איחורים כרוניים

[SummerSpirit]

איחורים כרוניים

יש לי בני משפחה שקרובים אליי ויש יחסים טובים. אבל הבעיה היא שהם פשוט משפחה שלמה בעלת נטייה לאחר. אני חושבת שהם עושים את זה דווקא כי מאז שאני זוכרת את עצמי הם נהגו לאחר- בין אם זה לארוחות, לאירועים, לפגישות.. אם הם צריכים להרשים מישהו, הם ישתדלו להגיע בזמן אבל בכל שאר המקרים הם מאחרים. אני לא מדברת על איחור של 10-15 דקות! אני מדברת על איחור של חצי שעה-שעה! זה ממש מעצבן ומתסכל. מישהו אמר לי פעם שאנשים כאלו נוהגים לאחר משום שזה מקנה להם הרגשת של שליטה- הם יודעים שאם למשל, הם יאחרו לארוחה, כולם יחכו להם עד שיגיעו. אבל איפה הטקאט? איפה הכבוד לאחרים? איך מתמודדים עם כאלו אנשים?

 

[youth]

אז לדעתי קודם כל...

את יכולה פשוט מאד לא לקבוע איתם. תקבעי רק אם אלו שעושים לך טוב על הנשמה.- אם זה מרגיש לך רע שהם כל הזמן מאחרים, תלמדי לנהל את העניינים שבדרך, כך - שתרגישי טוב עם עצמך בכל מצב, וגם איתם. מה שאני הייתי עושה הוא, שפעם אחת, בלי יותר מידיי הרהורים, הייתי "מכניס" להם מה-זה צעקה בעניין, ונותן לדברים בשקט להדהד להם בראש., אם זה לא היה עוזר, או היה חוזר לעצמו, הייתי מסיק את המסקנות וממשיך הלאה. ליה טוב מתוקה - תהיי אדון לעצמך - זכותך להרגיש שמכבדים אותך בזה שמגיעים בזמן לפגישה!. זה דבר ראשון.

 

[יעל ניסן]

אחד המסרים

שעוברים מאוד חזק מול מאחר כרוני הוא שזמנך לא חשוב לו. את והתכניות שלך יכולים לחכות. יש מאחרים כרוניים שלא יודעים זאת ויש כאלה שכן מודעים - מתנצלים עד אין קץ - ובכל זאת ממשיכים לאחר. אם זמנך חשוב לך ואת לא מוכנה שיזלזלו בו - עליך להתנהג כאילו הוא חשוב לך ואינך מוכנה שיזלזלו בו. הווה אומר: לא לחכות להם. אם הארוחה מתחילה בשעה 8:00 והם לא הגיעו, להתחיל לאכול, וכשהם מגיעים, לא לעצור את הכל ולחכות להם אלא לתת להם להתארגן לבד להשתלב בתהליך שכבר התחיל ולספוג את תוצאות האיחור שלהם. אם קבעתם פגישה והם לא הגיעו - ללכת משם. לא לחכות להם. ככה - פעם פעמיים שלוש - עד שידעו שמולך אי אפשר לאחר. שאלה לי אלייך: כשהם צריכים להגיע לשדה התעופה למטוס שיוצא בזמן ולא יחכה להם, הם מגיעים? לרכבת שלא תחכה להם הם מגיעים? שורה תחתונה: ההתמודדות עמם הוא להראות להם מה הם מפסידים כשהם לא מכבדים את הזמן שלך. בגדול הם מפסידים את ההתחשבות שלך בזמן שלהם!! בבחינת: "אם אתם לא מכבדים את הזמן שלי, אני רשאית באותה מידה להרשות לעצמי לא לכבד את שלכם".

 

[גרא.]

SummerSpirit,אם היית מתארת אדם

אחד במשפחתך המאחר תמיד בצורה כרונית, היה מקום לכל העצות המועילות שקבלת אאבל כשמדובר במשפחה שלמה,כשהתחושה היא שזה דפוס משפחתי מקובע,להבנתי, שום דבר לא יצליח, לא יעלה בידך לחנך משפחה שלמה.וכל נסיון להתערב בדפוס חייהם ובהרגלים שלהם, רק עלול לקלקל את היחסים במשפחה. לכן כל מה שנותר לעשות, זה תמיד להודיע להם על מפגשים שעה לפני שהם מתרחשים באמת..וכך הם יהיו במרבית המקרים דווקא הראשונים. ובא לציון גואל.