איזו אכזבה!!!

[tym10]

איזו אכזבה!!!

אני לא מצליחה להפסיק לבכות...
היינו אמורים לחזור היום הביתה עם הפגון המקסימון, אתמול בלילה התקשרתי לפגייה והאחות אמרה בשמחה שהכל תקין ורק נתקשר בבוקר לוודא סופית.
עכשיו התקשרתי והתשובה היא- לא היום!!! לא היום!!! אני לא מאמינה!!! הוא הוריד סטורציה ודופק בלילה!
הכל כבר מוכן בבית! הבגדים השמיכות... העריסה... הבקבוקים והמוצצים המעוקרים...
מה אני אעשה עכשיו? אין לי מספיק כוחות נפשיים לקום ולנסוע לפגייה...

 

[מעיין ברכה]

זה באמת קשה

אכן מאכזב מאוד.

מצד שני, זה למען הבריאות, טוב שזהירים (את הרי לא רוצה שזה, חלילה, יקרה בבית) ובעתיד זו תהיה אפיזודה.

מקווה שתאספי את הכוחות ותצליחי לנסוע ומאחלת לך הפתעות טובות בהקדם והמון המון בריאות

 

[tym10]

עכשיו נודע לי

שהארוע לא היה אתמול, אלא לפני יומיים והרופא נאזר פתאום באחריות מרובה והחליט לקחת עוד כמה ימים...
הפגייה די התרוקנה בימים האחרונים. נראה לי שזו אחת הסיבות לנינוחות.

 

[מעיין ברכה]

יופי! זה דווקא מעודד

כי מקרב אתכם הביתה עוד יותר.

 

[שגית אור]

וואי כמה קשה

לגמרי מזדהה. הפגית שלי החליטה לרדת במשקל יום לפני השחרור. הייתי בהתמוטטות אמיתית. לא יכולתי להפסיק לבכות.

 

[tym10]

בפגייה התחבקתי איתו ונרגעתי קצת.

 

[tamlav1]

בלתי אפשרי לעמוד בזה, אבל יאלה זה הסוף!!!

הכל יחכה עוד כמה ימים ואז תוכלי להתחיל להנות ממנו באמת.
תחזיקי מעמד.

 

[בושי812]

כ"כ קשה וכ"כ מוכר...

ההודעה שלך החזירה אותי לתק' שלפני השחרור הביתה - גם אנחנו התקשרנו בבוקר לבדוק ונאמר שהגברת שינתה צבע והכחילה במהלך הארוחה, לכן נשארה עוד לילה, אבל לאחר שראיתי הרבה דחיית שחרורים ובהיותי טיפוס פסימי, היה ברור שלא נשתחרר ביום שאמרו... תהיו חזקים כי תקופת הפגייה עוד מעט ממש מאחוריכם, ובאמת כדאי ללכת על 'הצד הבטוח'. לא זוכרת מי סיפרה בעבר על האטת נשימה והכחלת התינוק בבית ביום השחרור - בהחלט חוויה טראומתית...
מאחלת הרבה כוחות, בריאות ושחרור הביתה בהקדם האפשרי

 

[מקווה לטוב 3]

הו, כמה זה מוכר...

אנחנו קיבלנו "קיצור שירות" והיינו אמורים להשתחרר יומיים לפני שבוע 35 בגלל התנהגות למופת.
אממה...
בשישי בלילה (כשאנחנו אמורים להשתחרר בראשון/שני) הילד התחיל לעשות דיסטורציות, ברדיקרדיות, הכחלות ושאר דברים שהכריחו אותנו לעבור לשבוע לטיפול נמרץ ילדים (היה לו וירוס ולא יכולנו לעבור לפגיה הגדולה בחזרה) ואז לשבוע השגחה במחלקת ילדים.

האמיני לי שכל עכבה לטובה.
אם זה היה קורה בבית לא יכולנו לאבחן את זה ובטח שלא לטפל בזה.

