איזון מצב
אני בת 29, לפני 3 שנים התגרשתי אחרי שנת נשואים אחת וללא ילדים. אחרי שנתיים מחוץ לבית בגיל 26 נאלצתי לחזור להורים כי לא יכלתי לממן שכירות אבל מהיום שחזרתי שאפתי שוב לצאת מהבית.
בהמשך הכרתי בחור ויצאנו ביחד קרוב לשנה. היו דברים שהפריעו לי בקשר אבל שתקתי כי אהבתי אותו ופחדתי להרוס. אחרי כשנה התחלנו לדבר על מגורים משותפים ואז הבנתי שאין לי מנוס אלא לדבר איתו על מה שמציק לי או ששוב אני אמצא את עצמי מתחתנת ואז מתגרשתכעבור שנה. התחלתי לעשות מה שלא עשיתי קודם וזה להציב גבולות ולא לשתוק כשמשהו מפריע לי. בסוף קרה מה שחששתי שיקרה וברגע שהצבתי גבולות וכו' הקשר הסתיים. מאוד כאב לי כי מאוד אהבתי אותו אבל החלטתי שאני בכל מקרה אצא מהבית של ההורים.
מצאתי דירת שלושה חדרים ללא סלון אלא שלושה חדרי שינה וגרו שם שתי בנות שחיפשו שותפה שלישית. כל אחת שילמה 1200 שקלים. חתמתי לכמה חודשים לראות איך ילך לי. הלך נורא. היו שתי בעיות:1. המטבח היה פיצי ונורא לא נוח לחלוק אותו עם עוד שתי בנות ולבשל רק לעצמך וכו' וככה מצאתי את עצמי אוכלת בחוץ או מנות חמות וכו' ודי מהר העליתי לא מעט במשקל. 2.לא יכלתי לישון. בבית הזה שומעים כל פיפס. אחת השותפות הייתה הולכת לישון רק באחת ורואה עד אז טלוויזיה ולמרו שראתה בשקט לא יכלתי להירדם לפני כי שמעו הכל והייתי צריכה לקום בשש וחצי לעבודה. בסופי שבוע כשרציתי לישון השותפה השנייה הייתה קמה בשבע בבוקר לצאת לרוץ והייי מתעוררת. די מהר הרגשתי שאני קורסת פיזת ואחרי 4 חודשים החלטתי לצאת משם.
בינתיים עברו 5 חודשים מאז שאני והאקס נפרדנו ופתאום הא צץ. אמר שהתגעגע ושאוהב ושהבין איפה היה לא בסדר וביקש עוד צ'אנס. חשבתי שאין לי מה להפסיד והתחלנו לצאת שוב וראיתי שהוא באמת השתנה והפנים דברים וכו'.
במקביל התחלתי לחפש דירה חלופית ומצאתי דירה מקסימה עם סלון ושני חדרי שינה שמרוחקים אחד מהשני. גרה שם בחורה שחיפשה שותפה והעלות החודשית הייתה 1750 שקלם. כבר ממש עמדתי לחתום איתה על חוזה כשחבר שלי התערב.
הוא אמר שהוא גר עם ההורים וזה לא כיף שאני ישנה שם וזה לא יהיה כיף אם הוא ישן אצלי כשיש שותפה ומה אני בכלל צריכה שותפה כשאנחנו פשוט יכולים לעבור לגור יחד. נכון שעבר רק חודש וחצי מאז החזרה אבל לפני זה היינו יחד קרוב לשנה והוא כן השתנה ואני הסכמתי. אמרתי לו שהיות ובניגוד לשותפים נישן באותו חדר אנחנו לא צריכים דירת שלושה חדרים אלא עדיף לנו יחידת דיור של שני חדרים בוילה שכוללת כבר את כל החשבונות. הוא אמר שלא משנה לו רק שיהיה קרוב לעבודה שלו. הוא לא רצה ללכת לראות איתי את היחידות ואמר שכשמשהו ימצא חן בעיניי באמת הוא יבוא.ככה וויתרתי על הדירה עם השותפה.
ראיתי חמש יחידות וכלום לא מצא חן בעיניי. אחר כך הוא נאלץ לטוס לחול ואני בינתיים ראיתי עוד שלוש יחידות וביחדה השלישית פשוט התאהבתי.היא עלתה 3000 שקלים כלומר 1500 לכל אחד מאיתנו והיא כללה הכול והייתה קרוב לעבודה שלו. היה עוד זוג שהתעניין בה וכדי לא להפסיד אותה עשיתי טעות ושלחתי לו תמונות שלה לחול וקיבלתי את האו קיי שלו וחתמתי לבד בלעדיו.
