איך? איך? איך?

[Rinattt]

טראומות וחרדות

יהיו גם אם יעלם לגמרי. הבאתי לך דוגמא הכי אישית שיש מהעולם שלי ושל הבנות שלי. אחרי שנתיים מתישות יש להן אבא!!! מה יותר טוב מזה? ואם הייתי נוהגת כפי שהצעת? לסל וחסל? הייתי הורסת מה שיש להן היום! [ומה שיש להן היום זה שיפור ניכר ודמות אב יותר מבעבר ומקווה שזה רק ילך וישתפר]. עוד לא אבדה תקוותנו

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

לפעמים בוחרים בין מזיק למזיק פחות.

 

[Rinattt]

ומאיפה לך שזה יזיק פחות?

ואם הוא יתאפס על עצמו והוא רק בתקופת בלבלה? [זה קורה וזה קרה לכמה אבות] ואם הבנות יצליחו לגרום לו להתאפס על עצמו? הרי יש מצב שיחזור להיות להן לאבא טוב, לא? אם האמא תחליט שדי ולא עוד אז עלול לקרות מצב בעתיד שהאבא אם יפגוש בהן יאשים את אמא ואז הטענות יעברו לאמא. אז אם כבר למחוק אותו שהבנות יחליטו למחוק לבד מבלי שום עזרה של האמא. שחור או לבן? וואללה לפעמים יש גם אפור קצין... ולפעמים האפור הוא מתכהה או מתבהר.

 

[קצין וגנטלמן היחיד]

וואלה..??..

 

[שושן פרא]

את לא טועה. ../images/Emo141.gif

את לא אמורה לנהוג אחרת. וזה לא יעזור לאף אחד שתאשימי את עצמך על זה שאבא כזה בחרת לבנות שלך. זה מה שיש, ועם זה הן יצטרכו ללמוד לחיות.

 

[מיקי 43]

תראי כל שאת יכולה לעשות

זה להיות שם בשבילן ולא להאשים את עצמך אני נוטה להאמין שכשבחרת הוא לא היה כזה ותקווה רבה שיתעשת ויהיה שם למען בנותיו

 

[ציפור גן עדן 40]

לא תמיד אנחנו בוחרות

את האדם הנכון עבור ילדינו....או עבורינו.... באם זה האב או בן הזוג.... הילדים אוהבים את מי שמעניק או העניק להם בעבר תשומת לב ואהבה, חש אותם, חי איתם .... על תנסי לשנות את אביהם או להכריח אותו לבוא לראותן או לבלות איתן.... ילדים חשים מתי זה בא מהלב ומתי זה מכורח... במקום להאשים את עצמך..... פשוט העניקי הרבה חום ואהבה ותשומת לב לילדותיך עד שהכאב יחלוף..... ומנסיוני? הוא חולף... הילדים גודלים ומבינים יותר....ואז גם קל להם לקבל את היעדרותו של האב .... צריך הרבה כוחות בכדי לראות את כאבם של ילדינו בידיעה שלא תמיד אנחנו יכולות לסייע.... אבל זה עובר..... מבטיחה לך !

 

[זאב בפ]

יותר ויותר שומעים בזמן האחרון...

על אבות כאלה כואב ועצוב אני חושב שצודקים מי שאמרו שבמקרים האלה הרבה פעמים עדיף בכלל בלי אבא מאשר אבא שכזה.

 

[ציפור גן עדן 40]

לא מסכימה איתך.....

עדיף אב בשוליים... מאשר בכלל לא.

 

[זאב בפ]

מנסיוני והיה לי אבא כזה אז זה...

מתחיל עם אבא בשוליים שלאט לאט מתרחק יותר ויותר הביקורים מעשים יותר ויותר נדירים עד שנעלם בכלל אבא בשוליים זה לא אבא!!! אבא לא מתגרש מילדיו!!! אבל כל אחד ודעתו יום טוב זאב

 

[ציפור גן עדן 40]

אכן אב לא מתגרש מילדיו....

אבל זה לא תפקידנו לחנכם.... כן...גם אני חוויתי זאת על בשרי....ולצערי גם ילדיי, ובכל זאת.... לילדים לדעת על קיומו של האב מאוד חשוב, גם הוא מרוחק או בשוליים. ובוקר טוב גם לך

 

[ב ד ר ך]

ההתנהגות שלו

היא לא משהו שאת יכולה לשנות. כל מה שאת יכולה לעשות, זה להיות ההורה הכי טוב והכי יציב כפי שאת. והילדות.. עצוב אבל הן ילמדו שככה זה אבא ולאט לאט יפחתו הציפיות ממנו וכך גם האכזבות ובינתיים .... - גם מים רעים, הם מים.

 

[childman1]

האמת

אין לי מה ליעץ לך, קראתי וכאב לי, כאב לי עליך וכאב לי על הבנות. אל תייסרי את עצמך, זה הוא ואלה החיים שהוא בחר לעצמו, יום אחד הוא יבין כמה הוא פיספס כשלא היה ליד הבנות שלו. מאחל לך ולבנותיך שתהיו מאושרות למרות המצב.