תאזרי בסבלנות,
הסבלנות מרה אך פירותיה מתוקים

 

[מקווה לטוב 3]

תני חיוך- הכל לטובה

מילה של אליאב!

 

[tym10]

איזה מקסימות אתן

חזרתי עכשיו מהפגייה וכל התגובות שלכן (והעידוד של החברות בפגייה) פשוט מחממות את הלב!
אליאב בונבון!!! אם חישבתי נכון הוא בן 3 חודשים. הוא הפג? באיזה שבוע נולד?

 

[מקווה לטוב 3]

הוא הפג, נולד בשבוע 30.

מתוקן שלושה שבועות

כרונולוגי 3 חודשים.

נסיך קטן ומתוק, מתפתח יפה מאוד, דוגמן שלי

את תראי שהפגפגון שלך יגדל יפה יפה עד שהניו בורן יהיה פצפון עליו בכמה שבועות

(NB של H&M הוא הכי קטן וברוך ה' כבר קטן עלינו

) 555

 

[anna1309]

סיפור אישי לפרספקטיבה..

הייתי כבר נורא לחוצה לקחת את הפגפגון הביתה, ספרתי את הימים, הכל היה כבר היה מוכן, השקית עם הבגדים והסלקל באוטו כבר 3 ימים כי הנה אני כבר מריחה את השחרור...
השתחררנו הביתה, שמחים ומאושרים, הגענו, השכבתי את פגפגוני לישון, הכל היה בסדר עד שאחרי שעתיים בערך הבייבי סננס התחיל לצפצף! ולצפצף ולצפצף ללא ללא הפסקה..
והילד בהתחלה חזר לעצמו לבד, אח"כ כבר לא.. הרמתי אותו, חשבתי לתת לו להיות קצת על הידיים, שיתעורר קצת אבל גם בידיים הוא הכחיל..
טסנו איתו למיון כשכל הדרך הוא על הידיים, ואני צובטת אותו שיתעורר וינשום.. כשהגענו למיון גם שם האחיות ראו /שהכחיל ומפה לשם אושפזנו בטיפול נמרץ י ל ד י ם (לא בפגייה!!!)
הילד היה שבוע עם ופוטרם, לא הצליח לנשום בלעדיו בכלל (וזה אחרי שבוע שהוא בגדול לא עשה דסטורציות ואפניאות אבל היה איזה ארועון יומיים לפני השחרור והוא חזר לעצמו לבד והרופא החליט להבליג לו על זה.. )

עשו לו בדיקות של וירוסים וחיידקים וצילום ריאות ומה לא, ו ה כ ל היה תקין. רק עניין של פגות (כנראה הוא עוד היה חלש מדי לדרך והטלטלה והמעבר ולא יודעת מה עוד..

בקיצור, הכוונה שלי היא לא להפחיד אלא רק להגיד שכל עכבה היא לטובה.. עדיף להתאזר בסבלנות ושלא יקרה לך מה שקרה לי..
אני יודעת שקשה ורוצים כבר לקחת את הילדוןן אחרי תקופת האשפוז הארוכה , אבל חיכיתם כל כך הרבה זמן אז שבוע לפה או לשם זה כבר לא נורא.. יהיה לכם את כל החיים יחד

רק בריאות

 

[מקווה לטוב 3]

גם אצלנו הבייבי סנס צפצף כמה פעמים

אבל ברגע שהרמתי הכל היה טוב עם הילד.
לא היה כחול, היה פשוט רדום מאוד... הערתי והכל היה בסדר.

 

[tym10]

בייבי סנס

אנה תודה!

מה באמת לגבי בייבי סנס? אמין? מלחיץ? שוה לקנות?
אפשר להשאיל אותו מיד שרה או משהו כזה?

