איזה סיכוי יש לזה?

[mimi השאקלית]

איזה סיכוי יש לזה?

היי, אני בת 21. עד עכשיו לא ממש היו לי מערכות יחסים "נורמליות". כן יצאתי עם גברים, אבל לדוגמא בדיעבד אני יודעת שעם החבר הראשון שלי הקשר היה סתמי וזה היה סתם בשביל "שיהיה לי חבר", השאר אח"כ היו מבוגרים ממני בהרבה (10-11 שנים) וגם איתם היו קשרים שנמשכו קצת זמן והיו מעין פנטזיה, הייתי אובססיבית אליהם ואז אחרי כמה זמן נמאס לי מהם ממש. הסתרתי את הקשרים מההורים שלי והם לא באמת החזיקו מים..
אני מגיעה ממשפחה דתית אבל בגיל 18 החלטתי לעזוב את הדת מכל מיני סיבות, בעיקר רגשיות.
לפני חצי שנה הכרתי בחור בן 23 אטאיסט ממשפחה חילונית לגמרי שמאוד עניין אותי ומאוד צללתי לקשר איתו, יצאנו ביחד שלושה שבועות שבהם מאוד התקרבנו, הכרתי את כל המשפחה שלו והוא ממש רצה כבר שאהיה חברה שלו. ואז הוא טס לחצי שנה... ידעתי שהוא יטוס ואולי הדדליין זה אפילו מה שגרם לי לתת לזה סיכוי אמיתי ולראות את הכל באור יותר קסום.
במשך החודשיים- שלושה הראשונים שלו בטיול דיברנו בסקייפ וקצת התגעגעתי אליו ואז כבר היה לי מישהו אחר וגם אני התחזקתי מבחינה דתית, התחלתי ללכת לשיעורי תורה אז כבר "ירד" לי ממנו אז אמרתי לו שנפסיק לדבר ובמשך החודש וחצי האחרונים שלו בטיול ניתקנו קשר.
ועכשיו הוא חזר..
לפני שבוע. נפגשנו שלשום ואתמול וכל פעם היה פשוט כיף ושכבנו, אבל לא באמת דיברנו על שום דבר מהותי.
ויש לי כרגע המווווווווון בלבולים בראש...
מצד אחד כשאני איתו מאוד מאוד כיף לי וטוב לי, יש ביננו חיבור עדין ונכון ואני מרגישה שאנחנו משלימים אחד את השני. הוא מעורר את הצדדים האינטלקטואליים והפראיים בי וגם הרגישים.. אבל כשאני לא איתו הוא לא חסר לי . כי כשאני בלעדיו אני כאילו מישהי אחרת.. מישהי עם יותר גבולות. מאוד חשוב לי להתחזק מבחינה דתית, לנסות לשמור שבת ועוד מצוות שכאני מדברת איתו על זה אז הוא מציג לי את הטענות שלו נגד הדת שגורמות לי להרגיש שלקשר הזה אין שום סיכוי.
וזה נורא מתסכל...
אני רוצה לתת לקשר הזה צ'אנס, סוף סוף יש לי משהו שמרגיש אמיתי ונכון בידיים, חיבור ביני לבין מישהו שעושה לי טוב אמיתי. ומצד שני, האם זה באמת טוב אמיתי? אם הוא לא תומך בדרך שלי? לא מאמין באותן אמונות כמוני?
ומה שהכי קשה לי זה שהוא גורם לי לערער בעצמי באמונות שלי.
כי אמנם אני מגיעה ממשפחה דתית אבל יצאתי מהדת בגיל 18 וכרגע אני חוזרת אליה מכיוון אחר ואני מרגישה שכל מה שהוא מאמין בו גורמות לי לערער באמונה שלי.
כך שזה או אתגר שיגרום לי להבין מה באמת נכון לי, או מכשול שמונע ממני להתקדם בדרך הנכונה לי...

אני כרגע בשלב של מציאת כיוון בחיים ואני מתלבטת.. האם קשר כזה יכול בכלל להחזיק מעמד עם פערים כאלה ואם קשר כזה בריא וכדאי להמשיך אותו?

 

[מריוס זכריה]

לא גבוה, אבל כדאי לנסות

בד"כ תהליכי "התחזקות" נוטים לנצח. המתחזק/ת אמנם עושה את זה בשלבים קלים, אבל מגיע בסוף למהדרין שבמהדרין.
אז אם הבחור היה, נגיד, מסורתי - ניחא.
אבל אם הוא אטאיסט, ומתוך דברייך אני מבין שהוא גם אנטי-דתי, אז זה כנראה לא ילך.

אבל מצד שני, אם לא היית מתחזקת, זה היה נשמע כמו קשר שמאוד כדאי לטפח.
ומאחר ומיום שחרב בית המקדש, הנבואה ניתנה לשוטים (ולתינוקות), הרי שאי אפשר לדעת מה יקרה.
תנסו.

