איזה כיף לי

papal

New member
איזה כיף לי

היה לי לא מזמן יום הולדת- וכמתנה סבא וסבתא הכינו לי הפתעה- סוף שבוע על טהרת המטבח הפולני שאני כל כך אוהב יום שישי אני קם אז זה התחיל על הבוקר עם צבורך (אני מקווה שאני מאאית את זה נכון) לחם כפרי מלא- וקפה חם ומהבילל- שסבא שלי מכין- מקפה שהוא מביא במיוחד מפולין דרך חבר (הוא טוען שזה קשור לילדות שלו- ושאבא שלו שתה את זה) צהריים אני מקבל-- סלט בצל עם ביצים- גריוולעך (הממאכל האהוב עליי)- כבד עם תפוא ובצל מטוגן וגם כוס עם בורשט( לא בורשט רוסי- אלה בורשט פולני!!- סוף הדרך) אחרי הצהריים- עוד הפתעה- עוגת פירורים (מי מכם מכיר את השם האידשאי של זה- שכחתי לשאות את סבא שלי) ולארוחת ערב - גבינה ביתית -שסבא שלי מכין בעצמו- ולא דומה בטעמה לשום דבר שאכלתי בארץ- אבל בהלט אכלתיגבינה כזו בפולין- אינני זוכר את שמה (גם כאן תוכלו אולי לעזור לי- זו גבינה יבשה כזו מאוד טעימה ) יום שבת בצהריים- מתחיל עם טשולענטו פולני אמיתי עם קישקע וקיגלע כשלמנה ראשונה יש גלה (איתתי נכון?) בצד קצת חריין- ובערב שבת הגיע השיא- הגפילטע פיש של סבתא אוה- מזל שאני לא אוכל את זה כל הזמן= כי האוכל שלנו משמין.. (2 קילו תוך סופשבוע יא אללה!) עכשיו אני צריך לחכות עד פסח... כי אז יגיע הדבר שאני הכי אוהב בעולם קניידעלך אה- שכחתי לציין שכל ארוחה הגונה נפתחה במנה נדיבה של יואך (שוב מקווה שאייתתי נכון אוי כמה טוב שיש סבא וסבתא
 
../images/Emo6.gifאני לא מאמין שהכינו לך את כל זה

ביום אחד, ואם כן אני בא בפעם הבאה
 

באיה

New member
אוי ויי, איפוא נכנס לך כל זה ../images/Emo6.gif

אז זהו שגם הנכד שלי אוהב לוקשן מיט יוך של סבתא (זו אני). והבנים אוהבים גלה. בקשר לטש'ולנט יש לי בעיה. ומה הבעיה? אז הנה זה הסיפור. לפני שנים רבות קניתי למטבח תנור חדש. הבן הקטן היה באמת עדיין קטן. (כיום הוא 28 כמעט, אך בשבילי הוא תמיד הקטן). קניתי אז תנור מודרני לפי המלצה של אחת החברות, תנור טורבו. באחד ימי החורף הקרים כמובן ששמתי צ'ולנט לשבת על אש הכי נמוכה. בלילה קמתי ליראות מה קורא איתו, וראיתי שכבר כל המים התאדו, אז הוספתי מים וכך כמה פעמים הוספתי עד להגשה. הטש'ולנט עם כל ההוספות המים יצא די יבש לטעמי, אך הוא נאכל בלי בעיה. סיפרתי את זה לחברתי, אז היא אמרה לי שבשביל הטש'ולנט משנים את התנור לרגיל ללא טורבו. או קיי, הלכתי הביתה וחיפשתי בספר איך משנים ללא טורבו. אין, נאדה. לא בספר ולא בתנור. ואז אמרתי לעצמי, יופי של חברה. היא אמנם נתנה לי עצה טובה לקנות תנור טורבו, רק שכחה לציין שצריכה גם להיות האופציה השניה. נשארתי בסוף רק עם הטורבו, ובלית בררה המשכתי לעשות בו צט'ולנט. וכמה מים שלא הוספתי, תמיד הוא יצא יבש. לפני כמה שנים, החלפתי דירה, עשיתי מטבח חדש, ואז קניתי תנור בילד אין. גם הפעם קניתי טורבו, אך הפעם הקפדתי שיהיה גם ללא. באחד ימי החורף הקרים, שוב שמתי טש'ולנט בתנור לשבת, והפעם המים לא התאדו מהר ב"ללא" כמובן, והטש'ולנט יצא הפעם כמו שצריך. אני מגישה אותו לבני הקטן והוא אכל ככה בלי חשק מיוחד. בסוף קם ובצלחת נשאר כמעט הכל. שאלתי אותו מה קרה? למה אתה לא אוכל? הרי אתה אוהב טש'ולנט? אז קיבלתי מכה ניצחת בתשובתו. זה לא אותו הטש'ולנט שתמיד עשית. זה רך מדי ונוזלי מדי, ואני אוהב אותו יבש. אבל- אמרתי - זה שתמיד יצא יבש זה לא בסדר, זה בגלל התנור הקודם. הטש'ולנט האמיתי מבית סבתא(שלו) זה הטש'ולנט שעשיתי עכשיו! מצטער - אמר לי בני- הרגלת אותי ליבש, וככה אני אוהב אותו. נו, מה אתם אומרים?
זה לא מזכיר לכם את הבדיחה על זוג אחד שעתה התחתן? אבא שלי היה מספר לי אותה כשהייתי מתלוננת על האוכל השרוף של אמי. למי שלא יודע, אז זה הולך ככה: אישה צעירה אחרי חתונתה שמע לעצתה של אימא, שללב גבר מגיעים דרך הקיבה. היא ניסתה ליישם את זה בזה, שכל יום בישלה לבעלה הטרי ארוחה צהריים אחרת. וכל יום לאחר שבעלה סיים לאכול, היא ראתה על פרצופו שזה לא זה. היא נעזרה בספרי בישול, ועשתה מטעמים שאף שף לא היה מתבייש בם. אך בעלה לא היה מרוצה. יום אחד כרגיל, שמה אוכל על האש כאשר שכנתה קראה לה. תוך כדי דיבור האשה הצעירה נזכרה שיש לה סיר על האש, רצה למטבח מהר כדי שהאוכל לא ישרף. אך אבוי, כבר היה מאוחר מדי. האוכל נשרף. זה היה סמוך להגעתו של בעלה מהעבודה, ולא היה לה זמן להכין ארוחה אחרת. האישה הצעירה הגישה לו את האוכל השרוף עם פחד בעינייה מה יאמר בעלה. הרי עד עכשיו כלום לא היה טעים לו, אז עכשיו בכלל פחדה מה מחכה לה. בעלה אפילו לא שם לב שזה אוכל שרוף, התיישב ואכל. בסוף הארוחה, הוא שיפשף את ידיו בהנאה ועם עיניים מאירות אמר לאישתו- היום עשית אוכל טעים מאוד, בדיוק כמו אצל האמא שלי
 
