אין דגש בבגדכפ"ת בראש מילה וגם אחרי שווא נח למה? ככה, כי אילו החוקים הוכחה: הצבע ה כחול, בהגייה נכונה זה נשמע כמו חחול, לא קחול. אז כ בלי דגש , בתחילת המילה נשמע כמו ח. לכן הוגים את זה בתור חחול. אני מבין שסיבכתי אותכם(וגם את עצמי)
לא עד כמה שאני זוכרת.. אולי אתה מתכוון למילה "מכחול" ששם בהגיה נכונה זה באמת נשמע כמעט כמו "מחחול" (כי היום הוגים את ה-ח´ כמעט כמו שהוגים את הכ´ הרפה) תחשוב על "בית" "פרח" בג"ד כפ"ת בראש מילה... וכן, אחרי שווא נח מגיע דגש קל באותיות האלו... משהו אני זוכרת מהבגרות בלשון (מקווה..) חנוכה שמח! אסתי.
ובגדכפת - בראש מילה ולאחר שווא נח - יופיע דגש קל. זה החוק. ולזכרוני - שווא בראש מילה - שווא נע שווא בסוף מילה - שווא נח רצף של שני שוואים בסוף מילה - שניהם נחים שווא תחת אות דגושה - שווא נע רצף של שני שוואים באמצע מילה - הראשון נח, השני נע (אי.. או להיפך..) בעקרון - שווא נח מקורו באפס תנועה, כלומר - בצורת המקור - הוא נשאר שווא - לא הופך לתנועה. למשל - צורת המקור של שם עצם היא שם העצם ביחיד: שולחנות - נעביר ל - שולחן. ה-ל´ נשארה עם שווא - זה שווא נח. צורת המקור של פועל היא צורת היחיד בזמן הנתון. תכתובנה - תכתוב רושמים - רושם - והנה, בדוגמא הזאת - השווא תחת ה - ש´ - שווא נע, כי כשמעבירים את הפועל לצורת המקור - ניקוד ה-ש´ משתנה - משווא לתנועה - סגול (או צירה) ומכאן הכלל- שווא נע מקורו בתנועה.. ומה עם הדגשים?.. את זה נשאיר לפעם הבאה.. לילה טוב. \רגע של עברית
קראתי תתשובה שלך, ובדיוק נזכרתי שלפני כמה ימים המורה ללשון עשתה חזרה על הדגשים, והתשובה שלך ממש לא נראתה לי הגיונית, אז פתחתי את מחברת לשון שלי, והכללים של הדגש הקל הם כאלה: הדגש הקל מבדיל בין הגייה רפה לבין הגייה חזקה (פוצצת) הוא יופיע באותיות בּ,גּ,דּ כּ,פּ,תּ בשני מקרים:
ואתה באמת טועה ה"א הידיעה בא מערבית קיצור של אל(אליף+ לם) כמו.... אה... אבו אלאעפיה (המאפיה). בערבית באמצע משפט לא הוגים את האליף למרות שכותבים אותה. טוב אני לא אסבך אותך. ובקיצור נמרץ (חייב לרוץ לאכול) ה"א באה מאל ובגלל שהורדנו לתמיד את הלם ונשאר רק ´א. יש דגש- מצבה לזכר הלמד (לם) שנפלה. זהו.
כאילו, משנה, אבל לא מספיק כדי שתתחילו לריב על זה..... אומרים בלי דגש, כי זה יותר נוח להגיד, וזהו, נקודה, סוף פסוק, סוף דיון, נגמר, קאפוט, נקבע, אין יותר, די, בייביי. Nagini Potter