איזה סינגור עלוב!!!

[רירוקס השניה]

איזה סינגור עלוב!!!

להלן הודעה של נער אוטיסט שמצדיק את היחס הנוכחי לאוטיסטים בטיעון:
"זה לא טוב להתפרץ לדברי אחרים ולכן טוב שלימדו אותי שלא עושים את זה."
[URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/ViewMsg.aspx?ForumId=612&MessageId=174446902[/URL]

להלן תגובתי:
אני אישית מאוד לא אוהבת שמתפרצים לדבריי. להתפרץ לדברי אחרים זה אכן מעליב ושלילת זכות דיבור, ואכן צריך ללמד כל מי שלנוהג כך - בלי קשר לאיזו הגדרה יש לו - שזה לא בסדר. וכך גם לגבי גניבה, עלבון לאדם שלא עשה מעשה מרושע, אונס או אלימות כלשהי שלא להגנה עצמית.

אבל אל תעמידו פנים שבזה מסתכם ה"טיפול" באוטיסטים.
מניסיוני גם אוטיסט שמתנהג למופת הוא בושה וטרגדיה למשפחתו (לדעתה, לא לדעתי).
ואוסיף עוד: התנהגות למופת לא באמת עוזרת לאוטיסטים להסתדר עם נ"טים בבגרותם, וגם לא בילדותם, למרות שאני בעדה כי היא מוסרית. היא לא עוזרת להם לא רק בחברת נ"טים "בריונים" (שם היא מזיקה) אלא גם בחברת נ"טים "נחמדים" (לא ששאר ה"טיפול" עוזר להם...).

לא צריך איבחון אוטיזם כדי להסביר שלהתפרץ לדברי אחרים זה דבר רע, ואני לא חושבת שצריך להתייחס לזה כחלק מהטיפול באוטיזם.

 

[רירוקס השניה]

תוספת: אמו של הבחור האוטיסט המסכן שאני מכירה

וכנראה גם אביו - מתפרצים לדבריו, למרות שלהתפרץ לדברי מכרים זרים שלהם ולדברי אח שלו הם לא יעזו.

 

[ענתנוי]

תרבות דיבור

התפרצות לדברי אחרים זו תרבות דיבור או אי-תקשורת נפוצה מאד ולכן ברור שגם הילד ה"אחר" ילמד אותה וישתמש בה - אבל מה שמותר לכולם אסור לו
ולא בגלל שהוא מתפרץ לדבריהם אלא בגלל שהם לא מעוניינים לשמוע אותו.
מהיכרות קרובה עם הנושא, אני מניחה שכמו רוב המשפחות (וגם שלי, לצערי) הם מתמחים בשינוי הנושא בכל פעם שהוא מתחיל לדבר, קוטעים אותו באמצע המשפט, מפנים לו את הגב כשהוא מנסה להסביר משהו וכ"ו וכ"ו - אלף אחד דרכים להסביר לך שאתה לא רצוי בחברה.
והשיטה המוצלחת ביותר להשתיק אותו - להאשים אותו בהתפרצות והתנהגות לא נאותה ולגרום לו להרגיש שהוא צריך להגיד להם שתודה שהם מרשים לו בכלל להשתתף בשיחה....

אולי כשהוא יתבגר קצת הוא יבין את זה.....

 

[רירוקס השניה]

"כשהוא יתבגר" - התכוונת לנער האוטיסט שכתב את ההודעה, נכון?

כי הבחור האוטיסט שאני מכירה - שמבוגר מהנער בלא מעט שנים - כבר מזמן מבין.
אגב - אין לנו מושג איך הורי הנער הזה מתייחסים אליו. נתתי דוגמא מבחור אחר.

 

[רירוקס השניה]

מניסיוני - המסר המועבר לאוטיסט כש"מחנכים" אותו

זה שמה שלא בסדר בו זה עצם זה שהוא נולד אוטיסט, ושהתנהגויות ספציפיות שלו הן לא בסדר לא כי הן פוגעניות, אלא כי סבורים שהן נובעות מעצם האוטיזם שלו (גם אם הן באמת פוגעניות).
&nbsp
אגב, לנ"טים מרשים להתנהג באופן פוגעני חופשי. ראו את העונשים הנמוכים שבית-המשפט נותן (אם הוא נותן) לנערים נ"טים שעשו מעשים אלימים. ובריונות נ"טית שלא מגיעה לשימוש בסכין יוצאת ללא כל עונש.

