פורטלנד - דנבר
מאז סדרת הפלייאוף הראשונה ב18-19 המפגש בניהן אף פעם לא מאכזב ורק ממשיך לשבור שיאים.
היתרון החליף ידיים לא פחות מ-15 פעמים בדקות הסיום (גנבתי את הנתון)! סל רודף סל, אין רגע לנשום. קיבלנו את דיים טיים במלוא הדרו, 40-4-12 כולל 9 שלשות! אך בדומה להתפוצצות שלו בגיים 5 של הסדרה הקודמת (20-21), יצא בידיים ריקות. בקלאץ' היה ממש handicap match, נלחם לבדו מול ג'וקר & ג'מאל.
ואם כבר במורי עסקינן.. he's back... נראה לי. אם לילארד חזר אחורה בזמן אז מורי קפץ איתו למעבורת, הגיע כמעט לאפיסת כוחות בסיום, סלי קלאץ' שהם לא פחות אופי מכישרון. לא הבנתי איך הוא נשאר על הרגליים, משום מה הוא החליט לשמור על דיים באותן דקות (והלך לא רע), אז המעורבות שלו במהלך הייתה מוחלטת בשתי צדי המגרש. הווינריות שלו היא בדיוק הסיבה שמאמינים בקבוצה הזאת.
ג'וקר סחט את החמישית מנורק אבל החטיא מולו פעמיים בסיום, משם כבר הלכנו למורי.
לפני הדרמה, ההגנה המשיכה להיות חרבנה, ג'וקר לא מסוגל לשמור בגובה החסימה וניסיונות כאלו הסתיימו לרוב במבט פנוי (נורק עם 21 ב9-10 מהשדה). פתח עם 5 איבודים ברבע הראשון, רובם נבעו מחוסר תשומת לב של חבריו. לזכותו יאמר שבשאר הזמן רשם רק איבוד אחד נוסף. ו.. כמעט טריפל דאבל של 33-10-9 על הדרך.
פעם נוספת קיבלנו מהם בראש ברבע השלישי, בהפסד לפני חודש היה זה סיימונס שקלע בו 6 שלשות רצופות, הפעם דיים תפר 5 משלו, רק שבניגוד למפגש הקודם, סיימונס היה חושך מוחלט אתמול. יש משהו מאוד חסר דמיון במשחק שלו, רוב התפוקה נגזרת מהידית, לא פגע בכלום ולכן מיעט לתרום מסביב. אתמול שמעתי את ביל סימונס אומר בפוד שהיה מעדיף לקחת אותו לפני טריי יאנג. היו עוד שמות שערורייתיים אבל שם כבר נחצה גבול.
גורדון גבר על גרנט במצ'אפ הישיר (בקטנה), הספסל ההפכפך נחלץ לעזרתנו, בונס היה אבוד בהגנה אבל קלע שלשות בצד השני, בראון הלבן המשיך לשמור מעולה ולקבל החלטות טובות. ממול היחידה השנייה אלמונית וחסרת ברק, לא מפתיע שהיא קצרה בהרבה.
אמנם קצת מדאיג שעבדנו בפרך בשביל לקטוע רצף הפסדים ונמלטנו בעור שיניים, אבל יש כיוון חיובי - שיחקנו הכי הרבה בחוץ העונה (16 מתוך 25) ולכן 17 מתוך 22 הקרובים ישוחקו באולם הביתי. הזדמנות לתקוע יתד בטופ 3 ואולי אפילו לפזול לצמרת.
מאז סדרת הפלייאוף הראשונה ב18-19 המפגש בניהן אף פעם לא מאכזב ורק ממשיך לשבור שיאים.
היתרון החליף ידיים לא פחות מ-15 פעמים בדקות הסיום (גנבתי את הנתון)! סל רודף סל, אין רגע לנשום. קיבלנו את דיים טיים במלוא הדרו, 40-4-12 כולל 9 שלשות! אך בדומה להתפוצצות שלו בגיים 5 של הסדרה הקודמת (20-21), יצא בידיים ריקות. בקלאץ' היה ממש handicap match, נלחם לבדו מול ג'וקר & ג'מאל.
ואם כבר במורי עסקינן.. he's back... נראה לי. אם לילארד חזר אחורה בזמן אז מורי קפץ איתו למעבורת, הגיע כמעט לאפיסת כוחות בסיום, סלי קלאץ' שהם לא פחות אופי מכישרון. לא הבנתי איך הוא נשאר על הרגליים, משום מה הוא החליט לשמור על דיים באותן דקות (והלך לא רע), אז המעורבות שלו במהלך הייתה מוחלטת בשתי צדי המגרש. הווינריות שלו היא בדיוק הסיבה שמאמינים בקבוצה הזאת.
ג'וקר סחט את החמישית מנורק אבל החטיא מולו פעמיים בסיום, משם כבר הלכנו למורי.
לפני הדרמה, ההגנה המשיכה להיות חרבנה, ג'וקר לא מסוגל לשמור בגובה החסימה וניסיונות כאלו הסתיימו לרוב במבט פנוי (נורק עם 21 ב9-10 מהשדה). פתח עם 5 איבודים ברבע הראשון, רובם נבעו מחוסר תשומת לב של חבריו. לזכותו יאמר שבשאר הזמן רשם רק איבוד אחד נוסף. ו.. כמעט טריפל דאבל של 33-10-9 על הדרך.
פעם נוספת קיבלנו מהם בראש ברבע השלישי, בהפסד לפני חודש היה זה סיימונס שקלע בו 6 שלשות רצופות, הפעם דיים תפר 5 משלו, רק שבניגוד למפגש הקודם, סיימונס היה חושך מוחלט אתמול. יש משהו מאוד חסר דמיון במשחק שלו, רוב התפוקה נגזרת מהידית, לא פגע בכלום ולכן מיעט לתרום מסביב. אתמול שמעתי את ביל סימונס אומר בפוד שהיה מעדיף לקחת אותו לפני טריי יאנג. היו עוד שמות שערורייתיים אבל שם כבר נחצה גבול.
גורדון גבר על גרנט במצ'אפ הישיר (בקטנה), הספסל ההפכפך נחלץ לעזרתנו, בונס היה אבוד בהגנה אבל קלע שלשות בצד השני, בראון הלבן המשיך לשמור מעולה ולקבל החלטות טובות. ממול היחידה השנייה אלמונית וחסרת ברק, לא מפתיע שהיא קצרה בהרבה.
אמנם קצת מדאיג שעבדנו בפרך בשביל לקטוע רצף הפסדים ונמלטנו בעור שיניים, אבל יש כיוון חיובי - שיחקנו הכי הרבה בחוץ העונה (16 מתוך 25) ולכן 17 מתוך 22 הקרובים ישוחקו באולם הביתי. הזדמנות לתקוע יתד בטופ 3 ואולי אפילו לפזול לצמרת.