באיה ../images/Emo24.gif חרגת אותי

עם סיפורך על הטשונט שלך.
מה הבעיה...תמשיכי לעשות בטורבו. איך הבחור הצעיר הזה פתחת לנו תיאבון???
 
גם אמא שלי וסבתא שלי תמיד

שרפו את האוכל... ועל אמא שלי יש סיפור אחר: כשהיא התחתנה, המיידעלה, היא לא ידעה לבשל. אז היא הכינה לאבא שלי עוף מה קוראים אצלנו מכובס. אבא שלי - ילד פולני טוב, ישב ואכל ולא התלונן. יום אחד לא יצא לו לחזור הביתה בזמן סביר אז הוא אכל בחוץ. כשהוא חזר הביתה הוא כמובן לא סיפר לאמא שלי כמה היה לו טעים, אלא שאל ברוב טאקט: כמה מלח את מכניסה לאוכל? אמא שלי פתחה זוג עיניים
"מה, צריך להוסיף מלח?????" מאז דברים השתפרו... אבל שנים קיללנו בשקט כל פעם שהיא בישלה.....
 

מי צי

New member
הרסת לי את התאוריה

שאמא שלי היא היחידה בעולם שלא יודעת לבשל. כל מה שאכלנו בשנות ילדותנו, היה בעל טעם זהה... כשהתחלתי לבשל, הכנתי פעם סלט חסה, אמא שלי תקעה מבט עוין בקערה, ושאלה - אלה העלים שמאכילים בהם את הפרות?
 
פאפל...ככה לעשות לי על הבוקר

הריר נוזל לי מהפה
קודם כל תצטרך להסביר לי את כל המושגים שהבאת לכאן כי אני לא מכירה אותם בשמות האידיים. מה זה?:צבורך, גלה, חריין, יואך??? תגיד לי כל זה הכינו לך לארוחה? או שהחלטת לשתף אותנו במאכלי בית סבא/בסבתא? אתה בחור צעיר, אז מאופו לך האידיש הזו? נהניתי לקרוא אותך...תמשיך להגיע ולספר.
 

באיה

New member
תרגום .....

גלה - רגל קרושה חריין - חזרת יואך- מרק עוף צבורך - השד יודע או פאפל
גריווען- זה חתיחות של עור של עוף או אוז מומסים לשומן(שמאלץ). כשהעור מצטמק בתיגון, נוצרים מין חתיחות חרוכות שקוראים אותם גריווען. זה שוב מזכיר לי משהו
חלק מסרטו של אורי זוהר "הלול", והקטע של החידון התנ'ך כשהאתיופים שואלים: גריווען במובן גראווען, או במובן גריווען.
 
באיה...את גדולה מהחיים../images/Emo6.gif

את כל המאכלים כמובן שאני מכירה כי זה היה חלק בלתי נפרד מהתפריט היומיומי של ביתינו. הקטע של הלול...השכבת אותי על הרצפה.
 

