פ ו ר ח ת מ ח ד ש
New member
איך? איך? איך?
אתמול חזר מחו"ל לאחר שהייה של 4 חודשים. חזר במפתיע, ללא הודעה מוקדמת ופתאום הופיע על סף דלתי. הייתי בהלם והילדות התרגשו מאוד. לאחר כ- 40 דק' הודיע שהוא חייב ללכת <להחזיר לאבא שלו את הרכב>. ביקשתי שלפחות ישכיב את הגדולה <קשורה אליו יותר מהקטנה>. אמר בסדר והיה איתה במיטה בדיוק 10 דק' והבטיח לה שיאסוף אותה ואת אחותה מחר מהגן ויקח אותן אליו. הגדולה התחננה ובכתה <בכי קורע לב> שישאר איתה לפחות עד שתרדם. אמר שלא יכול ופשוט יצא. כל הלילה היא בכתה ולא נרדמה. ניחמתי אותה ולא עזבתי לרגע. למחרת לא שמעתי ממנו <אפילו לא התקשר לבדוק מה שלומה>. ניסיתי לתפוס אותו ולהזכיר לו שלא ישכח לאסוף אותן מהגנים. רק לקראת הצהריים הואיל בטובו לענות לי. כמובן שהערתי אותו משינה ומסתבר שהוא היה כל הלילה עם חברים התהולל ושתה!! כמובן שכאשר הגעתי לגן והילדה ראתה אותי ולא אותו, הסיפור התחיל מחדש. בכתה ולא הבינה למה הוא לא הגיע לאסוף אותה לאחר שהבטיח לה.נתתי לה לדבר איתו והוא אמר לה שהוא בדרך אלינו כדי לאסוף אותן. הילדה כ"כ התרגשה ופשוט לא עשתה כלום חוץ מלחכות לו. חיכינו וחיכינו. לא מגיע. מאחת בצהריים הילדה מחכה והוא הגיע בשבע בערב! לא מסוגלת להבין אנשים כאלה. איך לאחר 4 חודשים שהוא לא ראה אותן <וזו לא הפעם הראשונה. לפני זה הוא טס ל-8 חודשים> הוא מגיע לחצי שעה, עוזב את הילדה בוכה בכי קורע לב, לא מתעניין, מעדיף לשתות עם החברים, לא עומד בהבטחות שלו כלפיה ומגיע מתי שבא לו?? אולי אני טועה? כ"כ כואב לי על הבנות. אולי אני אמורה לנהוג אחרת? עצוב לי מאוד שאבא כזה בחרתי לבנות שלי
מצטערת אם יצא ארוך מידי, אבל זה מה שיושב לי על הלב.
אתמול חזר מחו"ל לאחר שהייה של 4 חודשים. חזר במפתיע, ללא הודעה מוקדמת ופתאום הופיע על סף דלתי. הייתי בהלם והילדות התרגשו מאוד. לאחר כ- 40 דק' הודיע שהוא חייב ללכת <להחזיר לאבא שלו את הרכב>. ביקשתי שלפחות ישכיב את הגדולה <קשורה אליו יותר מהקטנה>. אמר בסדר והיה איתה במיטה בדיוק 10 דק' והבטיח לה שיאסוף אותה ואת אחותה מחר מהגן ויקח אותן אליו. הגדולה התחננה ובכתה <בכי קורע לב> שישאר איתה לפחות עד שתרדם. אמר שלא יכול ופשוט יצא. כל הלילה היא בכתה ולא נרדמה. ניחמתי אותה ולא עזבתי לרגע. למחרת לא שמעתי ממנו <אפילו לא התקשר לבדוק מה שלומה>. ניסיתי לתפוס אותו ולהזכיר לו שלא ישכח לאסוף אותן מהגנים. רק לקראת הצהריים הואיל בטובו לענות לי. כמובן שהערתי אותו משינה ומסתבר שהוא היה כל הלילה עם חברים התהולל ושתה!! כמובן שכאשר הגעתי לגן והילדה ראתה אותי ולא אותו, הסיפור התחיל מחדש. בכתה ולא הבינה למה הוא לא הגיע לאסוף אותה לאחר שהבטיח לה.נתתי לה לדבר איתו והוא אמר לה שהוא בדרך אלינו כדי לאסוף אותן. הילדה כ"כ התרגשה ופשוט לא עשתה כלום חוץ מלחכות לו. חיכינו וחיכינו. לא מגיע. מאחת בצהריים הילדה מחכה והוא הגיע בשבע בערב! לא מסוגלת להבין אנשים כאלה. איך לאחר 4 חודשים שהוא לא ראה אותן <וזו לא הפעם הראשונה. לפני זה הוא טס ל-8 חודשים> הוא מגיע לחצי שעה, עוזב את הילדה בוכה בכי קורע לב, לא מתעניין, מעדיף לשתות עם החברים, לא עומד בהבטחות שלו כלפיה ומגיע מתי שבא לו?? אולי אני טועה? כ"כ כואב לי על הבנות. אולי אני אמורה לנהוג אחרת? עצוב לי מאוד שאבא כזה בחרתי לבנות שלי
