומדהים. לצערי היום הכל מתמוטט. הוא נמצא בתקופת מבחנים ולחוץ מאוד ומבקש בלי סוף שאבין אותו, ואני בהחלט מבינה את הלחץ אך לא מוכנה לקבל דרישה לתמיכה אינסופית ולא לקבל דבר. לא אפרט בלי סוף כדי לא להלאותכם אבל אני מוכנה לתת את הנשמה שלי (לצערי אני מאוד טוטאלית ביחסים) אך בתנאי שיתנו לי בסופו של יום חיבוק מרגיע ואוהב- ואפשר לתת את החיבוק הזה דרך הטלפון. אחרי הכל אני היא המקריבה למען הקשר הזה והוא טוען שכל אחת היתה מחכה, אני זו שמעניקה ללא סוף והוא אומר שמבחינתו זו לא תמיכה והוא פשוט רוצה שאפסיק "להציק" לו ב"דרישות מוגזמות" לתשומת לב. אני אדם שיודע להבהיר עצמו וכבר אלפי פעמים ניהלנו שיחה והוא פשוט תקוע בעמדה שלו ואני כל פעם מוותרת על עוד ועוד. אני אוהבת אותו מאוד ומוכנה לתת הרבה לקשר הזה אבל בשיחה שניהלנו אתמול הסברתי לו (שוב) למה רע לי - כי הוא שאל ושוב היה ויכוח סרק כשלאורך השיחה אמרתי הרבה פעמים "אני מרגישה שאתה לא אוהב אותי" והוא לא הביע התנגדות אפילו פעם אחת! אמרתי לו שאני זקוקה לו והוא אמר שהוא לא יכול כרגע לתת לי כלום. ואני אומרת שהנתינה הזו נובעת באופן טבעי מהלב ולא מהראש לאחר מחשבה מעמיקה. לבסוף אמרתי לו שאולי אנחנו שנינו צריכים קצת לחשוב ותשובתו היתה "תעשי מה שאת רוצה, את איתי אז את איתי , את לא איתי אז את לא" זה מה שמגיע לי??? אמרתי שאם ככה אז אני לא איתו כי מגיע לי שלפחות הוא יביע איזושהי התנגדות , שיגיד "אני אוהב אותך ונתמודד עם המשבר" ולא "בואי נדבר מחר כי עשית לי כבר כאב ראש". אני לא מבינה איפה האדם העדין והמקסים שהיה איתי ומי זה האכזרי שדיבר איתי בשלושת השבועות האחרונים??? הכל קסום איתו חוץ מזה וזה בגלל שהוא לחוץ אבל כל חיינו יהיו לחוצים - הרי אלו החייים ואם ככה הוא יהיה תמיד? שאלתי אותו והוא אמר לי שככה הוא ולא מוכן להשתנות. זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה רוך וחום ואהבה. לא רוצה להיות בלעדיו אבל לא רוצה גם לספוג את היחס הזה.
הכרתי את הבחור לפני חצי שנה, בתחילה היו לנו חודשיים קסומים של התאהבות מטורפת, הרגשתי שמצאתי באמת את שאהבה נפשי. לאחר חודשיים הוא נסע לחו"ל ללימודים - אני מקבלת את זה וזו היתה בחירה שלי לחכות לו עד שישוב. הקשר היה מאוד אינטנסיבי ואף נסעתי לבקרו לשבוע ימים שהיה קסום ומדהים. לצערי היום הכל מתמוטט. הוא נמצא בתקופת מבחנים ולחוץ מאוד ומבקש בלי סוף שאבין אותו, ואני בהחלט מבינה את הלחץ אך לא מוכנה לקבל דרישה לתמיכה אינסופית ולא לקבל דבר. לא אפרט בלי סוף כדי לא להלאותכם אבל אני מוכנה לתת את הנשמה שלי (לצערי אני מאוד טוטאלית ביחסים) אך בתנאי שיתנו לי בסופו של יום חיבוק מרגיע ואוהב- ואפשר לתת את החיבוק הזה דרך הטלפון. אחרי הכל אני היא המקריבה למען הקשר הזה והוא טוען שכל אחת היתה מחכה, אני זו שמעניקה ללא סוף והוא אומר שמבחינתו זו לא תמיכה והוא פשוט רוצה שאפסיק "להציק" לו ב"דרישות מוגזמות" לתשומת לב. אני אדם שיודע להבהיר עצמו וכבר אלפי פעמים ניהלנו שיחה והוא פשוט תקוע בעמדה שלו ואני כל פעם מוותרת על עוד ועוד. אני אוהבת אותו מאוד ומוכנה לתת הרבה לקשר הזה אבל בשיחה שניהלנו אתמול הסברתי לו (שוב) למה רע לי - כי הוא שאל ושוב היה ויכוח סרק כשלאורך השיחה אמרתי הרבה פעמים "אני מרגישה שאתה לא אוהב אותי" והוא לא הביע התנגדות אפילו פעם אחת! אמרתי לו שאני זקוקה לו והוא אמר שהוא לא יכול כרגע לתת לי כלום. ואני אומרת שהנתינה הזו נובעת באופן טבעי מהלב ולא מהראש לאחר מחשבה מעמיקה. לבסוף אמרתי לו שאולי אנחנו שנינו צריכים קצת לחשוב ותשובתו היתה "תעשי מה שאת רוצה, את איתי אז את איתי , את לא איתי אז את לא" זה מה שמגיע לי??? אמרתי שאם ככה אז אני לא איתו כי מגיע לי שלפחות הוא יביע איזושהי התנגדות , שיגיד "אני אוהב אותך ונתמודד עם המשבר" ולא "בואי נדבר מחר כי עשית לי כבר כאב ראש". אני לא מבינה איפה האדם העדין והמקסים שהיה איתי ומי זה האכזרי שדיבר איתי בשלושת השבועות האחרונים??? הכל קסום איתו חוץ מזה וזה בגלל שהוא לחוץ אבל כל חיינו יהיו לחוצים - הרי אלו החייים ואם ככה הוא יהיה תמיד? שאלתי אותו והוא אמר לי שככה הוא ולא מוכן להשתנות. זה לא מה שאני רוצה. אני רוצה רוך וחום ואהבה. לא רוצה להיות בלעדיו אבל לא רוצה גם לספוג את היחס הזה.
