רעיון טוב, יולי- שירשור עצות ל...
איך מתמודדים כשהחשק לעשן תוקף: אני עושה לעצמי "שיחת מוטיבציה" קטנה- סופרת את ההישגים ומשבחת את עצמי...
וגם מבהילה את עצמי, מה יקרה לי אם אעשן. אז למי שלא הבין עד עכשיו, אני בנאדם עם סופר-אגו ענק, יענו, מתה מפחד מפני עצמי... אם החלטתי משהו, ואני לא עומדת בו- אוי ואבוי לי. לא צריכה שום שוטר חיצוני. יש לי אחד כזה בפנים שלא נותן לי לפשל. מספיק שאחשוב איך ארגיש לאחר השכטה, איזה מפח נפש יהיה לי- זה ישר מוריד את החשק לעשן. ומשהו יותר מעשי- כמובן שמסטיקים, והמון (10 ליום לפחות, ללא סוכר כמובן). אבל- לא להתפלא אם סתימות מתחילות להתרופף...
ושתיה- עדיף תה צמחים או מים. הרבה לשתות. זה באמת עוזר. בשבועות הראשונים עזר לי להחזיק קש או קיסם ביד ולקחת שכטות מדומות. רק שלא נעים כשצוחקים עליך, אבל חפיף... (מה מצחיק בזה בעצם? זה נראה לי מאוד רציני, לשבת עם חברים ולעשן קשית) מה עוד- להיות עסוקים- לעבוד, לקרוא, לצאת להליכה, פשוט הסחות דעת. נראה לי שגם עוזר לקטר למישהו, פשוט לדבר על זה, רק שלי אין כל כך עם מי, כלומר, מספיק שיגעתי את כולם, ועכשיו אני "סובלת בשקט"... זהו, מה איתכם?
