שעור בהיסטוריה לאנדריי
לפעמים אנשים שואלים את עצמם מה מנע ממצרים לחתום על הסכם שלום עם ישראל לפני מלחמת ששת הימים ואפילו לפני מבצע קדש ברנע. לא, אין לכך כל קשר לערביי א"י. ישראל, כהרגלה, גיששה בקביעות אחר המצרים, והוציאה מהם הצעת הסכם שלום: ומה רצו מצרינו? את הנגב, 60% משטח ישראל דאז, כי הם רצו גבול עם ירדן. ירדן כמובן, לא טמנה ידה בצלחת וגם רצתה נתחים מהנגב. אנדריי טוען שמה שחשוב זה אומות העולם שלא מערערות על קיום ישראל בגבולות 49´. ובכן: ארה"ב, כהרגלה, הביעה עמדה או "חזון" בנוגע למצב במזה"ת, ומה היה בה? יבנו 2 משולשים גאוגרפיים, אחד מהצד הירדני של הנגב, והשני מהצד המצרי, כך שקודקודיהם יגיעו למרחק עשרות מטרים זה מזה, ועל מרחק כזה ייבנה גשר, כך שיישמר לישראל רצף שטחים. מה אמר נאצר? "ומה יקרה אם חייל מצרי ישתין מהגשר על ראשי הישראלים העוברים תחתיו?", וכך קבלה התוכנית את הכינוי "תוכנית הפיפי". תכונית, שעד כמה שנשמעת מופרכת, לא נדחתה בשל התנגדות ישראל אלא בשל זלזול המצרים. ללמדך שגם גבולות 49´ לא קדושים בעיני "העולם". ישנן עוד אינספור ראיות לכך, כמו אי הכרת ה-"עולם" (כולל ארה"ב, כמובן) בירושלים כבירת ישראל ב-1960, כלומר הצמדות לתוכנית החלוקה והתייחסות לנוכחות ישראל בירושלים כבלתי חוקית (מצלצל מוכר?). אז בן-גוריון אמר: "אנחנו עושים ולא מדברים", וירושלים בירת ישראל כבר ארבעים ומשהו שנים גם בלי שגרירות אמריקאית בה.