 

[mimi השאקלית]

לא אנטי דתי

יש לו הרבה ביקורת על הציבור הדתי, על הרבנות, על מגבלות וכ"ו..
הוא רוצה ללמוד מדעים ומבחינתו בני אדם הם חיות יותר מפותחות משאר היצורים החיים.. בשונה ממני, שמאמינה בנשמה של בני אדם וברוח.
הגדרנו את זה שהוא בן אדם פתוח , אבל סגור כלפי דברים סגורים.
הוא כן אוהב לחגוג חגים, נהנה מזה, בצבא כיבד את הצמים ביום כיפור וכ"ו..
אבל לדוגמא אמר שבחיים לא יבוא איתי לשיעור תורה או שמבחינתו שמירת שבת היא בכלל לא בכיוון.
אני חושבת שזה גם קצת קשור שבמבחני אינטלגנציה שהוא ערך לפני כמה שנים גילו שמבחינה שכלית (IQ) הוא מאוד חכם, מעל הממוצע.
והאינטלגנציה הרגשית שלו מתחת לממוצע, אולי זו גם הסיבה שקשה לו להתחבר לדברים רוחניים יותר .
&nbsp

 

[מריוס זכריה]

נסו להגיע להסכם של כבוד הדדי

בני זוג לא חייבים להסכים בכל עניין.
ויש זוגות מוצלחים מעורבים.
הוא לא יזלזל באמונותייך ואת לא תזלזלי בשלו.
אם אפשר לעמוד בהסכם, אפשר להיות בקשר גם כל החיים.
אם לא, זה סימן שאין לכם מה לחפש יחד.

 

[mimi השאקלית]

אין זלזול

אבל יש חוסר הסכמה.
ומה יהיה כשיהיו ילדים?
ומה יהיה אם ארצה שהוא יתמוך בי בלבוש יותר צנוע?
ומה יהיה כשתגיע שבת?
ומה יהיה אם אני ארצה לגור בישוב דתי?
ומה ומה ומה... איך אפשר להחזיק ככה קשר?

 

[מריוס זכריה]

בקיצור, היית מעדיפה בחור דתי.

זו כמובן זכותך.
עקרונית, את יכולה לעשות איתו הסכם על כל הדברים שכתבת עליהם: שמירת שבת, חינוך ילדים, טהרה וכולי.
עדיין, זה לא יהיה כמו להיות עם בחור דתי.
&nbsp
בחירה קשה.

 

[אמרלדה]

תראי,

מצד שני, האם זה באמת טוב אמיתי? אם הוא לא תומך בדרך שלי? לא מאמין באותן אמונות כמוני?
- ואני שואלת: האם זה באמת טוב אמיתי אם את לא תומכת בדרך שלו? לא מאמינה באותן אמונות כמוהו?
&nbsp
את רואה את החד צדדיות הזו? ככה לא בונים זוגיות טובה. גם במצב של ניגודים כמו אצלכם הסיכוי היחיד הוא בכך ששניכם תהיו מסוגלים להבין ולראות את הצד השני, מניעיו, אמונותיו ולהעריך אותם גם אם לא להסכים אתם, ולא לנסות לסחוב כל אחד לצד שלו. קוראים לזה "הפוליטיקה של ההסדרה" (דון יחיא). לא חייבים להסכים, אבל אפשר לנסות להגיע להסדרים בחיי היום יום מתוך כבוד הדדי.
&nbsp
"ומה שהכי קשה לי זה שהוא גורם לי לערער בעצמי באמונות שלי" - אל תשלי את עצמך. את היא זו שעדיין מעורערת באמונות שלה. את עדיין במצב לא בטוח, במצב של חוסר ודאות. אל תשליכי את זה עליו.

 

[mimi השאקלית]

העניין הוא

שאני מעולם לא הטפתי לו לדת..
והוא תמיד בכל סיטואציה שקשורה לדתיים מוצא איך לעקוץ אותי או איך להסביר לי למה הוא צודק בדרך שלו ומתרץ את זה בזה שאני קרובה אליו וחשובה לו.
וכן, נכון. זה בדיוק מה שכתבתי בעצמי. שאני מעורערת מבחינת האמונות שלי ולכן אני שואלת אם לקשר הזה יש עתיד כשהוא עוד יותר גורם לי להיות לא יציבה.

 

[נוסעת27]

סתם אחלוק איתך

שיש לי חברה טובה שהכירה בתיכון בחור דתי, היא חילונית. אף אחד לא נתן צ'אנס לקשר הזה. היום,14 שנה אחרי, הם נשואים+2.
כשבאמת באמת באמת רוצים, הכל אפשרי, ומוצאים את הפשרות.
השאלה כמה באמת רוצים, משני הצדדים.
אל תשכחי גם שאתם מאוד צעירים, את מהמקום המתחזק והדתי ייתכן וכבר תיהי במקום של נישואים, לא נראה לי שבחור חילוני בגיל הזה ירצה דבר כזה..
&nbsp
השאלה אם אתם באותו המקום, ואם אתם רואים עתיד. אם הכוונות זהות ונכונות, ממש לא בלתי אפשרי..

