אייך יודעים שנגמר?

[אבודה במציאות]

אייך יודעים שנגמר?

אנחנו יחד כבר 3 שנים, גרים ביחד. שנינו גרושים בשנות ה-30 המאוחרות , איין רצון לחתונה אלא רק לחיים טובים. ההתחלה היתה נהדרת , כמו אצל כולם. ההמשך היה קשה . לא אכנס לפרטים , אבל הוא אדם שמסתגר , מתנתק , מתרחק בגלל כל דבר שמרגיז או מכעיס אותו. אני בדיוק ההיפך. רוצה לדבר , ללבן , לא לשמור דברים בבטן , סולחת מהר ולא שומרת טינה . הוא כועס ימים שלמים . הוא לא אדם חם מטבעו. בהתחלה הסתדרתי עם זה , עכשיו זה נהיה קשה יותר ויותר. בקושי שוכבים לפעמים רק פעם-פעמיים בחודש. איין חום . איין אינטימיות. הוא אומר שכשהוא כועס הוא לא יכול להתקרב. אני מרגישה לבד. האמת , מפחדת לקום וללכת . אולי אשאר לבד ? אולי אני אשמה בזה שאני מבקשת יותר ממה שהוא יכול וע"י כך אני מרחיקה אותו. בזמן האחרון היו לי כל מיני בעיות בריאות ובעיות בעסק ואני מרגישה שהכל סביבי מתפרק. אפילו הזוגיות שלי לא מחזיקה מעמד. האם לחפש אשמים? האם לקום ולעזוב? 3 שנים ביחד זה לא פשוט וכולם יודעים כמה קשה למצוא מישהו להיות איתו ולא סתם לזיון. האמת ....מפחדת לחזור להיות לבד . למרות שכיום זה גם סוג של לבד .....אבודה לגמריי....

 

[seeyou]

3 שנים ביחד זה לא פשוט ../images/Emo45.gif-מצד שני

על פי מה שכתבת אין הרבה ציפיות לשיפור בעתיד. כולנו נכנסים לזוגיות מאינטרסים אישים את רשמת:" איין רצון לחתונה אלא רק לחיים טובים." אז אם אין חיים טובים אז למה להמשיך(אלא אם את מפחדת להיות לבד) יוסי

 

[מתחילה כל פעם מחדש]

יש דברים

שלא יודעים. מרגישים. פחד מלהיות לבד לא מהווה סיבה מספיקה כדי להשאר.

 

[לנושנוש]

זה יכול להמשך לנצח....למה ניגמר?

השאלה האם את רוצה לשארית חייך להיות לצד בן אדם שטובעה בכעסיו? שצובר את הכעסים, עורם בערמות, מתייג ושומר לנצח? איך זה יעשה טוב לכל אחד מכם? אולי לבן זוגך זה מתאים שיש משא כעסים קבוע ולא משהו מעבר לזה....

 

[אבודה במציאות]

האם אדם יכול להשתנות?

נכון שזה מוזר אבל הוא מודע לבעיות שלו ורוצה להשתנות. אפילו הולך לטיפול , אומנם לא קונוונציונלי אבל טיפול . זה לא שאני חוששת להיות לבד באמת. אני נראית טוב ומתחילים איתי באופן קבוע , אבל המחשבה של להתחיל מחדש ,עם מישהו אחר ואז האכזבות והכאב , לפחות כאן אני יודעת עם מה אני מתמודדת. אני מרגישה שחוסר המין והקרבה הם שמפריעים לי הכי. כבר למדתי להכיר ולקבל אותו והוא אותי עם כל השגעונות שלי , אבל חסר לי חום ואהבה ואני לא רוצה לחפש את זה בחוץ .

 

[mmuuaa]

תשובה...

אם שמת לב עיקר שאלתך נובעת מהפחד של שלהיות לבד.. ממה יהיה האם תמצאי מישהו וכו'.. אבל תעני כמו שהתחלת בתחילת המסרון... "איין רצון לחתונה אלא רק לחיים טובים" תשאלי את עצמך האם זה חיים טובים? האם זה החיים שאת מאחלת לעצמך? האם בגלל הפחד להיות לבד זה שווה לך ה"לבד" מול חיים שכאילו?? ולחפש אשמים?? את לא צריכה לחפש את צריכה להיות מה שאת, לחיות את עצמך.. את לא אמורה לתת לאחר מה שאת לא את ובוודאי לא להשתנות בגלל "אהבה".. אם את מתנהגת כמו שצריך אז הוא זה שאשם הוא הבעייתי ותאמיני לי אחת שמתנהגת כמו שאת מתארת תאמיני לי תמצא בסוף מישהו שבאמת ייתן לך את מה שמגיע לך, את מה שאת צריכה, נכון שזה לא קל אבל למכור את חייך את אושרך בגלל חוסר תקווה, חוסר אמונה, או בעיקר בגלל הפחד מלהיות לבד..? לא חושב שזה הוגן לשלם כזה מחיר... לגבי עצמך, ראשית תרגישי טוב, ובהצלחה בעסק שלך.. אבל.. להתפרק?? רק את יכולה לפרק את עצמך, לא הבריאות, לא הפרנסה, לא הזוגיות, אף אחד!! לא יכול לפרק אותך חוץ מאת את עצמך.. יש לך את עצמך ואת מה שאת אף אחד לא יכול לקחת ממך - נקודה למחשבה... בהצלחה...

