הממ.
כשאת קונה פאזל, את קונה אותו בקופסא ובשקית מפוזרים כל חלקיו- האם רק על פי אותה שקית את יכולה להגיד לי מה השלם? לא. כי השלם הוא יותר מרק סך כל החלקים הנמצאים בשקית אחת. השלם הוא גם תוצאה של העבודה שהשקעת (ובתקווה- ההנאה שהפקת כשגילית את התמונה השלמה). אותו הדבר לגבי הגוף שלך. אם תחברי את כל איברייך, את כל ורידיך, את כל נימיך, את כל מה שעושה "גוף". הגוף לכאורה יהיה שלם, אבל האם את תהיי שלמה? מה עם רגשות ותחושות? את יותר מביולוגיה. ואם חס וחלילה חסר לך איבר, האם את לא שלמה? לא ולא, את בהחלט יכולה להיות שלמה למרות שיכול להיראות שלא כך הדבר. מה שאני אומרת. שבשלם יש הרבה דברים שהם מעבר למה שאנחנו יכולים לסכום ולחבר, ואם החלקים הם ביחד אך לחוד הם פחות מאשר אם הם התחברו, כי שהם התחברו לשלם נוצרו עוד חלקים שלא יודעת שהם קיימים, חלקים שאת בונה ומפיקה מתוך הבנת השלם. השלם בונה את העולם ולא החלקים בונים אותו (כי כך תמיד יהיה חסר עוד משהו) כי את מקבלת חלקי פאזל שלכאורה אין לך מושג מהם, ואת זו שצריכה להתאמץ ולעבוד בכדי להבין מהו השלם (וגם פעולות אלה הן חלקים שלא כלולים עם הקופסא- כי את יכולה להתאמץ ולעבוד למען השלם ואת יכולה לבחור שלא) לסיכום. גישת הגשטאלט בין השאר מדברת בדיוק על זה. שהשלם הוא יותר מסכום חלקיו. ובשאלתי הראשונה רציתי לדעת האם לדעתך גישה זו (וכרגע- מה שהסברתי בהרחבה) אינה נכונה (וכרגע - אינו נכון). כרגע=בהודעה זו. אני.