 

[רירוקס השניה]

אגב,אני מכירה כמה אוטיסטים שמתישהו הבינו

שלא משנה מה הם יעשו, ההורים שלהם תמיד ישנאו אותם ויתאבלו על הילד הנ"ט שלא נולד במקומם - כמו שהיהודים באירופה לא משנה כמה היו אזרחים למופת היו תמיד שנואים על הנוצרים - והתייאשו. ורמת התפקוד שלהם ירדה פלאים והם חדלו להיות בתפקוד גבוה.

 

[ענתנוי]

סיפור לחג

קיבלתי את זה בראש השנה ואני משאירה את המילים כמות שהן כי זה כל כך מדויק ומקסים:

"ואז זה קרה, כאילו הייתה פה קנוניה, אבל בעצם הכל התבצע באופן טבעי ובלתי נראה לעין, מדובר ברגע קטן, בחיתוך מהיר של מיקוד השיחה ממני, שהייתי באמצע המשפט, לעניין אחר, כלומר לעניין שכביכול ממשיך את השיחה שעקב הדברים שאני אמרתי נקלעה לעיכוב. במילים אחרות, הייתי באמצע משפט והיא פשוט התעלמה ממני מתוך קושי וחוסר-סבלנות לרצות להקשיב לי,
אולי קשה להעביר את הרגע הכה משמעותי הזה במילים ובמשפטים אבל זה היה רגע חד, מדויק וכירורגי, מעין חיסול ממוקד של האישיות שלי בו במקום."

 

[arana1]

זה הכי זה

הנורמטיביות מטילה את מרותה האלימה דרך קיבוע הנקודה בדיוק במקום שמתאים לה
מיקום שאגב משרת בעיקר את המשחית והמושחת (אבל זה אנשים נורמטיבים לא יכולים להבין כי הם חושבים ששפה ומציאות זה דברים שונים לחלוטין)
אדם שכופים עליו נקודה והפסקה וקצב בדיוק בצורה שמשבשת את זרם התודעה שלו מועד להתפרצות
בדיוק כשם שזריקת סלע גדול לערוץ הנחל תיצור מפל או חוסר שיווי משקל בזרימה
זו גם הסיבה שאוטיזם מתבטא בעיקר כקשיי תקשורת ושפה ובגלל שהשפה כה חיונית למי שחווה אותה גופנית כחלק מהמציאות ולא רק כתיאור שלה אז הדבר גם מוביל לשיבושים בתנועה וברגישות למרחב
מה שגורר אחריו את שלל התופעות הכל כך משתקות ומדכאות האופייניות לאוטיסטים שלא ניתן להם מעולם שום סיכוי למוצא

סובלנות אמיתית היא כזאת שיודעת להכיל ריבוי קצבים וצורות,ריבוי שפות, ריבוי משמעויות
ונבנית מהקשר בין השפות במקום כפייה של שפה אחת כראויה ואחרת לא
המקום שבו כל אדם שם את הנקודה זה הבסיס לזהותו
הנסיון לשלול את הלגיטימיות של המיקום הזה מאדם אחר כמוהו כהכחדתו

זה לא מקרי שאוטיסטים רבים פשוט כותבים בלי נקודות בכלל וגם בלי פסיקים
לא שזה טוב ולא שזה נכון כי אי אפשר לחיות בלי נקודות אבל כיוון שאלה נשללו מהם תמיד בגלל שהם מדברים לא נכון אז אין להם יכולת לווסת את עצמם דרך שפתם

מצד אחד גוזלים מאוטיסטיים את שפתם ומצד שני משייכים את חוסר יכולתם להשתמש בשפה ללקות (שמקורה כמובן אף פעם לא נמצא כי חס וחלילה שהאדם הנורמטיבי יבחון מדי פעם גם את עצמו)