 

[lovlyone1]

מגיע לך יותר.

למה להתפשר?,בגלל החשש שלא תמצאי מישהו אחר? הרי גם היום את לבד בתוך היחד,{ויש הרבה כאלו}. חיים רק פעם אחת. אל תרגישי אבודה,תתחילי לצאת עם חברות,להכיר אחרים מאמינה שהזמן ירפא את המכאוב ותבשילי לקשר חדש ומתאים יותר.

 

[מדען טילים סובייטי]

עזבי,

מוכן להתערב שגם ההסתפקות ב"חיים הטובים" במקום נישואין היא פשרה מבחינתך - הפחדים שלך כאלה גדולים ועצומים, להתפשר על חיי מין מספקים כדי להרגיע אותם זה מחיר מציאה, תאמיני לי. ובכל מקרה מצב משברי כללי בחיים זה לא זמן טוב לקבל החלטות מהסוג הזה - תני לגל העכור לעבור לפני שאת נוגעת שוב בנושא.

 

[מפלצת או ילדה]

../images/Emo45.gif

 

[נדיה ויינשטיין]

זה נראה שכבר החלטת.... שנגמר..

מכל מה שכתבת נראה שאת כבר יודעת שנגמר, רק לא מוכנה באמת להודות ולקחת את האחריות על ההחלטה הזאת. את כאילו כבר בהתכווננות החוצה, רק עדיין מפחדת מההשלכות ומהבדידות.. אם את חווה בדידות מתמשכת בתוך הזוגיות שלך - האם שיתפת את בן זוגך בתחושתך? ואם הוא חווה זאת, ואת חווה זאת, ואינכם עושים משהו בכדי לשנות את מה שלא עובד באופן משותף - הרי אתם כבר למעשה לא בזוגיות, נשארת רק האשליה הריקה מתוכן. וזה מה שכואב כל כך, כשהאשליה מתנפצת, ואת מגלה שבעצם היית לבד כבר הרבה זמן.. הביטי פנימה, ואם את רואה שעוד יש בך אהבה לאדם הזה - תנסי לשתף אותו ולאפשר לו לראות את הכאב שלך בלי להאשים אותו, בלי שהוא יהיה "לא בסדר" ואשם בכאב הזה, אלא פשוט להראות לו מה את חווה. לעורר את תחושת החמלה בתוכו, הרצון לפעול למען לעזור לך, וככה בדרך לעזור גם לעצמו. אם ממקום כזה אתם לא מגיעים לתקשורת אינטימית, ומוכנים לתמוך ולחמול אחד את השני - הרי אין לך באמת מה להפסיד אם תישארי לבד. כי את כבר לבד. לפחות אז תדעי שזו המציאות ולא תצטרכי להיאחז באשליה... חזקי ואמצי.

 

[מפלצת או ילדה]

ההצעה שלך קצת תמוהה בעיני

השאלה לא אם יש לה אהבה לאדם הזה, אלא האם יש לו אהבה. מה הטעם לנסות לשתף ולהראות את הכאב אם עד כה הוא נאטם מהכאב הזה כל פעם שהועלה לדיון? אם היא אוהבת את עצמה היא צריכה לשאול עד כמה היא מוכנה להתמיד במזוכיזם ולדפוק על הדלת הסגורה בתקווה שתיפתח ויתגלה מאחוריה אור גדול ובוהק. השאלה הגדולה שהיא צריכה לשאול את עצמה היא למה? למה היא עושה את זה לעצמה? (הכותבת גם לא ציינה אם יש לה ילדים בתמונה)

 

[אבודה במציאות]

הבהרות ...

ובכן , אני באמת לא רוצה חתונה . הייתי שם , לא בשבילי המוסד הזה.אם מישהו רוצה להיות עם אחר לא חתונה תשנה את זה . יש ילדים שלו , מקסימים , ממש לא חלק מהבעיה . וכן , אני אוהבת אותו, מאוד. ומאמינה שבפנים הוא רוצה , אוהב , אך בגלל המצב שבו הוא גדל הוא פשוט לא יודע להושיט יד , לבקש , לא יודע אינטימיות מהי , מפחד פחד מוות להיפגע ומתוך זה מפחד להיפתח . אם לא הייתי אוהבת אותו מזמן המערכת הייתה מסתיימת. אולי באמת ניתן לגל העכור שאני נמצאת בו לחלוף ואז אני אחליט. אבל בדרך כלל מה שקורה , הגל עובר השמיים מתבהרים והעבר נידחק למקום של שיכחה ומחשבה שמכאן הכל יהיה שונה . אבל אז הים סוער שוב....