עמנ1אל

New member
צבורך

צבורך =- זה גבינת קרש בתוספת שצ'יפיורק (ערית בצל) נזדרוביה (לבריאות)
 

papal

New member
אז קודם כל חשוב שתבינו

שזה נפרס על פני סופשבוע- ולא על פני יום אחד (אני לא מכיר שיול לאכול את הכל ביום!!) ואם שמתם לב ז בשבת לא אכלתי בוקר- כדי שיהיה לי מקום לטשולענט של הצהריים- ... ולא הייתי ממליץ לאכול את זה קבוע - כי זה לא הכי בריא שבעולם (אולי חוץ מהיואך) למרות שזה בהחלט הכי טעים בעולם!!!! מאיפה אנימכיר אידיש? בואו נחשוב- אמא שלי דוברת אידיש שוטפת עם סבתא שלי אפשר לתקשר רק באידיש סבא וסבתא שלי עשו עליי ביביסיטר לא פעם ולא פעמיים כשהייתי ילד- ודיברו אליי באידיש אז אני לא דובר אידיש לצערי (עדיין לא- גם זה יתוקן )- אבל כשסבתא שלי מדברת אליי אני מבין אותה מצויין- ואני יכול גם לזרוק משפטים פה ושם (אם כי הדקדוק שלי נורא) ולגבי האכילה לסבתא שלי יש פתגם נחמד לכל הפרסרים כמותי (כשזה מגיע לאוכל הפולני..) אה ביסל אן אה ביסל אה פיל אה שליסל (שוב מצטער מראש על טעויות איות- אבל מקווה שהבתם אותי
וכמו שאמרתי - אני מחכה בקוצר רוח לפסח כי אז יחכה לי שם- הקניידעלך ועוד 2 דברים חשובים לא פחות אופגיפרישן מצה (אייתתי נכון?)
וכמובן מצי גיבריין (שוב האיות שלי זוועתי) מה שמבעס בפסח- זה שאין איך לנגב את הפיש יואך (של הגפילטע) עם המצות....
 

papal

New member
פירוש - צבורך

אני קורא לזה הגירסא הפולנית לסלט הצזיקי היווני- ושניםם חשבתי שזו המצאה של סבא שלי- עד שהגעתי לפולין והגישו את זה שם חופשי כמנה ראשונה כמעט בכל מקום- רק בשם אחר - שאני לא זוכר מדובר בעירבוב של לבן עם גבינה כחושה( למשל טוב טעם או כנען -בארץ) ביחד עם פילפל שחור- והרבה ממנו-- קצת מלח בצל ירוק בצל רגיל והרבה הרבה הרבה מלפפונים- ולחם כפרי בצד נורקא פשוט לכנה - טעים רצח!!!
 

באיה

New member
אהה עכשיו הבנתי - TWARUG

אחרי שתיארת ממה זה עשוי, אז הבנתי גם במה מדובר. ברור שזה לא "צבורך" אלא באותיות עבריות TWARUG- טווארוג. תלמד papal עכשיו איך מבטאים נכון כל דבר ביידיש, כי בעתיד כשתרצה להעביר את המאכלים עם השמות ביידיש לילדיך, אז תיצור שפה חדשה שאני אקרה לה למשל - צבורכית?
 

debrave

New member
איך לנגב...

את הפיש יואך של הגפילטע, פשוט מפוררים את המצה לתוך הרוטב ואוכלים עם כף. החטא גדול, והעונש עוד יותר
אני כבר לא יכול לחכות יותר
 
אגב לנגב, הסיבה שחומוס לא כשר לפסח

לאשכנזים: אי אפשר לנגב חומוס עם מצה
מעבר לצחוק, כמות ההגבלות שיש לאשכנזים (מבחינת הכשרות) בפסח היא גדולה מאוד עד כי נראה שמותר לאכול מצות יבשות, ביצים ותפוחי אדמה בלבד. אסור קיטניות, אסור להרטיב את המצה (זה ממשיך את תהליך ההחמצה). בכלל נראה לי כי כאשר בני ישראל יצאו ממצרים הם אכלו פיטות בדואיות או דרוזיות ורק בשלב מאוחר יותר קמו "פרשנים" שפרשו את המצה כמות שהיא היום.
 

meza

New member
בקטע הזה הפכתי לספרדי

לא מקובל עלי הרעיון שיש יהודים שרשאים לאכול קטניות בפסח ויש שאסור להם. אם זה מותר ליהודים, זה מותר גם לי, ואם לצורך זה אני הופך להיות סמך טית, אין לי עם זה בעיה. אפילו להיפך, ואני גם נהנה!
 

מי צי

New member
אני, איתך בעדך ובעד אוכל טעים../images/Emo6.gif

לא יתכן שיפלו אותנו, האשכנזים, באוכל.
אגב, על זה נאמר - להנות משני העולמות...
 
למעלה