כמה שיותר - יותר טוב
בתשלום: עוזרת פעם בשבוע לחמש שעות בייבי סיטר שאוספת את הילדים ארבע פעמים בשבוע בארבע מהגן - אני מגיעה בסביבות חמש-חמש וחצי ואז יוצאים לגינה יחד. לרוב, אני משחררת אותה קודם אבל משלמת לה עבור שלוש שעות. ההסכם הוא שהיא מגיעה קצת קודם, קצת מארגנת את הבית, מורידה את הכלבה ויוצאת לקחת אותם. יש לנו הרבה מכשירים חשמליים שתפקידם לעשות עבודות בית - מדיח, מייבש כביסה, שואב אבק חזק וכו'. לא בתשלום: ההורים של האיש ואמא שלי די מבוגרים, כולם חצו את קו ה 70 ואין להם ממש כוח. בטח לא לזוג בנדיטים בני שנתיים
שמעסיקים אותנו נון סטופ. אז אני לא יכולה לסמוך על זה שיקחו מהגן, או שיקחו לסוף שבוע, או שיישארו איתם לבד וכו' ודרך אגב גם שונאת לבקש אבל נעזרת בהרבה דברים אחרים. כולם גרים קרוב אז זה מקל על העזרה שכן קיימת. לוקחת בשמחה תמיד אוכל מבושל מחמותי (קציצות, שניצלים רוטב בולונז ועוד) מקפיאה ומוציאה כשצריך. אמא שלי אחראית על קיפולי הכביסה בבית שלנו ועל הגיהוץ (היא טוענת שהיא נהנית מזה, לדעתי היא נהנית יותר לראות שאני לא מוציאה כסף גם על זה
) אם צריך מדי פעם בערב מסכימים לשמור על הילדים (ארועים נדירים) בסופי שבוע אנחנו הרבה פעמים הולכים לצהריים אצל ההורים של האיש, או עושים בריכה בגינה וזו עזרה בלהעסיק אותם קצת למרות המון העזרה שיש לי אני מרגישה לפעמים כמו עבד. יש כל כך הרבה מה לעשות, והסטנדרטים שלי לא מאוד גבוהים. יש ערימות של כביסה, כלים לשטיפה, משחקים לאיסוף, אדמיניסטרציה של בית, בישולים וכו'. אנחנו בקושי נחים. אני משתדלת בשעות שיש לי איתם, פשוט להיות איתם. לקרוא ספרים, להשתולל קצת, ללכת לגינה וכו'. אני גם עובדת בערבים מהבית, כדי שאוכל לצאת יותר מוקדם במהלך השבוע מהעבודה ופשוט לא נשאר זמן לכלום, העזרה הזאת היא אויר לנשימה.