איזה כיף יום שבת

מקאיירה

New member
איזה כיף יום שבת

ארוחת בוקר שניה...
 
לא, באמת, אם יש יום שאני לא סובלת

זה יום שבת.

כל השבוע אני עסוקה ודעתי מחיי העלובים מוסחת, ואז מגיעה לה השבת, ומשחירה לי את הלב.

וחוזר חלילה.
 

shayCn

New member
זה נראה שאת

מרגישה בדידות,בלי קשר לנוכחות של בן זוג.
ביום שבת לא צריכים להרגיש דיכאון,להיפך,
סוףסוף אפשר לנוח מהשחיקה של כל השבוע,
לצאת,לבלות..
אולי תנסי להכיר קודם אנשים בלי קשר לאפשרות
לזוגיות.אנשים שיהיה לך נוח ונעים לדבר איתם,לצאת איתם,
שישכיחו ממך קצת את הבדידות.
אפילו פה בפורום תוכלי להכיר אנשים,גם ובמיוחד מהאיזור של,ך
שאני בטוח שיש לכם כמה דברים משותפים.
 
בוודאי שאני מרגישה בדידות

משום שאין לי בנזוג, על כל ההשלכות של זה- בפרט שזה כל מה שיש והיה סביבי, אנשים בזוגות. וגם אני רוצה להרגיש חלק, שייכת למושג הזה הקרוי "זוגיות/אהבה".

ראבק, לאנשים היה את זה כל כך הרבה פעמים, אני רוצה רק פעם אחת..אחד ודי.

ולגבי חברות, מגיל התבגרות אני לא יוצאת, וחבריי שבאו והלכו, היו חברים למהלך השבוע, ולא לסופ'ש- כל אחד בפינתו וחייו, עם בנזוג, משפחה וחברים אחרים.

אני חברה כזו קרובה אבל מרחוק.
 

shayCn

New member
כולם רוצים להיות בזוגיות עם אהבה

אולי זו אחת הסיבות המרכזיות שאנשים כותבים בפורום הזה
ונמצאים חלק מזמנם באתרי הכרויות.
השאלה,מה עושים כדי שזה יקרה ותמצאי אהבה?..
מישיבה בבית והתמרמרות על מר גורלך, לא תצליחי להגיע למטרתך,
מצד שני אם הניסיונות יהיו אמיתיים,תצאי,תיפגשי אנשים חדשים,
יכול להיות שאחד מהם הוא ה-אחד שלך..
פשוט וטכנית,את מגדילה את הסיכויים למצוא אותו.
וכמו שאמרתי לך כבר בעבר..זה לא מספיק רק לרצות אהבה
אם מרגישים רע ומדוכדך רוב הזמן.
אנשים נמשכים לאנשים שמשדרים שמחה,אושר פנימי,אמביציה,טוב לב..בקיצור,כל הרגשות החיוביים.
אמנם אפשר לאהוב ממקום של כאב,אבל קשה להתאהב בבן אדם שמרגיש רע ובדידות.קל להתבלבל אם זה מאהבה או רצון לעזור לו..
לא יודע אם זו האמת,אבל זו דעתי והאמת שלי.
 
עשיתי כמה דברים

זה לא הלך.

ו"נפלתי" על כאלה שלא היו מוכנים באמת לקשר [ולא, לא רק איתי], וזה עוד יותר חיזק לי את המקומות האלה של "לי זה לא יקרה".

ולמה "נפלתי" כי ידעתי את זה מההתחלה ובכ"ז ניסיתי, בנפש חפצה, כי זה כל מה שהיה.

ואני לא מפגינה את הדכדוך שלי, ושאני בחברת אנשים אני די חייכנית ולבבית.

והאמת שלך נכונה, באמת.

רק שאין לי מושג אופו אפשר כבר להכיר -לא בפורום, לא באתרים, לא שידוכים, לא חברים, לא ברחוב, לא בעבודה.. :\
 

shayCn

New member
אני יודע שעשית דברים

אבל את צריכה להבין שמדובר גם בהמון סבלנות.
אוקיאנוסים של סבלנות..
אי אפשר לעשות כמה פעולות ולצפות שזהו,עכשיו צריכה לבוא אהבה
כי עשית את מה שדרוש.זה לא עובד ככה.
לא תמיד אנחנו מגיעים על שכרנו בגין הפעולות שאנחנו עושים בחיים,
ובכל זאת,אסור לאבד תקווה,להמשיך ולנסות ולנסות..
כי..אין ברירה אחרת

כל עוד שיש בך רוח,את תמשיכי ותשתפרי ותהיי טובה יותר
מהפעם הקודמת.מתי שהוא, אפילו קופידון לא ישאר אדיש אלייך
 
34 שנים זה נראהלי די והותר זמן

בפרט שלאנשים זה מגיע הרבה אבל הרבה, כמה עשורים, לפני ובכמויות.

אז לא, אין לי רוח, הוכנעתי. לא נאמר מרחמים עצמיים או משהו, אלא הכרה בעובדות. כזו אני, ריאלסטית, ואני מסרבת לתת לעצמי לשקוע בפנטזיות לא מציאותיות.

וקופידון בכלל לא מכיר בקיומי..כנראה שגם הוא חושב שאני לא מהסוג שהולך ביחד.
 

shayCn

New member
לכל אחד יש את הקצב שלו בחיים

יש כאלו שזה מגיע להם יותר בקלות ובגיל 25 הם כבר נשואים+
יש כאלו שזה מגיע להם בגילאי 30+
ויש גם כאלו בגילאים מאוחרים יותר(לא שזו השאיפה של מישהו,אבל זה קורה).
בכל אופן,שום דבר ממה שכתבתי לך הוא לא בגדר פנטזיה,אולי רק
השתמשתי בדימויים שנתנו לך את הרושם הזה,אבל אם את מנסה ומנסה
בדרכים שונות,ספיד דייטים,אתרי הכרויות,פייס,יוצאת ופוגשת אנשים באירועים חברתיים,יוצאת לדייטים אז את גם תכירי מישהו ותהיה לך זוגיות.
אם לא,אז אולי את לא עושה משהו בצורה נכונה..
אני אשמח אם תתני לי דוגמא לדייט שהיית בו ואיך הוא התנהל ואולי אוכל לתת לך כמה טיפים שיעזרו.
 
למעלה