איזה מבאס
להגיע שנייה לפני קו הסיום של המרתון ולקרוס חמישה מטר לפני שחוצים אותו: התחלתי טיפול IVF ראשון(אחרי שנה וחצי של נסיונות) עם גונלF מהיום השמיני של הטיפול התחלתי להרגיש כאבים מאוד חזקים בבטן התחתונה והקרין לי לרגל ימין ולא יכולתי לדרוך עליה וגררתי אותה, אחרי יומיים של כאב בלתי נסבל זה עבר לצד שמאל ורגל שמאל לא תיפקדה וגררתי אותה גם כן והכאבים היו ממש ממש מטורפים פי 5 מכאבי האנדו הרגילים הקשים שאני חווה, ביום העשירי של הטיפול (יום שישי האחרון) שכבר הסוף נראה באופק לקראת השאיבה כבר גופי בגד בי ולא יכולתי יותר לסבול את עוצמת הכאב והשפעתו על הרגל ניגשתי למיון נשים בתל השומר שם אני גם מטופלת במרפאת פריון, אחרי בדיקות מקיפות ולחץ של הרופאה שאולי יש לי קריש דם אז שלחו אותי למיון כללי להיבדק על ידי כרורוג כלי דם שמצא שהכל תקין בכלי הדם תודה לאל, החליטו לאשפז אותי במקרה הייתה במיון נשים רופאה בכירה בשם ד"ר ממן שהיא מהמרפאה של הפריון היא טענה שבמצב גופני כזה ירוד לא ניתן להמשיך את הטיפול והתייעצה עם פרו' דור מנהל המרפאה ששהה באותה עת בכנס באיטליה- והוא נתן את ההוראה הכואבת כל כך להפסיק את הטיפול ההורמלי מיידית מכיוון שלא ניתן לקחת סיכון בהרדמה כללית שיש כאבי בטן חזקים, וכנראה שהאנדו' שלי החליט להשתולל בגופי ולמרוד על ההורמונים והוא שיצר את כל הבלגן וגם בגלל ששחלותיי הינן פוליציסטיות והיו מוגדלות ומלאות בזקיקים ותרמו לכאבים החזקים. אז ביליתי את כל הסוף שבוע באישפוז ואתמול שוחררתי והכאבים עדיין ממשיכים בטני נפוחה בטרוף כי ישנו גירוי יתר קל ואני מרגישה כאילו שמו לי בבטן שני בלונים מלאים באבנים כבדות ולוחצים לי על כל האיברים בגוף. וכעת בצער רב נשאר רק לחכות שכל מליון הזקיקים יתפוגגו אט אט בגוף ואצטרך לחכות בערך חודשיים עד שהגוף יצא מדיכוי כדי להתחיל לנסות שוב טיפול, הבעיה שגופי עקשן ונלחם בהורמונים בכל הכוח זה מתבטא בהקאות מרובות, כאבי ראש מטורפים וכך גם הוא הגיב לדיכויים, אז מה אפשר לעשות יש לכן פתרונות?? תודה רבה לזואילי,מבוהלת וארץ דימיוני על הביקורים ועל העידוד אין כמוכן ישר כוח.
להגיע שנייה לפני קו הסיום של המרתון ולקרוס חמישה מטר לפני שחוצים אותו: התחלתי טיפול IVF ראשון(אחרי שנה וחצי של נסיונות) עם גונלF מהיום השמיני של הטיפול התחלתי להרגיש כאבים מאוד חזקים בבטן התחתונה והקרין לי לרגל ימין ולא יכולתי לדרוך עליה וגררתי אותה, אחרי יומיים של כאב בלתי נסבל זה עבר לצד שמאל ורגל שמאל לא תיפקדה וגררתי אותה גם כן והכאבים היו ממש ממש מטורפים פי 5 מכאבי האנדו הרגילים הקשים שאני חווה, ביום העשירי של הטיפול (יום שישי האחרון) שכבר הסוף נראה באופק לקראת השאיבה כבר גופי בגד בי ולא יכולתי יותר לסבול את עוצמת הכאב והשפעתו על הרגל ניגשתי למיון נשים בתל השומר שם אני גם מטופלת במרפאת פריון, אחרי בדיקות מקיפות ולחץ של הרופאה שאולי יש לי קריש דם אז שלחו אותי למיון כללי להיבדק על ידי כרורוג כלי דם שמצא שהכל תקין בכלי הדם תודה לאל, החליטו לאשפז אותי במקרה הייתה במיון נשים רופאה בכירה בשם ד"ר ממן שהיא מהמרפאה של הפריון היא טענה שבמצב גופני כזה ירוד לא ניתן להמשיך את הטיפול והתייעצה עם פרו' דור מנהל המרפאה ששהה באותה עת בכנס באיטליה- והוא נתן את ההוראה הכואבת כל כך להפסיק את הטיפול ההורמלי מיידית מכיוון שלא ניתן לקחת סיכון בהרדמה כללית שיש כאבי בטן חזקים, וכנראה שהאנדו' שלי החליט להשתולל בגופי ולמרוד על ההורמונים והוא שיצר את כל הבלגן וגם בגלל ששחלותיי הינן פוליציסטיות והיו מוגדלות ומלאות בזקיקים ותרמו לכאבים החזקים. אז ביליתי את כל הסוף שבוע באישפוז ואתמול שוחררתי והכאבים עדיין ממשיכים בטני נפוחה בטרוף כי ישנו גירוי יתר קל ואני מרגישה כאילו שמו לי בבטן שני בלונים מלאים באבנים כבדות ולוחצים לי על כל האיברים בגוף. וכעת בצער רב נשאר רק לחכות שכל מליון הזקיקים יתפוגגו אט אט בגוף ואצטרך לחכות בערך חודשיים עד שהגוף יצא מדיכוי כדי להתחיל לנסות שוב טיפול, הבעיה שגופי עקשן ונלחם בהורמונים בכל הכוח זה מתבטא בהקאות מרובות, כאבי ראש מטורפים וכך גם הוא הגיב לדיכויים, אז מה אפשר לעשות יש לכן פתרונות?? תודה רבה לזואילי,מבוהלת וארץ דימיוני על הביקורים ועל העידוד אין כמוכן ישר כוח.