כשהוא חזר מחול הוא תפס רגליים קרות. הוא עוד לא מוכן למגורים משותפים וכו'. ומה אכפת לו החוזה על השם שלי. הוא לא ענה לי לטלפונים ופשוט נעלם. נתקעתי לבד עם דירה שעולה 3000 שקל בחודש משהו שאין באפשרותי לעמוד בו.
עברו שלושה חודשים והבחור חזר. התנצל אמר שנבהל ושלא יודע מה קרה לו והתחנן שאני אסלח לו. אני יודעת שהוא דפוק אבל אני אוהבת אותו! הצבתי לו תנאי שיראה לי שהוא באמת מתחרט ומתנצל ואחראי. שיחזיר לי כסף על שלוש חודשים בהם הוא היה אמור לשלם איתי שכר דירה חצי חצי ודפק אותי. מדובר בארבע וחצי אלף. הוא אמר שהוא לא מוכן לשלם על הזמן שהוא לא חי שם. הלכתי לקראתו וביקשתי שיחזיר לי 2700 ולא ארבע וחצי שזה הסכום שבגלל שהוא דפק אותי לוויתי מההורים שלי והוא עדיין מסרב. הוא עכשיו טוען שאני רוצה אותו רק כי קשה לי לשלם שכירות לבד וזה נכון אבל אני בעיקר רוצה אותו כי אני אוהבת אותו. את הכסף אני רוצה כי אני חושבת שזה פייר וכי אני חושבת שככה הוא באמת יראה שהוא רציני הפעם. הוא טוען שאם אני סולחת אז זה אומר שמה שהיה היה ואין מקום לדיונים על פיצויים וכו'.
נעזוב רגע את השאלה אם אני צריכה לגור איתו או לא כי ברור לי שתגידו שלא ואני אוהבת אותו. השאלות הן כאלה:
א. האם אני צודקת בדרישה שלי שהוא כן אמור לפצות אותי ועל הדרך להוכיח לי בכך את הרצינות שלו?
ב. אם הייתם מתנהגים כמוהו האם הייתם מוכנים לשלם על תקופה שלא גרתם בדירה?
בקיצור פחות מעניין אותי לשמוע עלי ומה הייתם עושים במקומי ומה אני אמורה לעשות ויותר מעניין אותי לשמוע עליו. מה הייתם עושים במקומו. האם הייתם משלמים או חושדים שהבחורה רק מנסה לפתור את הבעיות הפיננסיות שלה (זה מה שהוא חושב למרות שהוא זה שהכניס אותי לתוכם)
אני בת 29, לפני 3 שנים התגרשתי אחרי שנת נשואים אחת וללא ילדים. אחרי שנתיים מחוץ לבית בגיל 26 נאלצתי לחזור להורים כי לא יכלתי לממן שכירות אבל מהיום שחזרתי שאפתי שוב לצאת מהבית.
בהמשך הכרתי בחור ויצאנו ביחד קרוב לשנה. היו דברים שהפריעו לי בקשר אבל שתקתי כי אהבתי אותו ופחדתי להרוס. אחרי כשנה התחלנו לדבר על מגורים משותפים ואז הבנתי שאין לי מנוס אלא לדבר איתו על מה שמציק לי או ששוב אני אמצא את עצמי מתחתנת ואז מתגרשתכעבור שנה. התחלתי לעשות מה שלא עשיתי קודם וזה להציב גבולות ולא לשתוק כשמשהו מפריע לי. בסוף קרה מה שחששתי שיקרה וברגע שהצבתי גבולות וכו' הקשר הסתיים. מאוד כאב לי כי מאוד אהבתי אותו אבל החלטתי שאני בכל מקרה אצא מהבית של ההורים.
מצאתי דירת שלושה חדרים ללא סלון אלא שלושה חדרי שינה וגרו שם שתי בנות שחיפשו שותפה שלישית. כל אחת שילמה 1200 שקלים. חתמתי לכמה חודשים לראות איך ילך לי. הלך נורא. היו שתי בעיות:1. המטבח היה פיצי ונורא לא נוח לחלוק אותו עם עוד שתי בנות ולבשל רק לעצמך וכו' וככה מצאתי את עצמי אוכלת בחוץ או מנות חמות וכו' ודי מהר העליתי לא מעט במשקל. 2.לא יכלתי לישון. בבית הזה שומעים כל פיפס. אחת השותפות הייתה הולכת לישון רק באחת ורואה עד אז טלוויזיה ולמרו שראתה בשקט לא יכלתי להירדם לפני כי שמעו הכל והייתי צריכה לקום בשש וחצי לעבודה. בסופי שבוע כשרציתי לישון השותפה השנייה הייתה קמה בשבע בבוקר לצאת לרוץ והייי מתעוררת. די מהר הרגשתי שאני קורסת פיזת ואחרי 4 חודשים החלטתי לצאת משם.