זו גם הסיבה שאני מאמין בפילוסופיה השנואה כאן כל כך ושונא פסיכולוגיה שבה כולם נשבעים כאן
כי הפסיכולוגים, למרות יומרתם לחוסר שיפוט, כופים דיכוטומיה שאין אלימה ממנה בין זהות נכונה לזהות לא נכונה
בין שימוש נכון בשפה לבין שימוש לא נכון בשפה
הפילוסופים יודעים לפחות לחקור את השפה כחלק מהזהות, ההתפתחות, ולכן בשביל האדם התועלתני, הציני, זה שרואה באנשים אחרים מכשירים ולכן מזהה את השפה רק ככלי, פילוסופיה היא מילה גסה ומיותרת לחלוטין
אגב
לא בשביל האוטיסטים
רבים מהם הם פילוסופים טבעיים כבר מגיל מאוד צעיר

בכל המקומות שבהם אני מנסה להתבטא אני נתקל בתבנית שענת מתארת כאן
תמיד מתברר שאני זה שלא מבין את המיקוד ואני זה שסוטה מהעניין ואני זה שבמקום לדבר ישר מדבר לכל הכיוונים וההקשרים שלי הם הזויים לחלוטין ואין להם שום קשר לשום דבר
זו אלימות, השתקה, הכחדה, דיכוי רצחני שכולם לא רק מקבלים כמובן מאליו אלא אפילו מתגאים בו
והמטפלים והפסיכולוגים מצטיינים בחרא הזה במיוחד
לכן הם כל כך מבוקשים על ידי כולם

 

[רירוקס השניה]

והודעה נוספת, מוקדם יותר באותו שרשור, שאני אוהבת מאוד:

[URL]http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=612&messageid=174443934[/URL]

מאת גור42:
"אני אגיד לך מה הבעיה הפרקטית עם הגישה הזאת

כשלא מבדילים בין להתפשט באמצע הכיתה לבין בררנות באוכל, אין לילד שום סיכוי ללמוד להבדיל בין הדברים שבאמת חשובים כדי להסתדר בחיים לבין זוטות.

את יודעת כמה שנים בוזבזו אצלי בגלל הטעות הזאת? מרוב זה שההורים שלי שיגעו אותי עם "X זה לא נורמלי" ו-"Y זה לא לעניין" על כל שטות, לא היה לי שום סיכוי להבחין במקרים שבהם הם אמרו משהו באמת חשוב. זה כמו המשל על הרועה שצעק כל הזמן "זאב, זאב", ואז כשבאמת בא זאב והתחיל לטרוף לו את הכבשים, אז אף אחד לא האמין לו.

ובסוף מה שקרה, זה שיצאתי לעולם הגדול לגמרי לא מוכן, ונאלצתי לברור את התבן מן המוץ בכוחות עצמי, על-ידי ניסוי וטעיה. על הניסיונות האלה נשרפו עוד איזה 10 או 15 שנה. והאמת? לפעמים אני שואל את עצמי למה כל הברדק הזה היה נחוץ..."

מילים כדורבנות! מה שמנסים לעשות לרוב מכריע של האוטיסטים זה לא ללמד אותם להסתדר, אלא להפוך אותם למה שהם לא.

 

[רירוקס השניה]

תוספת שלי: יחס כזה מלמד ילד בעיקר שהוא

שנוא על-ידי ה"מתייחסים", יענו שהם אויבים שלו, גם אם הם אומרים לו שהם פשוט דואגים לו ומנסים לעזור לו (בלי שהוא ביקש בכלל את הדאגה והעזרה האלה ואפילו כשהוא מבקש מהם להפסיק).
והוא לא ייקח ברצינות ויישם הוראות מאנשים שהוא תופס כאויבים שלו, אפילו אם הם במקרה ההורים שלו. הוא יישם רק כשהוא לידם מתוך פחד (או ליד מישהו שהוא חושב שיכול לדווח להם על התנהגויות שלו) אבל כשהוא חופשי - הוא פשוט יתעלם, וילמד רק מניסוי וטעייה.

ומניסיון - אפילו יישום לידם מתוך פחד לא יעזור והם ימצאו על מה "להעיר" לו - כשמנקודת מבטו זה לעשות לו את המוות (הוא חווה את זה כתקיפה), כי הוא יודע שמתנגחים בו רק כי הוא נולד חריג.