איך אני אתחיל
אני לא יודעת אם שמתם לב או לא אבל כמה ימים לא הייתי פה. סבתא שלי נפטרה. זה היה ביום שני, חזרתי מבית ספר ואחות של אמא שלי התקשרה להגיד לנו, הייתי בשוק, זה קרה ממש בפיתאומיות. לא הספקתי לראות אותה, לא יצא לנסוע לבקר אותה 3 שבועות אפילו שמאוד רציתי, פשוט לא יצא. סבא שלי, הבעל שלה, נפטר לפני 9 חודשים - אפילו לא עברה שנה וגם היא הלכה ויש לי אמא יתומה. אחרי ההלוויה הלכנו לחדר שלה בקיבוץ מצאתי אלבומים שאף פעם לא ראיתי, סבא וסבתא שלי צעירים ומאושרים, חצי מהתמונות בים בנתניה, מסתבר זאת הייתה מסורת כזאת לסוע לשם, לא ידעתי על זה. סבא שלי מחייך עם חיוך גדול, בכל תמונה הוא מאושר, אני לא זוכרת הרבה ממנו - הוא חלה באלציימר 7 שנים, פשוט לא זכר אותי. מצאתי תמונות שלו ושל האח הגדול שלי בבריכה, מצאתי תמונות של סבתא שלי מחזיקה אותי על הידיים כשאני תינוקת, תמונות מרוסיה, מפולין, תמונות של המשפחה. הגעתי למסקנה שאני לא יודעת הרבה מאוד דברים עליהם, אני אפילו לא יודעת איך קוראים להורים של סבא שלי, הם ניספו בשואה. עצוב.
אני לא יודעת אם שמתם לב או לא אבל כמה ימים לא הייתי פה. סבתא שלי נפטרה. זה היה ביום שני, חזרתי מבית ספר ואחות של אמא שלי התקשרה להגיד לנו, הייתי בשוק, זה קרה ממש בפיתאומיות. לא הספקתי לראות אותה, לא יצא לנסוע לבקר אותה 3 שבועות אפילו שמאוד רציתי, פשוט לא יצא. סבא שלי, הבעל שלה, נפטר לפני 9 חודשים - אפילו לא עברה שנה וגם היא הלכה ויש לי אמא יתומה. אחרי ההלוויה הלכנו לחדר שלה בקיבוץ מצאתי אלבומים שאף פעם לא ראיתי, סבא וסבתא שלי צעירים ומאושרים, חצי מהתמונות בים בנתניה, מסתבר זאת הייתה מסורת כזאת לסוע לשם, לא ידעתי על זה. סבא שלי מחייך עם חיוך גדול, בכל תמונה הוא מאושר, אני לא זוכרת הרבה ממנו - הוא חלה באלציימר 7 שנים, פשוט לא זכר אותי. מצאתי תמונות שלו ושל האח הגדול שלי בבריכה, מצאתי תמונות של סבתא שלי מחזיקה אותי על הידיים כשאני תינוקת, תמונות מרוסיה, מפולין, תמונות של המשפחה. הגעתי למסקנה שאני לא יודעת הרבה מאוד דברים עליהם, אני אפילו לא יודעת איך קוראים להורים של סבא שלי, הם ניספו בשואה. עצוב.