איזה רעיון מדליק../images/Emo70.gif
בחיים שלי לא חשבתי שיש פורום שכזה. רעיון מ-ע-ו-ל-ה!!! חבל שלא ידעתי עליו קודם, בטח אתן הייתן מייעצות לי בכל מיני דברים שעברו עלי... עכשיו הם פחות רלוונטים...(ריבים עם קולגוט, ניצול לא נורמלי....) חזרתי בתחילת השבוע לעבודה אחרי חופשת לידה לבלגן לא נורמלי... ככה זה שהמזכירה עושה הכלוזה לא שהם לא ידעו שאני אעדר ל-3 חודשים... ראו את זה עלי כל יום ויום שעובר.... (הייתי די שמנה בסוף). הבוס רחפן בצורה אטומית, לפעמים הוא ממש לא יודע באיזה יום אנחנו ועל תאריכים אין על מה לדבר. אני תמיד מוצאת את עצמי מזכירה לו על כל מיני דברים אישיים שלו שהוא שוכח (חתונות, אירועים, בדיקות, ביקורות בבי"ח - הוא לא האדם הכי בריא שבעולם... שרק ירגיש טוב!) העבודה שלי מאוד מגוונת ומעניינת - אני עובדת במוסד שמארגן טיולים לבתי ספר (בעיקר יסודיים). מזמינה אוטובוסים, מקומות באתרים, ליווי נשק וכו'. קביעת תאריכים, הזמנת מדריכים... אני עובדת עם בנות שרות לאומי (שנת הלימודים שעברה היו 16 בנות...) כך שחברה צעירה יש לי בשפע... בגלל שאני כל כך זריזה ומאורגנת חזרתי לתוהו ובוהו אדיר!!! אין לי מושג איך לצאת ממנו. בגלל שהבוס שלי רחפן הוא לא חיפש מזכירה כמו שצריך ולי בשלב מסויים כבר נמאס מלהזכיר לו - אני לא חושבת שזה היה התפקיד שלי. בסופו של דבר העסיקו בת שרות לאומי לשעבר שהיתרון היה שהיא קצת הכירה את העבודה, החיסרון שלה שהיא היתה איטית מאוד ולקחת לה המון זמן להדפיס ולעבוד על התוכנה שלנו במחשב אבל... לאף אחד לא היה נעים להעיר לה. בנוסף לזה היא רק החליפה אותי למשך חודש וחצי - חצי מזמן חופשת הלידה שלי ובחצי השני עוד בוגרת שלנו החליפה אותי אבל לא התעסקה בדברים השותפים והשאירה את הכל לזה שאני אחזור. מה עושים עם כל הבלגן? מאיפה מתחילים? תודה על הסבלנות לקרוא עד הסוף
בחיים שלי לא חשבתי שיש פורום שכזה. רעיון מ-ע-ו-ל-ה!!! חבל שלא ידעתי עליו קודם, בטח אתן הייתן מייעצות לי בכל מיני דברים שעברו עלי... עכשיו הם פחות רלוונטים...(ריבים עם קולגוט, ניצול לא נורמלי....) חזרתי בתחילת השבוע לעבודה אחרי חופשת לידה לבלגן לא נורמלי... ככה זה שהמזכירה עושה הכלוזה לא שהם לא ידעו שאני אעדר ל-3 חודשים... ראו את זה עלי כל יום ויום שעובר.... (הייתי די שמנה בסוף). הבוס רחפן בצורה אטומית, לפעמים הוא ממש לא יודע באיזה יום אנחנו ועל תאריכים אין על מה לדבר. אני תמיד מוצאת את עצמי מזכירה לו על כל מיני דברים אישיים שלו שהוא שוכח (חתונות, אירועים, בדיקות, ביקורות בבי"ח - הוא לא האדם הכי בריא שבעולם... שרק ירגיש טוב!) העבודה שלי מאוד מגוונת ומעניינת - אני עובדת במוסד שמארגן טיולים לבתי ספר (בעיקר יסודיים). מזמינה אוטובוסים, מקומות באתרים, ליווי נשק וכו'. קביעת תאריכים, הזמנת מדריכים... אני עובדת עם בנות שרות לאומי (שנת הלימודים שעברה היו 16 בנות...) כך שחברה צעירה יש לי בשפע... בגלל שאני כל כך זריזה ומאורגנת חזרתי לתוהו ובוהו אדיר!!! אין לי מושג איך לצאת ממנו. בגלל שהבוס שלי רחפן הוא לא חיפש מזכירה כמו שצריך ולי בשלב מסויים כבר נמאס מלהזכיר לו - אני לא חושבת שזה היה התפקיד שלי. בסופו של דבר העסיקו בת שרות לאומי לשעבר שהיתרון היה שהיא קצת הכירה את העבודה, החיסרון שלה שהיא היתה איטית מאוד ולקחת לה המון זמן להדפיס ולעבוד על התוכנה שלנו במחשב אבל... לאף אחד לא היה נעים להעיר לה. בנוסף לזה היא רק החליפה אותי למשך חודש וחצי - חצי מזמן חופשת הלידה שלי ובחצי השני עוד בוגרת שלנו החליפה אותי אבל לא התעסקה בדברים השותפים והשאירה את הכל לזה שאני אחזור. מה עושים עם כל הבלגן? מאיפה מתחילים? תודה על הסבלנות לקרוא עד הסוף
