נוסעת סמוייה
New member
קשה להגדיר כנוסטלגיה
משהו שאנחנו הכרנו כצברים, שמקסימום דיברו יידיש עם הסבא והסבתא. אולי זו נוסטלגיה ארכיטיפית כזו, כי היידיש באמת רכה ואוהבת ועוטפת, ויש בה הומור ואירוניה. הציונות היתה חייבת להתנער מכל זה. איך אפשר לסלול כבישים ולייבש ביצות כשאתה נתון בפרץ רגשות רכים... וזו היתה הבעיה עם הכנענים, שהם התכחשו לפרק אדיר בביוגרפיה הקולקטיבית שלנו. ["ביסט החיה שויין במיר" - זה לא בדיוק שיר שסבא ישיר לנכדתו...]
משהו שאנחנו הכרנו כצברים, שמקסימום דיברו יידיש עם הסבא והסבתא. אולי זו נוסטלגיה ארכיטיפית כזו, כי היידיש באמת רכה ואוהבת ועוטפת, ויש בה הומור ואירוניה. הציונות היתה חייבת להתנער מכל זה. איך אפשר לסלול כבישים ולייבש ביצות כשאתה נתון בפרץ רגשות רכים... וזו היתה הבעיה עם הכנענים, שהם התכחשו לפרק אדיר בביוגרפיה הקולקטיבית שלנו. ["ביסט החיה שויין במיר" - זה לא בדיוק שיר שסבא ישיר לנכדתו...]