 

[מקווה לטוב 3]

אני אישית קניתי את הנני

שאומרים שהוא הכי אמין.
ברמת העיקרון התינוקות שלנו (בעיקר הפגים) ממשיכים בהתחלה לעשות קצת אפנאות (הפסקות נשימה) ומספיק שהם נשמו 7 נשימות ולא 8 המכשיר מצפצף ומלחיץ מאוד.
ברמת העיקרון אני מעדיפה לקום בלילה או בבוקר 100 פעם לשווא מאשר פעם אחת באיחור...
אני מאוד ממליצה. אני חרדתית למווווות עד שהבייבי סנס איתי גם בעגלה כשאני יושבת איתו בקומה למטה. (העריסה בקומה למעלה)

 

[anna1309]

אני יכולה להגידבביטחון

שהבייבי סנס פשוט הציל לו את החיים!
כמובן שהייתי בודקת ומסתכלת גם אם לא היה בייבי סנס אבל את גם לא יכולה להסתכל עליו ולספור נשימות כל הלילה וזה עניין של דקה לפה או לשם .. אני לא רוצה אפילו לחשוב איפה היינו היום אם לא..

אני מאוד ממליצה.. עדיף להלחץ לחינם ולא לפספס.

לי היה את האיינג'ל קר של שילב והדלקתי אותו אח"כ גם ביחד עם המוניטור (השתחררנו מטיפול נמרץ עם מוניטור נשימה ודופק) והיה אמין מאוד, כשצפצפו, זה היה ביחד.
וכמו שאמרו לך אם הוא נושם 7 ולא 8 נשימות לדקה זה מצפצף אבל מייד מפסיק וחוזר לתקתק את הנשימות, מותר להם לעשות את זה עד שבוע 47 להריון (כמו שאמר לי רופא הריאות) אבל העיקר שהוא חוזר לעצמו לבד..

הדבר היחיד שצריך להקפיד הוא לא לשים את המיטה מול המזגן או חלון פתוח כי אז הרוח יכולה להפעיל את המכשיר והוא יתקתק כאילו נשימות ואפשר לפספס חלילה.

אני מקווה מאוד שלא תצטרכי אבל אני מאוד בעד.

 

[tym10]

יש מקומות שאפשר להשאיל/לשכור?

ב"ה הוא כמעט לא נזקק לתמיכה נשימתית במשך כל זמן השהות בפגייה (למרות שלא הספקנו לקבל הבשלת ריאות). קצת בימים הראשונים ועוד קצת חמצן סביבתי כשהתחיל לאכול דרך הפה.

 

[מיסיס מייס]

אההההה

לגמרי פרספקטיבה.

פחד אלוהים (אני במקומך הייתי מ-ת-ע-ל-פ-ת רק מעיניין האשפוז בטיפול נמרץ ילדים עם כל החיידיקים שיש שם, לפג שהרגע שוחרר מהפגיה..)

 

[אחת ושניים]

אכן מתעלפת, אבל...

הקטנטנים האלה לפעמים יותר חזקים ממה שאנחנו חושבים...
שבועות מספר לאחר השחרור מהפגיה, בעודו שוקל בקושי 3 ק"ג, יהונתן אושפז ל-3 ימים עקב דלקת אוזניים.

היה סיוט שאין לי מילים לתאר. אבל בשבילי, לא בשבילו. היינו בחדר עם עוד שני ילדים חולים בדלקת ריאות, שיא החורף, כל המחלקה צפופה להחריד, משרצה אחת הומה של חיידקים ווירוסים. היחס, בהשוואה לפגיה, מזעזע, בקושי הצלחתי לארגן לו תמ"ל, ובקושי נשמתי מרוב פחד. הייתי פשוט משוכנעת לחלוטין שהוא חוטף דלקת ריאות תוך שעה.

אבל הוא היה חיוני ומקסים, ובריא כמו שור (בשל הפרוטוקול לפיו לוקחים תרביות ולא משחררים בטרם תמו 3 ימי אשפוז אצל תינוקות בני פחות מ-3 חודשים, מתוקן אצל פגים, נשארנו שם גם כשיהונתן כבר הבריא - למרבה הפחד). חוץ מלהתפלל לא היה לי מה לעשות... אבל הוא לא נדבק בדבר, ויצא משם בריא וחייכן כמו גדול (רק מאוד קטן...).