בינתיים עברו 5 חודשים מאז שאני והאקס נפרדנו ופתאום הא צץ. אמר שהתגעגע ושאוהב ושהבין איפה היה לא בסדר וביקש עוד צ'אנס. חשבתי שאין לי מה להפסיד והתחלנו לצאת שוב וראיתי שהוא באמת השתנה והפנים דברים וכו'.
במקביל התחלתי לחפש דירה חלופית ומצאתי דירה מקסימה עם סלון ושני חדרי שינה שמרוחקים אחד מהשני. גרה שם בחורה שחיפשה שותפה והעלות החודשית הייתה 1750 שקלם. כבר ממש עמדתי לחתום איתה על חוזה כשחבר שלי התערב.
הוא אמר שהוא גר עם ההורים וזה לא כיף שאני ישנה שם וזה לא יהיה כיף אם הוא ישן אצלי כשיש שותפה ומה אני בכלל צריכה שותפה כשאנחנו פשוט יכולים לעבור לגור יחד. נכון שעבר רק חודש וחצי מאז החזרה אבל לפני זה היינו יחד קרוב לשנה והוא כן השתנה ואני הסכמתי. אמרתי לו שהיות ובניגוד לשותפים נישן באותו חדר אנחנו לא צריכים דירת שלושה חדרים אלא עדיף לנו יחידת דיור של שני חדרים בוילה שכוללת כבר את כל החשבונות. הוא אמר שלא משנה לו רק שיהיה קרוב לעבודה שלו. הוא לא רצה ללכת לראות איתי את היחידות ואמר שכשמשהו ימצא חן בעיניי באמת הוא יבוא.ככה וויתרתי על הדירה עם השותפה.
ראיתי חמש יחידות וכלום לא מצא חן בעיניי. אחר כך הוא נאלץ לטוס לחול ואני בינתיים ראיתי עוד שלוש יחידות וביחדה השלישית פשוט התאהבתי.היא עלתה 3000 שקלים כלומר 1500 לכל אחד מאיתנו והיא כללה הכול והייתה קרוב לעבודה שלו. היה עוד זוג שהתעניין בה וכדי לא להפסיד אותה עשיתי טעות ושלחתי לו תמונות שלה לחול וקיבלתי את האו קיי שלו וחתמתי לבד בלעדיו.
כשהוא חזר מחול הוא תפס רגליים קרות. הוא עוד לא מוכן למגורים משותפים וכו'. ומה אכפת לו החוזה על השם שלי. הוא לא ענה לי לטלפונים ופשוט נעלם. נתקעתי לבד עם דירה שעולה 3000 שקל בחודש משהו שאין באפשרותי לעמוד בו.
עברו שלושה חודשים והבחור חזר. התנצל אמר שנבהל ושלא יודע מה קרה לו והתחנן שאני אסלח לו. אני יודעת שהוא דפוק אבל אני אוהבת אותו! הצבתי לו תנאי שיראה לי שהוא באמת מתחרט ומתנצל ואחראי. שיחזיר לי כסף על שלוש חודשים בהם הוא היה אמור לשלם איתי שכר דירה חצי חצי ודפק אותי. מדובר בארבע וחצי אלף. הוא אמר שהוא לא מוכן לשלם על הזמן שהוא לא חי שם. הלכתי לקראתו וביקשתי שיחזיר לי 2700 ולא ארבע וחצי שזה הסכום שבגלל שהוא דפק אותי לוויתי מההורים שלי והוא עדיין מסרב. הוא עכשיו טוען שאני רוצה אותו רק כי קשה לי לשלם שכירות לבד וזה נכון אבל אני בעיקר רוצה אותו כי אני אוהבת אותו. את הכסף אני רוצה כי אני חושבת שזה פייר וכי אני חושבת שככה הוא באמת יראה שהוא רציני הפעם. הוא טוען שאם אני סולחת אז זה אומר שמה שהיה היה ואין מקום לדיונים על פיצויים וכו'.
נעזוב רגע את השאלה אם אני צריכה לגור איתו או לא כי ברור לי שתגידו שלא ואני אוהבת אותו. השאלות הן כאלה:
א. האם אני צודקת בדרישה שלי שהוא כן אמור לפצות אותי ועל הדרך להוכיח לי בכך את הרצינות שלו?
ב. אם הייתם מתנהגים כמוהו האם הייתם מוכנים לשלם על תקופה שלא גרתם בדירה?
בקיצור פחות מעניין אותי לשמוע עלי ומה הייתם עושים במקומי ומה אני אמורה לעשות ויותר מעניין אותי לשמוע עליו. מה הייתם עושים במקומו. האם הייתם משלמים או חושדים שהבחורה רק מנסה לפתור את הבעיות הפיננסיות שלה (זה מה שהוא חושב למרות שהוא זה שהכניס אותי לתוכם)
