איזה סופשבוע../images/Emo7.gif
לצאת לסופשבוע במלון 4 כוכבים "מצוייר ממש" מהמם ולאכול אותה בגדול. בת 15.4 עייפה כל הזמן ורוצה רק פינוקים לאכול עם אמא גלידה ולפטפט ותמיד שצריך איזה בייביסיטר לשעה היא "לא שמה לב שביקשו" על אחותה הקטנה "אני שונאת את הילדה הזאת אתם כל הזמן מאמינים לה אתם לא רואים איך היא מתעללת בנו רק מה שהיא עושה זה צודק זה לא פר לקבל עונשים סתם שלא מגיע לנו". (הקטנה האמת לפעמים ממציאה הדמיון אצלה משהו). בת 13 הייתה 10. ורבה המון עם 9.5 בגלל התבטאויות של הקטנה יותר. למשל כשהכינו את החדרים במלון היתה חסרה מיטה. כשהגיעה מיטה מתקפת ולא רגילה שיש במלון "המלחמה התחילה" ובסוף בת 13 ויתרה בשבילה אבל קודם קיבלה מנה מהקטנה. והקטנה קיבלה מה שרצתה לא הסכמתי עם זה אבל זה בניהם. הבעיות עם הילדה היו כאלה: לקחת את הכרטיסים המגנטים של החדר. לשחק במעלית כמה שאפשר. לקחת בכוונה שמיכה של האח הקטן ולהציק.. לריב בחדר האוכל מכלום. להיות במסעדות להזמין ולא לאכול או כשהזמנו לא אכלה. לאבד טבעת בהרמת חול קרוב לים ולמצוא אותה אבל קודם היה בכי היום ונורא הסטרי ממש. (הגיע אליי לחדר למלון כשהיא בוכה כשהרגעתי אותה סיפרה על הטבעת רצתי איתה לחוף ועזרתי עם רעיון תנסי לחפור ליד הבובה מחול שעשית לא מצאה תלכי ישר מהבובה לתחילת המים תבדקי בריצפה לקח שעה והיא מצאה, מדהים הה). לקרוא ספר שמתאים לגיל הגן "קראתי את הכל אמא" לריב עם כולם בזמן הנסיעה ממקום למקום לנסות להרדים אותה עלה יפה בנסיעות ארוכות. (רק לה תמיד היה צריך לדאוג לאקסטרות אוכל ושתיה בכל מקום גם עם זה היה אחרי הארוחות). הכל היה נחמד כשאכלה גלידה ונרדמה. את ההודעות של כולם יכולתי לראות רק הבוקר שחזרתי מהחופשה, וריטלין כמובן שלא נתתי בכלל שישי שבת ראשון. היום בבוקר התעוררה כשהיא אומרת לעצמה "אמא אני שמנה ואני רוצה לעשות דיאטה". חברים יקרים אני צריכה עזרה שבשבילי זה מאוד קרוב ובשבילכם יש עוד קיצת זמן אולי. 10.6 יום אחרון ללימודים בבי"ס האמריקאי עד 31.8 אין כאן קיטנה ולהזכיר לכם אין כאן נוירולוג. מה עושים איך עושים המלצות ורעיונות גם עם כרוכות בטיסות לארץ עבורה זה בסדר. לגבי מה שנכתב בפורום בנושא טלויזיה ומחשבים. לרונלי הייתי נותת ציון 120 על הסובלנות של שעות במחשב במשחקים קשים מאוד ועל ההבנה בכלל בטלויזיה בתוכניות שרק היא יכולה לראות כולל המשחקים בYES. היא מאוד מרוכזת בלי כדורים ומה שחשוב לה וכל הזמן היא דורשת לא מבקשת מאתנו זה שקט בסביבה אבל הכל עובד כמו ילד רגיל עם הישגים מדהימים. את השקט מאתנו היא מבקשת אפילו שהיא אוכלת. יש מה ללמוד מילדה כמוהה כל יום תאמינו לי. (למי שיש סובלנות יכול לנסות לא לתת את הריטלין בסוף שבוע) אני הייתי צריכה לבקש מאלוהים את הסובלנות הזו כי מה שעבר עליי הסופשבוע הזה רק הצטערתי שלא נתתי כדור. התחננתי לשעה אחת פנויה בלי שתגיע אליי. מותר לחלום, אפילו שהיתה בחוף לא עזר... *** במשך חצי שנה מאז שגיליתי אצלה את הבעיה למדתי דבר אחד. עם אני מעסיקה אותה צמוד אליי בהשגחה כל הזמן ועונה לה כל פעם שהיא שואלת משהו לא צריך לתת שום כדור כי היא מציקה רק שלא עונים לה או לא מתייחסים אליה או שלא מספקים לה נכון פעילות מסויימת. מה אתם אומרים. תודה על ההקשבה. מ.
