איזו מין דתיה אני?
היי! בתור קוראת סמויה לא הרבה זמן כאן בפורום,הרגשתי צורך לשתף. קודם כל,למען הסר ספק,אינני חרדיה ומעולם לא הייתי חרדיה.אני ממשפחה דתית לאומית,אבא עם כיפה,אמא עם מכנסיים וכיסוי ראש ועשיתי את המסלול הרגיל (לאו דווקא בסדר כרונולוגי...) של אולפנא,שירות לאומי ובני עקיבא (השיעמום...אוי,השיעמום). כיום אני בת 21,ומאז מתמיד היה לי ברור שאני דתיה ושיש אלוהים,רק מה,צרובות בי כל מיני "טראומות" ילדות בבית הכנסת כמו העובדה שאני לא יכולה להגיד את שיר השירים ביחד עם הבנים (דבר די כואב לילדה בת 6 שקוראת הרבה יותר טוב מהילד העילג בן ה10).נו טוב,העברתי את זה. בסביבות גיל 14,15,התחילו לעלות בי כל מיני שאלות אמונתיות שאותן העליתי בשיעורי "חינוך" באולפנא,השאלות הנ"ל עוררו לא מעט הרמות גבות אצל המורות החסודות ופטרו אותי בכל שהן "שאלות כפירה". אז אם הן לא מוכנות לענות על שאלות הכפירה שלי,לא צריך,אני אמצא לבד את התשובות,אז חיפשתי תשובות,כמובן שלא ממש מצאתי ושמתי לב, שלאט לאט האחיזה שלי בדת מתרופפת-ארבע שעות בין בשר וחלב,כל שכן חלב נוכרי (כל עוד שכתוב כשר זה מצוין בשבילי),לצאת לספורט עם,שומו שמיים,מכנסיים,לא לשמור נגיעה,לכבות אור בשבת והחטא הקטן והאינטימי שלי-כסיסת ציפורניים....אפילו לפני הקידוש.... אז אינני דתיה,אולי רק מבחוץ,יש לציין שאני ממש לא הולכת עם שרוולים,גם לא עם גופיות,והחצאיות שלי הן ממש לא 15 ס"מ מתחת לברך. בכל אופן,אולי כדאי להתחיל ללבוש מכנסיים ולהצהיר לכל העולם ואשתו שאני לא יותר הדוסית שבחבורה. אסיים בתום פטרובר: "אשרי האיש שיש בו אלוהים,כי את שלי אני מזמן כבר לא מוצא". תודה מראש ומצטערת על ההשתפכות.
היי! בתור קוראת סמויה לא הרבה זמן כאן בפורום,הרגשתי צורך לשתף. קודם כל,למען הסר ספק,אינני חרדיה ומעולם לא הייתי חרדיה.אני ממשפחה דתית לאומית,אבא עם כיפה,אמא עם מכנסיים וכיסוי ראש ועשיתי את המסלול הרגיל (לאו דווקא בסדר כרונולוגי...) של אולפנא,שירות לאומי ובני עקיבא (השיעמום...אוי,השיעמום). כיום אני בת 21,ומאז מתמיד היה לי ברור שאני דתיה ושיש אלוהים,רק מה,צרובות בי כל מיני "טראומות" ילדות בבית הכנסת כמו העובדה שאני לא יכולה להגיד את שיר השירים ביחד עם הבנים (דבר די כואב לילדה בת 6 שקוראת הרבה יותר טוב מהילד העילג בן ה10).נו טוב,העברתי את זה. בסביבות גיל 14,15,התחילו לעלות בי כל מיני שאלות אמונתיות שאותן העליתי בשיעורי "חינוך" באולפנא,השאלות הנ"ל עוררו לא מעט הרמות גבות אצל המורות החסודות ופטרו אותי בכל שהן "שאלות כפירה". אז אם הן לא מוכנות לענות על שאלות הכפירה שלי,לא צריך,אני אמצא לבד את התשובות,אז חיפשתי תשובות,כמובן שלא ממש מצאתי ושמתי לב, שלאט לאט האחיזה שלי בדת מתרופפת-ארבע שעות בין בשר וחלב,כל שכן חלב נוכרי (כל עוד שכתוב כשר זה מצוין בשבילי),לצאת לספורט עם,שומו שמיים,מכנסיים,לא לשמור נגיעה,לכבות אור בשבת והחטא הקטן והאינטימי שלי-כסיסת ציפורניים....אפילו לפני הקידוש.... אז אינני דתיה,אולי רק מבחוץ,יש לציין שאני ממש לא הולכת עם שרוולים,גם לא עם גופיות,והחצאיות שלי הן ממש לא 15 ס"מ מתחת לברך. בכל אופן,אולי כדאי להתחיל ללבוש מכנסיים ולהצהיר לכל העולם ואשתו שאני לא יותר הדוסית שבחבורה. אסיים בתום פטרובר: "אשרי האיש שיש בו אלוהים,כי את שלי אני מזמן כבר לא מוצא". תודה מראש ומצטערת על ההשתפכות.