 

[mmuuaa]

שוב..

זה הרבה תלוי בך...

 

[מפלצת או ילדה]

פחד להיפגע

את לוקה בתסמונת האישה המבינה מדי. את הצד שלו. את עושה רציונליזציה לסגירות שלו, וחוסר יכולת להתמסר לקשר שלכם. את עדיין לא עונה לשאלה <לעצמך> מה את מרוויחה מהמצב. עיזבי עכשיו אהבה. אין לך איתו עבר ארוך, משכנתא לוחצת, ילדים שייפגעו. יש רק אותך ואותו. מה מחזיק אותך בתוך קשר מתיש ומתסכל? איזה מנגנון שלך, שגדלת לתוכו משאיר אותך שם באופן עיקש, להידפק על דלתות נסגרות ונאטמות, להידחות ולחוש נטושה ולשאול מתי זה ייגמר <לך>? ולהיוותר כך, תקועה, לא להרפות, עד אשר תקבלי את מבוקשך. על הדרך כדי שתעני לעצמך האם אין לך תחושת דה ז'וו מהקשר הקודם. אני לא אומרת שצריך ללכת תיכף ומייד. אני אומרת שגם את צריכה לטפל בעצמך. חפשי ספרים על שיטת אימאגו. זה עשוי להועיל לך בקבלת התשובות לשאלות שהעלתי.

 

[אייבורי]

כששואלים בפורום אם זה נגמר

דעי לך שזה כבר נגמר

 

[קינמווון]

../images/Emo45.gif

 

[neomiad]

יודעים שנגמר כש..

זוגיות נגמרת אחרי שמנסים כמה דרכים שונות לשפר את התקשורת. לא פירטת איך ניסיתם להתמודד עם הבעיה. על פניו, את מתארת שלשניכם 2 סגנונות התמודדות שונים מאוד, שלכל סגנון יש פלוס ומינוס. את - לא שומרת בבטן, לא נוטרת טינה. אבל אולי גם : אימפולסיבית, מתקשה לראות אותו בתסכול שלך. הוא - מסתגר, שומר מרחק. אבל גם : קשה לו להביע כעס כלפיך, חושש מהתגובה ומלאבד אותך, ומעדיף להביע את התסכול שלו בעקיפין, באמצעות "עונש" של למנוע ממך מגע. אני מבינה לגמרי שאת מרגישה לבד וזו תחושה מאוד קשה בתוך זוגיות. אבל בשורה התחתונה אתם שווים במערכה הזאת.. המפתח הוא התקשורת בינכם.

 

[אבודה במציאות]

תודה !

 

[מיזוגן]

פוסט נשי טיפוסי

למדתי משהו בפורום הזה והוא שכשאישה כותבת "לא אכנס לפרטים", שם מצויה התשובה. כשיש תיאור מפורט של ההשלכות וקמצנות במילים כשמדובר בסיבה, אז לא קשה להסיק שמדובר בטיוח. הוא מסתגר ולא מזיין כשהוא כועס כי אין לו "אינטיליגנציה רגשית" – כך אפשר לפתור את הבעיה בגיוס תמיכה ברחבי הרשת. אבל הסיבה שהוא כועס, היא לא חשובה. לא צריך להיכנס לפרטים, אלה שטויות. הפוסט צריך להיות תכליתי ולא צריך להעמיס מידע חסר משמעות. ובכן כנראה שעשית משהו. בתוך המלל שבכל זאת תרמת לפורום ניתן להבחין במשהו הזה וניכר שאת יודעת היטב מהו. יש לי הרגשה שזו לא הפעם הראשונה שאת הורסת מערכת יחסים במו ידך והתחיל להימאס לך מזה. אז אם את רוצה לקבל עזרה אמיתית בפורום הזה ולא סתם למרוח אותו במילים שלא תורמות מאומה, אולי כדאי שתחליטי עם עצמך פעם אחת להיות כנה.

 

[אבודה במציאות]

לחכמולוג ....

העזרה התקבלה ובטח לא ממך . הדברים שלא ציינתי באמת לא רלבנטיים . בטח שגם לי יש יד בבעיה , לשניה אחת לא חשבתי אחרת . התיקשורת השונה שלנו שאנחנו לא מצליחים לגשר עליה והתגובות הקיצוניות של שני הצדדים זו הבעיה . לא ביקשתי פיתרון לבעיה ביקשתי תמיכה וממך בטח שזה לא בא.