 

[פ ו ר ח ת מ ח ד ש]

תודה לכולכם על התגובות והתמיכה |פרח

עכשיו דיברתי איתו בטלפון והוא הודיע שהיום בערב הוא מחזיר אותן. שאלתי מתי הוא מתכנן לראות אותן שוב, אמר שאין לו מושג - כשיהיה לו זמן. הסברתי לו יפה שאי אפשר ככה. הן צריכות יציבות וימים קבועים. התעצבן עלי והתחיל לצעוק. אמרתי לו שאם זה המצב שלא יבוא בכלל. לא התווכח ואמר בסדר. האם החמרתי את המצב?

לא יודעת כבר איך להתמודד.

 

[זאת אני 72]

תהיי רגועה. לא החמרת כלום

מנסיון, זה טיפוס שלא יושפע מאמירה כזאת או אחרת שלך. אם בוחר להעלם שוב אין לזה קשר למה שתגידי או לא, ואת לפחות אמרת את שלך שזה חשוב עבורך ואולי פעם גם יחלחל. מזדהה עם התחושה הקשה של הכמיהה שלהן אליו. אוף, אני יודעת כמה זה קשה..

 

[סתם שמוליק]

לדעתי

עדיף שיבוא לפי זמני הביקור או שלא יבוא בכלל. אני גם הייתי הולך עוד צעד. הוא לא חייב לראות אותן אבל זו לא אחריותך האוטומטית לשמור עליהן בזמני הביקור שלו (במילים אחרות, שבית המשפט יחייב אותו לשלם את עלות הבייבי סיטר בשעות שהוא רשאי לראות אותן אבל לא עושה את זה).

 

[פ ו ר ח ת מ ח ד ש]

תודה על העיצה

אבל זה לא הפיתרון שאני מחפשת. אני רוצה שהאבא יהיה מעורב בחיים שלהן. אפילו עשיתי איתו "דיל" כדי שיחזור לארץ. הוא אמר שהוא יחזור רק אם אפחית את המזונות והסכמתי <הורדנו את הסכום לחצי>. לא חשבתי על הכסף, העיקר שהוא יהיה בארץ והן יוכלו להיפגש איתו. אבל מסתבר שגם זה לא עזר.

 

[בילי פלוס 2]

ליבי איתך..

כל כך עצוב היה לי לקרוא את מה שכתבת. מה סוכם לגבי הסדרי ראיה בהסכם גירושין?, בנות כמה הבנות שלך?, כמה זמן אתם גרושים? אולי יש מקום לערב עובדת סעד? יש מישהו במשפחה שדרכו אפשר להטיף לו מוסר? עד כמה שזה קשה.. תנסי לשמור על קור רוח. תהיי חזקה - ראשית עבורך - את עצמך ושנית - כלפי הבנות. הן צריכות עכשיו, יותר מתמיד אמא שתחזק אותן . תנסי לא "לכעוס" עליו לידן - אין בזה שום תועלת - ההיפך הגמור הוא. לגבי השאלה - אם החמרת את המצב - קשה לענות, אני לא מכירה אותו ולא יודעת איזה משקל יש לדברים שנאמרים על ידו. מה שנאמר - נאמר וחבל לבזבז אנרגיות על העבר, תזרמי עכשיו, בלי הרבה ציפיות ובלי ספקולציות מיותרות. ממש מעניין לשמוע בנות כמה הבנות - אם אפשר לנהל איתן שיחה בוגרת.

 

[פ ו ר ח ת מ ח ד ש]

תשובות

לגבי הסכם ראיה <עדיין פרודים, אך יש הסכם מבית משפט> - פעמיים בשבוע וכל שבת שניה. הוא מתנהג כאילו אין הסכם בכלל. בהתחלה כשרק עזב את הבית, כמה חודשים <כמעט שנה> היה מגיע בשבת בבוקר לראות אותן <אצלי בבית> לכמה שעות, עד שהגדולה אמרה לו שהיא יודעת שאין לה אבא.רק אז הוא קצת השתנה והתחיל להגיע גם פעם בשבע באופן קבוע. ככה התנהלו העניינים בערך כחצי שנה עד שהוא טס לחו"ל <בלי להודיע לאף אחד ובלי להיפרד מהבנות. פשוט התקשר והודיע שהוא לא בארץ>. לאחר 8 חוד' חזר, היה בארץ 4 חוד' ושוב טס ל-4 חוד'. עכשיו חזר וזה המצב. הבנות שלי בנות חמש וחצי ושנתיים וחצי. עם הקטנה אין לי עדיין בעיות כי נפרדנו כשהייתי בהריון והיא נולדה לתוך המתיאות שאין אבא בבית. לא מרגישה את החוסר שלו <עדיין...>. לעומת זאת, את הגדולה הוא גידל ואיתה יש את הבעיה העיקרית. מאוד מאוד קשה לה. כמו שציינתי, אנחנו עדיין לא גרושים, פרודים שנתיים ושמונה חודשים.

 

[קליל 1]

שחררי את החבל..אל תלחצי..

אל תתקשרי.. אל תבקשי שיבוא.. שחררי.. את לא מצליחה לתקשר איתו או שהוא לא מצליח לתקשר איתך..אם השיחה הסתיימה ללא תוצאות..