איזה פאדיחה

בת הרב1

New member
איזה פאדיחה

אז ככה ביום יום אני עדיין נראית דתיה אבל בלילות אני מדי פעם שמה מכנסיים גופיה ויוצאת לבלות תקראו לזה צביעות או לא משנה אבל ככה נח לי כרגע בכל מקרה אתמול בלילה אני יוצאת עם חברה בילינו בפאב האהוב עלינו יצאנו והלכנו לחוף הים איך שאני מטיילת את מי עייני רואות? את אבא שלי הרב בכבודו ובעצמו יואו אלוהים היתה שתיקה. הלם עדיין לא נאמר כלום אבל זה וודאי יגיע
 

בן הרב

New member
לא סתם פדיחה

במקרה הוא לא היה עם אבא שלי? הוא כרגע בארץ אם כן בטח אבא שלי אמר יו איזה נס שהם לא ........ ממש השגחה פרטית אבל תאמת מה את נדהמת זה חדש בשבלך ששתי פנים לתורה אחד זיוני מח והשני זיונים (מענין מי תסתכל עליו) או אולי הוא רצה לקיים את מאמר חזלינו ילבוש שחורים וילך למקום שאין מכירים אותו או אולי הוא רצה לעשות חיזוק (אם כן מענין ל-מה)
 

R a c h e

New member
א ל ו ה י ם ! ! !

זה, אני מניחה, הדבר שהכי פחות רצית ואולי הכי חששת ממנו. אני לא יודעת אפילו מה אפשר לומר חוץ מלראות קמצוץ חיוב בעובדה שהוא יודע את האמת. אני מניחה שנכנסת למערבולת של תגובות, תגובות נגד, שיכנועים, איומים והשד יודע מה.....
והרבה כח למה שעומד לפנייך.
ובלי הרבה דמעות. רחל
 

MAYA20

New member
סתם מזכיר לי

היתה לי חברה שאביה היה ר"מ במרכז יום אחד היא הגיעה הביתה, מתה להשתין, אז היא הסתערה פנימה וצרחה: "זוזו כולם אני חיבת פיפי!!!" איך שהיא גומרת את המשפט, היא שמה לב שיש בדיוק ישיבה של הר"מים בביתה.
 

בן הרב

New member
מה דעתכם על זה

הרב: את לא מתבישת אני רציתי להרוג תצמי מבושה ככה הבת שלי מתלבשת אוי גיועלד איו מאמע וי בין איך אן גיקומען
הבת: מה אתה רוצה מי אתה שתדבר אלי או רגע מה אתה עשית שם? הרב אני הלכתי לחפש שם חברה שצריכים עידוד להחזירם לאבינו שבשמים הבת:יא יא איך קען שוין דינע בובא מעשיות הרב: את לא מתבישת להתלבש כך מי יודע מי ראה אותך ואיזה בושה את עושה למשפחה הבת: כן כל מה שמעניין אותך זה הבושה <חברה נגמר לי תמשיכו אתם נראה כמה יצירתים אתם>
 
הרב: יאללה מתי הולכים לסרט..

שמעתי שיש עכשיו אימפרית החושים. הבת: אבא, ראיתי את זה עם אמא... אבא, אבא, מה איתך ? אתה לא מרגיש טוב ? למה אתה לא...
 
אצלי קרה משהו דומה

וזה מה שגרם לאבא שלי להתחיל להבין שמשהו קורה לבת שלו. בימים ההם עבדתי בת"א אבל עדיין גרתי בירושלים אצל ההורים. בבוקר (לפני שאבא חזר מביכ"נ) קמתי ולבשתי מכנסים ונסעתי לעבודה. בערב רציתי להתגנב הביתה בלי שיראו אותי ולכן סיכמתי עם רחל (Rache בשבילכם) שתבוא לאסוף אותי מתחנה מרכזית, תכנס לפני הביתה ותוודא שהדרך פנויה. כשהיא עמדה לצאת מהבית אבא שלי שאל אם היא תוכל להקפיץ אותו בדרך. לא היתה לה דרך להתחמק וזה היה גם לפני עידן הסלולרי כך שלא היתה לה דרך להודיע לי וכך הם נוסעים להם במכונית של רחל ועוצרים לידי. נכנסתי לאוטו בשקט וגם אבא שלי שתק כל הדרך. אח"כ היו צעקות, בכי, הסברים, איומים עד שכולם התרגלו למצב החדש והשקט חזר למשפחת כהן.
 

R a c h e

New member
הזכרת לי נישכחות

ואני זוכרת בשבת תשובה שהיתה צמודה לראש השנה, אני חזרתי מהעבודה עם הרכב שלי שהיה אמור להיות בבי"ח כל השבת, החניתי רחוק מהבית. חנה יצאה מהבית אחה"צ ולקחה את הרכב שלה, כך שבמקום נישאר הרכב שלי במקום שלה וזה אומר ששתינו מחללות שבת......... לעולם לא אשכח את הכאב של אבא, כשהו אמר לי שהכנסתי לו סכין ללב, אני הרגשתי שגם סובבתי אותה בפנים...... ברוב חכמתינו לא חשבנו על האפשרות שחנה תיקח את הרכב שלי וזה היה מונע את כל הבכי וכאב הלב.
 
לא מצליח להזדהות עם אבא שלך

אם הוא לא מבין שזכותך לעשות עם החיים שלך מה בראש שלך, למה שתתחשבי בו, הרי לא מדובר במשהו חד פעמי אלא במתחים לכל החיים.
 

R a c h e

New member
זאת היתה הפעם הראשונה

שהוא קלט עד כמה אני לא שומרת מצוות, ובמקביל, נודע לו שגם חנה מחללת שבת, כך שבשבילו זה היה אסון גדול ועוד כפול. זה ברור שזכותי לעשות מה שאני רוצה, וזה מה שאני עושה, אבל, זה לא מוריד מעוצמת הכאב שלו והאבדן שלו.
 
למעלה