 

[mimi השאקלית]

תודה, יש לי כמה שאלות

מה בנוגע לחינוך? לאיזה בית ספר הם שולחים את הילדים?
והאם היא חזרה בתשובה למענו- אוכלת ומכינה אוכל כשר בבית, שומרת שבת וכ"ו ?
כי מה שהוא אמר , ואני חושבת שזה נכון, שתמיד בין זוגות מעורבים הצד שצריך לעשות יותר פשרות הוא הצד החילוני כי לו "מותר" הכל ולדתיים יש מגבלות

 

[איןאריותכאלה]

הייתי בקשר כזה מהצד החילוני

בגיל יותר מבוגר ממך, עם בחור שבא מבית דתי. אני באה מבית מאד חילוני. עם בן הזוג הזה כרתי וחוויתי את השבת (חוויה מדהימה). לו היינו נשארים ביחד, הייתי שומרת על כשרות ושבת בלי בעיה, לגבי ילדים - לא יודעת להגיד לך כי לא הגענו עד שם, משערת שהייתי מוכנה לחינוך לאומי, לא חרדי.
כשאנחנו נפרדנו לא היה שום קשר בין הפרידה לפערים בדת.
זה היה לפני הרבה שנים אז אני גם יודעת את סוף הסיפור: אחרי שנפרדנו הוא התחזק מאד (על סף החרדי), התחתן עם חוזרת בתשובה והתגרש . הבית שלי מסורתי.
מצטרפת לעצה שנתנו לך קודם - תחפשי את התשובות בתוכך. אחר כך תחפשי אותן עם בן הזוג. את משליכה את הבלבול שלך עליו, ומצפה ש'יפתור' לך את הבלבול הפנימי.

 

[mimi השאקלית]

אבל מה ששונה

שהוא לא מוכן לעשות ויתורים,
לא רוצה לשמור שבת- רוצה לנסוע לים ולטייל.
לא מוכן לשמור כשרות כי מבחינתו אלו מגבלות מיותרות כשיש הרבה אוכל טעים בעולם וכ"ו..
בכלל הוא נגד כל דבר שיש בו מגבלות.
התשובות לעצמי די ברורות לי, אני יודעת את הכיוון שאותו אני רוצה להמשיך ולסגל לעצמי בחיים, מה שמבלבל אותי זה הקשר איתו, שהוא טוב, אבל מרגיש לי בלתי אפשרי בנסיבות הקיימות

 

[מריוס זכריה]

אכן כך. מצער, אבל נכון.

הוא לא יתנהג כדתי.
את לא תהיי חילונית.
סוף סיפור.
&nbsp
עצוב, כן, אבל עדיף עכשיו מאשר אחר כך.

 

[נוסעת27]

לדוגמא

בבית היא מתגמשת לקראתו, למשל לא תפעיל טלוויזיה בשבת (כשהוא בבית). הוא מצדו לא יכפה עליה לא לנסוע בשבת אם היא רוצה לנסוע לטייל או לבקר חברה.
את אומרת שהחילוני מחוייב להתגמש יותר, שזה כנראה נכון, אבל גם את יכולה להתגמש יותר. למשל- לאפשר לו לנהוג כרצונו כשהוא לא לידך ולהחליט על חוקים בסיסיים בבית שהוא יצטרך לכבד. אם למשל, לא תצפי ממנו שישב בבית בשבת ולא ייסע לפגוש חברים וא ילך לים, יש סיכוי יותר גדול שגם הוא יבוא לקראתך ויכבד את רצונך על שמירת שבת בבית. השאלה האמיתי היא כמה אתם באמת רוצים להילחם על הקשר.
לגבי הילדים של זוג החברים שלי, הם מקבלים את ערכי הדת בבית, הולכים לבית ספר מסורתי, וגם יודעים שאימא לא בהכרח שם. אגב אספר לך למשל שאני גדלתי בבית שאימא שלי לחלוטין חילונית ואבא שלי היה אדם מסורתי. הוא הנחיל לנו את המנהגים והערכים הדתיים, ונחשפנו לשני הצדדים גם ממנו וגם מאימא, והם נתנו לנו את הבחירה להחליט לבד מה הדרך שמושכת אותנו יותר. השאלה אם את מסוגלת לליברליות כזאת..

 

[אידיליה2]

עדיף לא

חבל על הזמן של שניכם, סתם עוגמת נפש, עדיף מישהו מאותו עולם ומערכת ערכים כמו שלך.
יש מספיק מהמורות ביחסים אין צורך להכביד סתם.