לצאת לסופשבוע במלון 4 כוכבים "מצוייר ממש" מהמם ולאכול אותה בגדול. בת 15.4 עייפה כל הזמן ורוצה רק פינוקים לאכול עם אמא גלידה ולפטפט ותמיד שצריך איזה בייביסיטר לשעה היא "לא שמה לב שביקשו" על אחותה הקטנה "אני שונאת את הילדה הזאת אתם כל הזמן מאמינים לה אתם לא רואים איך היא מתעללת בנו רק מה שהיא עושה זה צודק זה לא פר לקבל עונשים סתם שלא מגיע לנו". (הקטנה האמת לפעמים ממציאה הדמיון אצלה משהו). בת 13 הייתה 10. ורבה המון עם 9.5 בגלל התבטאויות של הקטנה יותר. למשל כשהכינו את החדרים במלון היתה חסרה מיטה. כשהגיעה מיטה מתקפת ולא רגילה שיש במלון "המלחמה התחילה" ובסוף בת 13 ויתרה בשבילה אבל קודם קיבלה מנה מהקטנה. והקטנה קיבלה מה שרצתה לא הסכמתי עם זה אבל זה בניהם. הבעיות עם הילדה היו כאלה: לקחת את הכרטיסים המגנטים של החדר. לשחק במעלית כמה שאפשר. לקחת בכוונה שמיכה של האח הקטן ולהציק.. לריב בחדר האוכל מכלום. להיות במסעדות להזמין ולא לאכול או כשהזמנו לא אכלה. לאבד טבעת בהרמת חול קרוב לים ולמצוא אותה אבל קודם היה בכי היום ונורא הסטרי ממש. (הגיע אליי לחדר למלון כשהיא בוכה כשהרגעתי אותה סיפרה על הטבעת רצתי איתה לחוף ועזרתי עם רעיון תנסי לחפור ליד הבובה מחול שעשית לא מצאה תלכי ישר מהבובה לתחילת המים תבדקי בריצפה לקח שעה והיא מצאה, מדהים הה). לקרוא ספר שמתאים לגיל הגן "קראתי את הכל אמא" לריב עם כולם בזמן הנסיעה ממקום למקום לנסות להרדים אותה עלה יפה בנסיעות ארוכות. (רק לה תמיד היה צריך לדאוג לאקסטרות אוכל ושתיה בכל מקום גם עם זה היה אחרי הארוחות). הכל היה נחמד כשאכלה גלידה ונרדמה. את ההודעות של כולם יכולתי לראות רק הבוקר שחזרתי מהחופשה, וריטלין כמובן שלא נתתי בכלל שישי שבת ראשון. היום בבוקר התעוררה כשהיא אומרת לעצמה "אמא אני שמנה ואני רוצה לעשות דיאטה". חברים יקרים אני צריכה עזרה שבשבילי זה מאוד קרוב ובשבילכם יש עוד קיצת זמן אולי. 10.6 יום אחרון ללימודים בבי"ס האמריקאי עד 31.8 אין כאן קיטנה ולהזכיר לכם אין כאן נוירולוג. מה עושים איך עושים המלצות ורעיונות גם עם כרוכות בטיסות לארץ עבורה זה בסדר. לגבי מה שנכתב בפורום בנושא טלויזיה ומחשבים. לרונלי הייתי נותת ציון 120 על הסובלנות של שעות במחשב במשחקים קשים מאוד ועל ההבנה בכלל בטלויזיה בתוכניות שרק היא יכולה לראות כולל המשחקים בYES. היא מאוד מרוכזת בלי כדורים ומה שחשוב לה וכל הזמן היא דורשת לא מבקשת מאתנו זה שקט בסביבה אבל הכל עובד כמו ילד רגיל עם הישגים מדהימים. את השקט מאתנו היא מבקשת אפילו שהיא אוכלת. יש מה ללמוד מילדה כמוהה כל יום תאמינו לי. (למי שיש סובלנות יכול לנסות לא לתת את הריטלין בסוף שבוע) אני הייתי צריכה לבקש מאלוהים את הסובלנות הזו כי מה שעבר עליי הסופשבוע הזה רק הצטערתי שלא נתתי כדור. התחננתי לשעה אחת פנויה בלי שתגיע אליי. מותר לחלום, אפילו שהיתה בחוף לא עזר... *** במשך חצי שנה מאז שגיליתי אצלה את הבעיה למדתי דבר אחד. עם אני מעסיקה אותה צמוד אליי בהשגחה כל הזמן ועונה לה כל פעם שהיא שואלת משהו לא צריך לתת שום כדור כי היא מציקה רק שלא עונים לה או לא מתייחסים אליה או שלא מספקים לה נכון פעילות מסויימת. מה אתם אומרים. תודה על ההקשבה. מ.
